30,789
עריכות
דביקה חשיקה וחפיצה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(מיזוג הערות שוליים) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
חמשת דרגות האהבה הכלליות מכונות בתורה בחמש לשונות: '''דביקה, חשיקה | חמשת דרגות האהבה הכלליות מכונות בתורה בחמש לשונות: '''דביקה, חשיקה ו[[חפיצה]], דיבור ואהבה'''. לשונות אלו מובאות לרוב בחז"ל ובחסידות, ומבוארות באופנים שונים. | ||
==מקור המושג== | ==מקור המושג== | ||
מקור לשונות האהבה נלמד במדרש{{הערה|שם=מדרש|מדרש רבה וישלח פרשה ז'.}} מפסוקים לגבי אהבתו של הקב"ה לישראל, ולהבדיל- מאהבת שכם לדינה: {{ציטוט|"אמר ריש לקיש בג' לשונות של חבה חבב הקב"ה את ישראל, בדביקה, בחשיקה ובחפיצה. '''בדביקה'''- "ואתם הדבקים"{{הערה|דברים ד'.}}, '''בחשיקה'''- "לא מרובכם מכל האומים חשק ה'"{{הערה|דברים ז'.}}, ו'''בחפיצה'''- "ואשרו אתכם כל הגוים"{{הערה|מלאכי ג'.}}. ואנו למדים אותה מפרשה של רשע הזה בדביקה- "ותדבק נפשו"{{הערה|בראשית ל"ד ג'.}}, בחשיקה- "שכם בני חשקה נפשו בבתכם"{{הערה|שם שם ח'.}}, בחפיצה- "כי חפץ בבת יעקב"{{הערה|שם שם י"ט.}}. ר' אבא בר אלישע מוסיף אף תרתין, באהבה ודיבור: '''באהבה''' "אהבתי אתכם"{{הערה|שם א'.}} '''בדיבור''' "דברו על לב ירושלים"{{הערה|ישעיה מ'.}}. ואנו למדים מפרשתו של רשע הזה באהבה- "ויאהב את הנערה"{{הערה|בראשית ל"ד ג.}} בדיבור- "וידבר על לב הנערה"{{הערה|שם.}}}}. | מקור לשונות האהבה נלמד במדרש{{הערה|שם=מדרש|מדרש רבה וישלח פרשה ז'.}} מפסוקים לגבי אהבתו של הקב"ה לישראל, ולהבדיל- מאהבת שכם לדינה: {{ציטוט|"אמר ריש לקיש בג' לשונות של חבה חבב הקב"ה את ישראל, בדביקה, בחשיקה ובחפיצה. '''בדביקה'''- "ואתם הדבקים"{{הערה|דברים ד'.}}, '''בחשיקה'''- "לא מרובכם מכל האומים חשק ה'"{{הערה|דברים ז'.}}, ו'''בחפיצה'''- "ואשרו אתכם כל הגוים"{{הערה|מלאכי ג'.}}. ואנו למדים אותה מפרשה של רשע הזה בדביקה- "ותדבק נפשו"{{הערה|בראשית ל"ד ג'.}}, בחשיקה- "שכם בני חשקה נפשו בבתכם"{{הערה|שם שם ח'.}}, בחפיצה - "כי חפץ בבת יעקב"{{הערה|שם שם י"ט.}}. ר' אבא בר אלישע מוסיף אף תרתין, באהבה ודיבור: '''באהבה''' "אהבתי אתכם"{{הערה|שם א'.}} '''בדיבור''' "דברו על לב ירושלים"{{הערה|ישעיה מ'.}}. ואנו למדים מפרשתו של רשע הזה באהבה- "ויאהב את הנערה"{{הערה|בראשית ל"ד ג.}} בדיבור- "וידבר על לב הנערה"{{הערה|שם.}}}}. | ||
== דרגות האהבה במדרגות הנפש== | == דרגות האהבה במדרגות הנפש== | ||
הזהר{{הערה|בפרשת ואתחנן, רס"ב ב'.}} לומד מהפסוק "רק באבותיך חשק ה'"{{הערה|דברים, ואתחנן, י' ט"ו.}} שאהבת ה' לאבות היא משום שהתמסרו לו בביטול מוחלט "כמרכבה". הבראשית חכמה{{הערה|לאליהו בן משה די וידאש, שער האהבה פרק ג', אות ל"ד ואילך.}} לומד מזה, שמרוב אהבת ה' וחיבתו להם נתן לבניהם נפש, רוח ונשמה, ועל ידי החלקים החשובים האלה שיש לנו ממנו יתברך הוא מתקשר בנו. ומסביר [[אדמו"ר הצ"צ]]{{הערה|אוה"ת נ"ך ח"א עמ' תקכט, וראה באופן אחר בשמות ח"ז עמ' ב'תתי.}}, על פי השל"ה{{הערה|דמ"ט ע"ב.}}, שחמשת הלשונות במדרש{{הערה|שם=מדרש}} (שלושת הלשונות שמביא ריש לקיש: דביקה, חשיקה וחפיצה, ושני הלשונות שמוסיף שם ר' אבא בר אלישע – אהבה ודיבור) הן כנגד ארבע אותיות שם הוי' שבנשמה וקוצו של יו"ד, שהם ה' עליות המלכות ממקומה ועד כתר (ונרמזות בפסוק "הנה ישכיל עבדי, ירום, ונשא, וגבה, מאד"{{הערה|ישעיהו נ"ב י"ג.}}). | הזהר{{הערה|בפרשת ואתחנן, רס"ב ב'.}} לומד מהפסוק "רק באבותיך חשק ה'"{{הערה|דברים, ואתחנן, י' ט"ו.