11,717
עריכות
גד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''גָּד''' הוא בנו השביעי של [[יעקב אבינו]] מאמו [[זלפה]] שפחת [[לאה אמנו]]. | '''גָּד''' הוא בנו השביעי של [[יעקב אבינו]] מאמו [[זלפה]] שפחת [[לאה אמנו]]. | ||
| שורה 35: | שורה 34: | ||
משה מתייחס לכך שבני גד בחרו לקבל נחלתם בעבר הירדן המזרחי, בארץ סיחון ועוג שהיא ראשית כבוש הארץ ששם טמונה חלקת קבורתו של משה. כמו כן מתייחס לכך שבני גד הלכו חלוצים לפני ישראל במלחמת כיבוש הארץ כפי ההסכם שעשו עם משה ואכן הם שמרו את הבטחתם לעבור את הירדן עד שכבשו וחלקו{{הערה|רש"י דברים לג, כ-כא.}}. | משה מתייחס לכך שבני גד בחרו לקבל נחלתם בעבר הירדן המזרחי, בארץ סיחון ועוג שהיא ראשית כבוש הארץ ששם טמונה חלקת קבורתו של משה. כמו כן מתייחס לכך שבני גד הלכו חלוצים לפני ישראל במלחמת כיבוש הארץ כפי ההסכם שעשו עם משה ואכן הם שמרו את הבטחתם לעבור את הירדן עד שכבשו וחלקו{{הערה|רש"י דברים לג, כ-כא.}}. | ||
על נחלתם של בני גד ובני ראובן נאמר "נַחֲלָה מְבֹהֶלֶת בָּרִאשֹׁנָה וְאַחֲרִיתָהּ לֹא תְבֹרָךְ"{{הערה|משלי כ, כא.}}. הם מהרו לטול חלקם בעבר הירדן, "ואחריתה לא תבורך" שגלו על ידי מלך אשור כמה שנים קודם שאר השבטים{{הערה|רש"י משלי כ, כא.}}. | |||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/629/34/index.htm תורת שמואל תרכ"ט ד"ה ומקנה רב].}} | לפי סיפור התורה "וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה"{{הערה|במדבר לב, א.}}, שעל כן היתה בקשתם למשה "יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן"{{הערה|במדבר לב, ה.}}, מבואר בתורת החסידות על שורש נשמתם ודרך עבודתם של [[השבטים]] בכלל, ו[[ראובן]] ו'''גד''' בפרט. | ||
מבואר בחסידות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/2/11/index.htm אור התורה במדבר ד' ד"ה ומקנה רב].}} הטעם לכך ש[[האבות]] ו[[השבטים]] בחרו להיות רועי צאן, שרצו להיות ב[[התבודדות]] מהעולם בכדי שיוכלו לעבוד את ה', מבלי שהעולם יבלבל וימנע אותם מעבודתם. מבואר שמטעם זה לא רצו [[המרגלים]] ליכנס לארץ. בעניין זה יש חילוק בין עבודת האבות והשבטים{{הערה|שהיו בבחינת [[מרכבתא תתאה]], הקשורה ל[[י"ב בקר]] שלכן היו למטה גם כן רועי צאן ובהמה. ראה [https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/629/34/index.htm תורת שמואל תרכ"ט ד"ה ומקנה רב].}} לעבודתו של [[יוסף הצדיק]] שכן התעסק עם ענייני העולם במצרים מפני מעלת דרגתו הרוחנית. | |||
כללות החילוק בין שני דרכי העבודה של האבות והשבטים ליוסף היה קודם [[מתן תורה]]. אבל לאחרי מתן תורה, שניתנה התורה למטה דוקא, העבודה צריכה להיות באופן של התעסקות בעניני העולם כדי לעשותם כלים לאלקות. ולכן כאשר המרגלים טענו שרצונם להשאר במדבר ולהיות בהתבודדות מהעולם, היה זה היפך הכוונה, כי, לאחרי מתן תורה יש כח לכל אחד ואחד מישראל שגם כאשר עוסק בעניני העולם זה לא יהיה מניעה מעבודת ה'. | |||
כך מובן גם בנוגע לבני גד ובני ראובן. שכאשר אמרו שרצונם להשאר בעבר הירדן ולהיות רועי צאן, זה לא היה כפי הכוונה. ולזה הועיל מה שאמרו "ואנחנו נחלץ חושים", שהוא עניין ה[[מסירות נפש]], באופן שכל מציאותם היא רק מציאות האדון, שענין זה נתעורר אצלם לאחרי ההקדמה דאמירת דברי מוסר על ידי משה, רועה ישראל, שהוא גילה בהם את בחינת המסירות נפש. על ידי המסירות נפש ליכנס לארץ ישראל הרי הם מראים בעצמם שגם בהיותם בעבר הירדן אין זה ענין של [[התבודדות]], אלא גם שם עבודתם היא בעולם, לעשות לה' [[דירה בתחתונים]], אלא שבזה גופא הנה עיקר עבודתם היא על ידי לימוד התורה שכלול בזה גם עניין עשיית המצוות והעבודה של עשיית דירה בתחתונים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/28/26/index.htm ד"ה ומקנה רב תש"כ].}}. | |||
אך עדיין היתה כאן בדקות, בכל זאת, סטיה מסויימת מן התכלית הפנימית באמת, ולכן נקרא המעשה "נחלה מבוהלת בראשונה", ביטוי הרומז לבחינת [[תוהו]], להיפך מהתיישבות של עולם ה[[תיקון]], כי עיקר ופנימיות התכלית היא נמשכת אורות בכלים, עשיית דירה לה' בתחתונים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/176WniIjBmFrJQ5fzR42eSF5p6kRWAbwi/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק ח' מטות ב']. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5721-3/158/index.htm ד"ה ומקנה רב תשכ"א].}}. | |||
{{השבטים}} | {{השבטים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:השבטים]] | [[קטגוריה:השבטים]] | ||