חנה גוראריה: הבדלים בין גרסאות בדף

ב[[ט"ו סיוון תרפ"ז]] בעת שבאו אנשי הנ.ק.וו.ד לעצור את אבי', [[אדמו"ר הריי"צ]] זי"ע, התעמתה אתם במסירות נפש {{הערת שוליים|מסירות נפשה כלפי אנשי הק. ג. ב. מתוארת בידי אבי' [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/maftechot/1/3&search=%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 ברשימת המאסר]}}.

משנת [[תש"י]] הייתה [[ספריית אדמו"ר הריי"צ]] בבעלותה, והספרן [[חיים ליברמן]] עבד מטעמה.

ב[[שמחת תורה תשל"ח]], כאשר קיבל [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] אירוע [[לב]], דאגה לו גיסתו מאד, היא ירדה לחדרו וניסתה לשכנע אותו לאכול. לאחר מכן הייתה משוחחת רבות עם רופאי רבינו, ביקשה מידע על המצב ועודדה אותם להמשיך במלאכתם{{הערת שוליים|ע"פ י אותה תקופה ועדויות הרופאים}}.

בשנת [[תשמ"ה]], כאשר גנב בנה, [[שלום בער גוראריה]] את הספרים, בתקופה הידועה המכונה [[משפט הספרים]] עמדה היא לצידו ותבעה בבית המשפט להעביר חלק מהספרים אליו. בעלה, ר' [[שמריהו גוראריה]], נשאר נאמן לרבי, בעקבות כך, במהלך המשפט יצאה מביתה ועברה לגור אצל בנה ב[[ניו ג'רסי]], כאשר בעלה נותר לבדו.