חתונת אדמו"ר שליט"א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרחבה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(הרחבה)
שורה 6: שורה 6:
==השידוך==
==השידוך==
[[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ"ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ"ו, מאת המחבר}}]]
[[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ"ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ"ו, מאת המחבר}}]]
בשנת [[תרע"ט]] אמר [[הרבי הרש"ב]] לבנו, [[הרבי הריי"צ]], אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות [[הרבי|בנו של]] [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערה|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום שישי ערב [[שבת קודש]] פרשת תולדות, [[ו' בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] נערך באופן רשמי "קישורי התנאים" בין [[הרבי]] למרת [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערה|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את הרבי הריי"צ מה טיבו של חתן זה, השיבו בלשון הפסוק: "את בתי נתתי לאיש" והוסיף "הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והוא עלה לתורה ("[[אופרופעניש]]") במנין של [[הרבי הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".
בשנת [[תרע"ט]] אמר [[הרבי הרש"ב]] לבנו, [[הרבי הריי"צ]], אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות [[הרבי|בנו של]] [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערה|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום שישי ערב [[שבת קודש]] פרשת תולדות, [[ו' בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] נערך באופן רשמי "קישורי התנאים" בין [[הרבי]] למרת [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערה|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את הרבי הריי"צ מה טיבו של חתן זה, השיבו בלשון הפסוק: "את בתי נתתי לאיש" והוסיף "הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}.  
 
העיר [[וורשה]] נבחרה לעיר שבה תתרחש החתונה. אדמו"ר הריי"צ במכתב לדודו ודודתו ר' [[משה הורנשטיין]] ומרת [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא]] כותב על החלטתו בבחירות העיר: "וכאשר יתבוננו בזה בעומק הענין ימצאו כי הצדק אתי עמי בזה, וברור לי הדבר אשר יכולים המה להביט על דבר כמו שהוא לאימתו"{{הערה|אגרות קודש הרבי הריי"צ, כרך ט"ז, עמ' רע"ז.}}.
 
ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והוא עלה לתורה ("[[אופרופעניש]]") במנין של [[הרבי הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך". למחרת ב[[י"ב כסלו]] נסע אדמו"ר הריי"צ יחד החתן ובני המשפחה ל[[וורשה]]. במהלך הנסיעה עצר אדמו"ר הריי"צ במספר תחנות, שם חיכו לו החסידים הרבים שברכו את הרבי לרגל החתונה. לוורשה הגיע אדמו"ר הריי"צ ב[[י"ג כסלו]]. במהלך אותו התקיים ה[[חתן מאהל]] בהשתתפותם של תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בעיר{{הערה|שם=אלטהויז|יומן ר' [[אליהו חיים אלטהויז]].}}.
 
אדמו"ר הריי"צ שלח הזמנות לחתונה לגדולי ישראל באותה תקופה שביניהם: ר' [[אברהם מרדכי אלתר מגור]], ר' [[דוד בורנשטיין]] מסוכטשוב, ר' [[יצחק מנחם מענדל דנציגר]], בעל העקידת יצחק מאלכסנדר, ר' [[מרדכי יוסף טברסקי]], ר' [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]] ועוד{{הערה|אגרות קודש הרבי הריי"צ, כרך ט"ז, עמ' רפ"ט.}}.  


==החתונה==
==החתונה==

תפריט ניווט