11,698
עריכות
מ (←פתיח) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 16: | שורה 16: | ||
בזמן ש[[הקב"ה]] בחר לו את [[ישראל]] לעם{{הערה|שיחת שבת פרשת ראה תשמ"ז}}, כבר ראה במעלתם של שבט לוי ובייחודיותם ולכן לא נתן להם לטעות השאר העם, נתן עליהם את רוחו, הוציא מהם נביאים{{הערה|וראה בספר מוצא דבר פרק י}} וקם ממנו [[משה רבינו]]{{הערה|יעב"ץ תולדות ישראל ח"א}}. | בזמן ש[[הקב"ה]] בחר לו את [[ישראל]] לעם{{הערה|שיחת שבת פרשת ראה תשמ"ז}}, כבר ראה במעלתם של שבט לוי ובייחודיותם ולכן לא נתן להם לטעות השאר העם, נתן עליהם את רוחו, הוציא מהם נביאים{{הערה|וראה בספר מוצא דבר פרק י}} וקם ממנו [[משה רבינו]]{{הערה|יעב"ץ תולדות ישראל ח"א}}. | ||
בזמן [[חטא העגל]], שבט לוי הוא היחיד שלא השתתף בחטא, ורואים שבזמן ש[[משה]] ירד מ[[הר סיני]], כשלוחות הברית בידו קרא "מי לה' אלי" ובני לוי התקרבו אליו. וכפי שנאמר על כך במדרש במדבר רבה{{הערה|ד, ו}}: "אמר הקב"ה "אני נתתי {{מונחון|פרוקופי|גדולה, כבוד}} לבכורות ועשיתי אותן גדולים בעולם, וכפרו בי ועמדו והקריבו לפני את העגל, הרי אני מוציא את הבכורות ומכניס את בני לוי". לאור כך, כאשר הוקם ה[[משכן]], הקב"ה אמר למשה{{הערה|במדבר ג, ו}}: "הקרב את מטה לוי והעמדת אותו לפני אהרן הכהן ושרתו אותו" וכן{{הערה|במדבר יח, ב | בזמן [[חטא העגל]], שבט לוי הוא היחיד שלא השתתף בחטא, ורואים שבזמן ש[[משה]] ירד מ[[הר סיני]], כשלוחות הברית בידו קרא "מי לה' אלי" ובני לוי התקרבו אליו. וכפי שנאמר על כך במדרש במדבר רבה{{הערה|ד, ו}}: "אמר הקב"ה "אני נתתי {{מונחון|פרוקופי|גדולה, כבוד}} לבכורות ועשיתי אותן גדולים בעולם, וכפרו בי ועמדו והקריבו לפני את העגל, הרי אני מוציא את הבכורות ומכניס את בני לוי". לאור כך, כאשר הוקם ה[[משכן]], הקב"ה אמר למשה{{הערה|במדבר ג, ו}}: "הקרב את מטה לוי והעמדת אותו לפני אהרן הכהן ושרתו אותו" וכן{{הערה|במדבר יח, ב}} "וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אליך וילוו עליך וישרתוך". | ||
כמו כן, כפי שאמרה התורה{{הערה|במדבר ח, ו}}: "קח את הלוווים מתוך בני ישראל וטהרת אותם", אמרו על כך [[חז"ל]]{{הערה|[[מסכת שמחות]] ד, לב}}: "לוי וישראל שמצאו מת מצווה, יטמא ישראל ואל יטמא לוי", ובירושלמי נאמר{{הערה|מסכת נזיר פרק ו}}: "אימתי, בזמן שביהמ"ק קיים משום דוכן, אבל בזמן הזה יטמא מי שירצה", אך למרות זאת נאמר ב[[גמרא]] ב[[מסכת קידושין]]{{הערה|דף עא ע"א}}: "כשהקב"ה מטהר את השבטים שבטו של לוי מטהר תחילה". | כמו כן, כפי שאמרה התורה{{הערה|במדבר ח, ו}}: "קח את הלוווים מתוך בני ישראל וטהרת אותם", אמרו על כך [[חז"ל]]{{הערה|[[מסכת שמחות]] ד, לב}}: "לוי וישראל שמצאו מת מצווה, יטמא ישראל ואל יטמא לוי", ובירושלמי נאמר{{הערה|מסכת נזיר פרק ו}}: "אימתי, בזמן שביהמ"ק קיים משום דוכן, אבל בזמן הזה יטמא מי שירצה", אך למרות זאת נאמר ב[[גמרא]] ב[[מסכת קידושין]]{{הערה|דף עא ע"א}}: "כשהקב"ה מטהר את השבטים שבטו של לוי מטהר תחילה". | ||
בעת מסע בני ישראל במדבר תפקדו הלוויים על פי ציווי ה' כנושאי המשכן וכליו. וכן היו ממונים על פירוקו והקמתו. הם התחלקו לשלוש משפחות: משפחת הגרשוני נשאה (בעגלות מובלות על ידי צמד שוורים) את יריעות הכיסוי, הווילונות והגדרות של המשכן והחצר. משפחת המררי נשאה (גם היא בעגלות) את הקורות, האדנים ורכיבי המבנה האחרים. ומשפחת הקהתי נשאה על הכתפיים את כלי המקדש המקודשים. | |||
שבט לוי נמנה באופן נפרד משאר שבטי ישראל, "כדאי הוא לגיון של מלך להיות נמנה לבדו", ובשונה מהשאר שנמנו מגיל 20 ומעלה הלווים נמנו מגיל חודש ימים ומעלה{{הערה|במדבר ב, מח. וברש"י שם. במדבר ג, טו.}} | |||
== בתורת החסידות == | == בתורת החסידות == |
עריכות