10,786
עריכות
נפתלי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בתורת החסידות
| שורה 38: | שורה 38: | ||
[[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר שיש לקשר את כל הפירושים יחדיו, שכולם עניינם חיבור. ולא נחלקו בפירושם אלא רק באופני החיבור, שאותם שקשורים ל[[תפילה]] הוא החיבור שעל ידי התפלה שזהו בדרך כלל מלמטה למעלה, ולפירוש המדרש החיבור הוא על ידי ה[[תורה]] שזהו מלמעלה למטה. | [[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר שיש לקשר את כל הפירושים יחדיו, שכולם עניינם חיבור. ולא נחלקו בפירושם אלא רק באופני החיבור, שאותם שקשורים ל[[תפילה]] הוא החיבור שעל ידי התפלה שזהו בדרך כלל מלמטה למעלה, ולפירוש המדרש החיבור הוא על ידי ה[[תורה]] שזהו מלמעלה למטה. | ||
תפילה עניינה חיבור חלק הנשמה שירד והתלבש בגוף לשורשו ומקורו מלמטה למעלה. עניינה הוא "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה", [[העלאה]]. על ידי התפלה, ב[[עלמא דאתגליא]] יכול להיות הגלוי האלוקי כמו ב[[עלמא דאתכסיא]]. תורה עניינה שעל ידה נפעלת [[המשכה]] וגילוי אלוקות מלמעלה למטה, גילוי שרש הנפש למטה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/12/index.htm תורת שמואל תרכ"ז ד"ה נפתלי אילה שלוחה].}}. | תפילה עניינה חיבור חלק הנשמה שירד והתלבש בגוף לשורשו ומקורו מלמטה למעלה. עניינה הוא "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה", [[העלאה]]. על ידי התפלה, ב[[עלמא דאתגליא]] יכול להיות הגלוי האלוקי כמו ב[[עלמא דאתכסיא]]. תורה עניינה שעל ידה נפעלת [[המשכה]] וגילוי אלוקות מלמעלה למטה, גילוי שרש הנפש למטה. | ||
עניינו של נפתלי "איילה שלוחה" שייך לפסוק "כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹקִים"{{הערה|תהלים מב, ב.}}, שאילה היא חסידה שבחיות, שכשהחיות צמאים למים וצריכים למטר הולכים אל אילה וחופרת גומא ומכניסה קרניה בגומא וגועה עד שהקב"ה מרחם עליה. כן נפשי תערוג אליך אלקים, שנפשו של יהודי משתוקקת למים שעניינם הוא גילוי אלוקות{{הערה|כמו שכתוב (ירמיהו ב, יג) "אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים".}}, וכמו שכתוב "צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם"{{הערה|תהלים סג, ב.}}, וזהו כאיל תערוג על אפיקי מים דהיינו על העדר המים. וזהו נפתלי שהוא בחינת תפילה היא איילה היינו כמו איילה שגועה על העדר המים והקב"ה מרחם עליה כך תפילה הוא כדי שיהיה התחברות אור אין סוף מקור מים חיים לעולמות, כדי שיהיה גם למטה גילוי אלקות. | |||
המשך הפסוק "הנותן אמרי שפר" שייך לתורה שהתורה ניתנה בקול שופר, ושופר הוא בחינת [[תענוג]], וכמשארז"ל למה נקרא שמה שפרה שמשפרת את הולד וכן כתיב "שפרה שמים הודו" שהוא לשון תענוג. הנותן אמרי שפר היינו אמרים של תענוג, כי התורה נמשכה ממקור התענוגים כי עמך מקור חיים כו' ואהיה אצלו שעשועים יום יום, והיינו לפי שהתפלה היא בבחינת צמאון ותשוקה למים "כאיל תערוג על אפיקי מים" על העדר המים, אך התורה היא המשכת המים למטה לרוות צמאונו שבתפלה, וזהו "הנותן אמרי שפר" שהוא למוד התורה שאחר התפלה שמרווה צמאונו שבתפלה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/12/index.htm תורת שמואל תרכ"ז ד"ה נפתלי אילה שלוחה].}}. | |||
[[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר מדוע ממשיל יעקב בברכותיו כמה מהשבטים לחיות ובהמות וחלקם אף טמאות, ונפתלי נמשל לאיילה ומהי המעלה בזה, האם לא מצא דמיון אחר לדמות את השבטים הקדושים. ומבאר, ששורשן הרוחני של החיות והבהמות גבוה ונעלה מאד, והא גופא הטעם שירדו ונפלו למטה מאד. שאין הכוונה בברכות יעקב על האייל הזאב והחמור הגשמיים כמו שהם ירדו ונשפלו למטה, אלא על שרשם ומקורם בקדושה ממקום שנפלו הניצוצות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640a/1/4/index.htm#_ftn_261 תורת שמואל תר"ם ח"א ד"ה גור אריה].}}. | [[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר מדוע ממשיל יעקב בברכותיו כמה מהשבטים לחיות ובהמות וחלקם אף טמאות, ונפתלי נמשל לאיילה ומהי המעלה בזה, האם לא מצא דמיון אחר לדמות את השבטים הקדושים. ומבאר, ששורשן הרוחני של החיות והבהמות גבוה ונעלה מאד, והא גופא הטעם שירדו ונפלו למטה מאד. שאין הכוונה בברכות יעקב על האייל הזאב והחמור הגשמיים כמו שהם ירדו ונשפלו למטה, אלא על שרשם ומקורם בקדושה ממקום שנפלו הניצוצות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640a/1/4/index.htm#_ftn_261 תורת שמואל תר"ם ח"א ד"ה גור אריה].}}. | ||