תיקון חצות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(לשון) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
לפני התקון על האדם להתבונן עמוקות בחטאיו אשר פגם וגרם לגלות ה[[שכינה]] ולהתמרמר עמוקות ולשוב בתשובה על חטאיו כדי שלא יעכבו את גלות השכינה{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ז']] ופרק י'}}. ה[[סבא משפולי]] היה נוהג לנגן לפני התיקון את [[ניגון קול ביער]]. | לפני התקון על האדם להתבונן עמוקות בחטאיו אשר פגם וגרם לגלות ה[[שכינה]] ולהתמרמר עמוקות ולשוב בתשובה על חטאיו כדי שלא יעכבו את גלות השכינה{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ז']] ופרק י'}}. ה[[סבא משפולי]] היה נוהג לנגן לפני התיקון את [[ניגון קול ביער]]. | ||
==זמן אמירת התיקון== | ==זמן אמירת התיקון== | ||
יש שסוברים שזמן אמירת התיקון אינו דוקא בחצות הלילה אלא מחצות הלילה והלאה. בימי בין המצרים יש הנוהגים לומר תיקון גם בחצות היום על פי הוראת האר"י הק'. | יש שסוברים שזמן אמירת התיקון אינו דוקא בחצות הלילה, אלא מחצות הלילה והלאה שכן האשמורה הזו מעוררת חסדים בשמים לדברי חז"ל. בימי בין המצרים יש הנוהגים לומר תיקון גם בחצות היום על פי הוראת האר"י הק'. | ||
בזמן אמירת התיקון יש לאדם לבכות על צער ה[[שכינה]] הקדושה, אך לאחריה עליו להתחזק בשמחה כדי לעבוד את ה' בשמחה, ולכן אומרים לאחר התיקון מזמור נ"א בתהלים בה נאמר "תשמיעני ששון ושמחה"{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו]]}}, אך אין אומרים מזמור זה בימים שאין אומרים בהם תחנון.{{הערה|[[היום יום]] כ"ח אדר א'.}} | בזמן אמירת התיקון יש לאדם לבכות על צער ה[[שכינה]] הקדושה, אך לאחריה עליו להתחזק בשמחה כדי לעבוד את ה' בשמחה, ולכן אומרים לאחר התיקון מזמור נ"א בתהלים בה נאמר "תשמיעני ששון ושמחה"{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו]]}}, אך אין אומרים מזמור זה בימים שאין אומרים בהם תחנון.{{הערה|[[היום יום]] כ"ח אדר א'.}} | ||