}} שאהבת ה' לאבות היא משום שהתמסרו לו בביטול מוחלט "כמרכבה". הבראשית חכמה{{הערה|לאליהו בן משה די וידאש, שער האהבה פרק ג', אות ל"ד ואילך.}} לומד מזה, שמרוב אהבת ה' וחיבתו להם נתן לבניהם נפש, רוח ונשמה, ועל ידי החלקים החשובים האלה שיש לנו ממנו יתברך הוא מתקשר בנו. ומסביר [[אדמו"ר הצ"צ]]{{הערה|אוה"ת נ"ך ח"א עמ' תקכט, וראה באופן אחר בשמות ח"ז עמ' ב'תתי.}}, על פי השל"ה{{הערה|דמ"ט ע"ב.}}, שחמשת הלשונות במדרש{{הערה|שם=מדרש}} (שלושת הלשונות שמביא ריש לקיש: דביקה, חשיקה וחפיצה, ושני הלשונות שמוסיף שם ר' אבא בר אלישע – אהבה ודיבור) הן כנגד ארבע אותיות שם הוי' שבנשמה וקוצו של יו"ד, שהם ה' עליות המלכות ממקומה ועד כתר (ונרמזות בפסוק "הנה ישכיל עבדי, ירום, ונשא, וגבה, מאד"{{הערה|ישעיהו נ"ב י"ג.}}). | ||
'''נפש:''' היא דרגת ה"מלכות" שבנשמה, ונרמזת במילה "דביקות" כי כך זוכה לה האדם. כשהוא דבק באלוקות ואוהב את ה', "שורפת ומכלה" אהבתו את הגשמיות, וע"י זה מאירה בו דרגת ה"נפש". הזוהר | '''נפש:''' היא דרגת ה"מלכות" שבנשמה, ונרמזת במילה "דביקות" כי כך זוכה לה האדם. כשהוא דבק באלוקות ואוהב את ה', "שורפת ומכלה" אהבתו את הגשמיות, וע"י זה מאירה בו דרגת ה"נפש". הזוהר {{הערה|בראשית נ"א א'.}} ממשיל זאת לאור הכחול שבנר השורף ומכלה את הפתילה, וע"י זה מאיר הנר באור הלבן{{הערה|וראה על דרך זו באריכות בתניא סוף פרק נ"ג.}}. | ||
ומשמעות המילה "דביקות" היא חיבור שני דברים, שאף על פי שכרגע הם מחוברים '''יתכן להפרידם''' (כמו "כאשר ידבק האיזור אל מתני איש"{{הערה|ירמיהו י"ג י"א.}}. | ומשמעות המילה "דביקות" היא חיבור שני דברים, שאף על פי שכרגע הם מחוברים '''יתכן להפרידם''' (כמו "כאשר ידבק האיזור אל מתני איש"{{הערה|ירמיהו י"ג י"א.}}. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
# "ואישרו" מרמז{{הערה|זוהר ויחי רמ"ו א'.}} על "עלמא דחירו", עולם הבא, מדרגת הבינה. | # "ואישרו" מרמז{{הערה|זוהר ויחי רמ"ו א'.}} על "עלמא דחירו", עולם הבא, מדרגת הבינה. | ||
# מילת "לי" היא בבינה{{הערה|זוהר פרשת בא בסופה.}}. | # מילת "לי" היא בבינה{{הערה|זוהר פרשת בא בסופה.}}. | ||
# חפץ הוא פנימיות הרצון (חכמה וכתר), ואם כן "ארץ חפץ" היא הארץ המקבלת מחכמה וכתר –הארץ '''העליונה''' (דהיינו בינה{{הערה|ולא מלכות.}}. | # [[חפץ]] הוא פנימיות הרצון (חכמה וכתר), ואם כן "ארץ חפץ" היא הארץ המקבלת מחכמה וכתר –הארץ '''העליונה''' (דהיינו בינה{{הערה|ולא מלכות.}}. | ||
ומשמעות "חפץ" היא רצון פנימי עז, שכל מגמת פניו אחת ואינו מסוגל לחשוב בדבר אחר. וכמו שכתוב בשכם "כי חפץ בבת יעקב ולא אחר הדבר"{{הערה|בראשית ל"ד י"ט.}} – שלא היה לו רצון אחר בעולם אלא רצון זה לבד, וכאילו היה מת באהבתה. | ומשמעות "חפץ" היא רצון פנימי עז, שכל מגמת פניו אחת ואינו מסוגל לחשוב בדבר אחר. וכמו שכתוב בשכם "כי חפץ בבת יעקב ולא אחר הדבר"{{הערה|בראשית ל"ד י"ט.}} – שלא היה לו רצון אחר בעולם אלא רצון זה לבד, וכאילו היה מת באהבתה. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
==חפץ== | ==חפץ== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[חפץ]]}} | |||
בני ישראל נקראים "ארץ חפץ"{{הערה|"כי תהיו אתם ארץ חפץ", מלאכי ג' י"ב.}} על שום שבעומק נשמתם ישנה אהבה בתענוגים{{הערה|במספר מקומות נקראת "אהבת עולם", וכמובן לא במשמעות העלם והגבלה אלא במשמעות "נצח".}}. | בני ישראל נקראים "ארץ חפץ"{{הערה|"כי תהיו אתם ארץ חפץ", מלאכי ג' י"ב.}} על שום שבעומק נשמתם ישנה אהבה בתענוגים{{הערה|במספר מקומות נקראת "אהבת עולם", וכמובן לא במשמעות העלם והגבלה אלא במשמעות "נצח".}}. | ||