31,714
עריכות
טבע הטוב להטיב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ואכן{{הערה|כפי שמציין הרבי ברשימותיו על התניא.}} מייד בתחילת 'שער הכללים' בעץ חיים מופיע הלשון 'כשעלה ברצונו יתברך שמו לברוא את העולם כדי להיטיב לברואיו', ובדומה לזה בספר [[שומר אמונים הקדמון|שומר אמונים]]: "האין סוף הוא הטוב המוחלט שההטבה דבר עצמי לו . . שכן דרך הטוב והשלם להיטיב ולהשפיע שלימות ומציאות, כמו כן רצה לברוא העולמות לתכלית ההטבה והחסד כדי שיהיו נמצאים נהנין ממנו . . '''מטבע הטוב להטיב לזולתו'''"{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45212&st=&pgnum=73 ויכוח שני אות יג].}}. | ואכן{{הערה|כפי שמציין הרבי ברשימותיו על התניא.}} מייד בתחילת 'שער הכללים' בעץ חיים מופיע הלשון 'כשעלה ברצונו יתברך שמו לברוא את העולם כדי להיטיב לברואיו', ובדומה לזה בספר [[שומר אמונים הקדמון|שומר אמונים]]: "האין סוף הוא הטוב המוחלט שההטבה דבר עצמי לו . . שכן דרך הטוב והשלם להיטיב ולהשפיע שלימות ומציאות, כמו כן רצה לברוא העולמות לתכלית ההטבה והחסד כדי שיהיו נמצאים נהנין ממנו . . '''מטבע הטוב להטיב לזולתו'''"{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45212&st=&pgnum=73 ויכוח שני אות יג].}}. | ||
עם זאת, הרבי משאיר את הענין כדבר מוקשה הצריך עיון, כיון שגם אם הלשון לא מדוייקת בהחלט, עצם זה שאדמו"ר האמצעי משתמש בלשון 'טבע' כלפי הקב"ה בעצמו קודם הצמצום, הוא דבר מוקשה, ומציין שלשון זו נמצאת כבר בספרי הקבלה שקדמו לתורת החסידות, דוגמת עמק המלך{{הערה|נדפס בשנת ת"ח, וככל הנראה המקור הראשון שבו מופיעה לשון זו בדיוק. שער שעשועי המלך רפ"א.}}, ומציין לשו"ת חכם צבי שמיישב את הלשון כיצד ניתן להתבטא בשם 'טבע' כלפי מעלה, וטוען שזוהי לשון מחודשת 'מהמצאת האחרונים'{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=829&st=&pgnum=27 סימן י"ח, עמוד יד].}}, ומביא שכך אכן "שגור בפי כל חכמי האמת כי חפץ ורצון הבריאה היתה כי מטבע הטוב להטיב". | עם זאת, הרבי משאיר את הענין כדבר מוקשה הצריך עיון, כיון שגם אם הלשון לא מדוייקת בהחלט, עצם זה שאדמו"ר האמצעי משתמש בלשון 'טבע' כלפי הקב"ה בעצמו קודם הצמצום, הוא דבר מוקשה, ומציין שלשון זו נמצאת כבר בספרי הקבלה שקדמו לתורת החסידות, דוגמת עמק המלך{{הערה|נדפס בשנת ת"ח, וככל הנראה המקור הראשון שבו מופיעה לשון זו בדיוק. שער שעשועי המלך רפ"א.}}, ומציין לשו"ת חכם צבי שמיישב את הלשון כיצד ניתן להתבטא בשם 'טבע' כלפי מעלה, וטוען שזוהי לשון מחודשת 'מהמצאת האחרונים'{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=829&st=&pgnum=27 סימן י"ח, עמוד יד].}}, ומביא שכך אכן "שגור בפי כל חכמי האמת כי חפץ ורצון הבריאה היתה כי מטבע הטוב להטיב"{{הערה|1=וראה ב[https://drive.google.com/file/d/1Pt8JW0fFKYf6ekVhDZ4jqwwinwNse1Bi/view מכתב כללי מר"ח מנחם אב תשמ"ג] שנוקט בלשון: "ידועה תורת אדמו"ר האמצעי, המובנת גם בפשטות מספרי הח"ן, אשר השם "הוא עצם הטוב ומטבע הטוב להיטיב"".}}. | ||
לשונות דומים מופיעים גם אצל [[הרמח"ל]] ("מחק הטוב הוא להטיב"), והרעיון מופיע כבר בדברי הרס"ג{{הערה|או"ד, ראש מאמר שלישי, מהדורת קאפח, עמוד קטז.}} ("כיון שנתברר שהוא [[קדמון]] שלא היה עמו מאומה היתה אם כן יצירתו את העולם טובה מאתו וחסד"). | לשונות דומים מופיעים גם אצל [[הרמח"ל]] ("מחק הטוב הוא להטיב"), והרעיון מופיע כבר בדברי הרס"ג{{הערה|או"ד, ראש מאמר שלישי, מהדורת קאפח, עמוד קטז.}} ("כיון שנתברר שהוא [[קדמון]] שלא היה עמו מאומה היתה אם כן יצירתו את העולם טובה מאתו וחסד"). | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:בריאת העולם]] | [[קטגוריה:בריאת העולם]] | ||
[[קטגוריה:מידות ורגשות]] | [[קטגוריה:מידות ורגשות]] | ||