11,698
עריכות
מ (החלפת טקסט – "יחד עם זאת" ב־"עם זאת") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
'''פרשת במדבר''' היא ה[[פרשה]] הראשונה ב[[ספר במדבר]] (מפרק א' פסוק א' עד פרק ד' פסוק כ'). | '''פרשת במדבר''' היא ה[[פרשה]] הראשונה ב[[ספר במדבר]] (מפרק א' פסוק א' עד פרק ד' פסוק כ'). | ||
[[הרבי]] | [[הרבי]] הורה שמדי שנה ב[[שבת]] פרשת במדבר שהיא [[שבת מברכים]] חודש סיון יערכו התוועדות חסידית מתוך אחדות ישראל כהכנה לקבלת התורה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[בהר]]-[[בחוקותי]] שנת [[תשמ"ו]].}}. | ||
==הפרשה בקצרה== | ==הפרשה בקצרה== | ||
*'''ראשון''' - [[אלוקים]] מצווה את [[משה]] [[מניין בני ישראל|לספור את בני ישראל]] פעם נוספת. [[רש"י]] מסביר שאלוקים סופר את בני ישראל בגלל חביבותם בעיניו. הספירה הראשונה התקיימה כשהיהודים יצאו מ[[מצרים]], הפעם השניה הינה לאחרי שרבים מתו בגלל [[חטא העגל]] ואלוקים ספר כי לראות את מנין הנותרים. | *'''ראשון''' - [[אלוקים]] מצווה את [[משה]] [[מניין בני ישראל|לספור את בני ישראל]] פעם נוספת. [[רש"י]] מסביר שאלוקים סופר את בני ישראל בגלל חביבותם בעיניו. הספירה הראשונה התקיימה כשהיהודים יצאו מ[[מצרים]], הפעם השניה הינה לאחרי שרבים מתו בגלל [[חטא העגל]] ואלוקים ספר כי לראות את מנין הנותרים. | ||
*'''שני''' - ה[[תורה]] מסכמת את [[מנין בני ישראל]] לפי חלוקה לשבטים. עם זאת [[הקב"ה]] ציוה את משה שלא לספור את [[שבט לוי]]. המספר הכולל של עם ישראל היה קצת יותר משש מאות אלף, בנוסף | *'''שני''' - ה[[תורה]] מסכמת את [[מנין בני ישראל]] לפי חלוקה לשבטים. עם זאת [[הקב"ה]] ציוה את משה שלא לספור את [[שבט לוי]]. המספר הכולל של עם ישראל היה קצת יותר משש מאות אלף, בנוסף ללויים. כאן ניתנה ללויים האחריות על פירוק, הקמת ונשיאת ה[[משכן]] במשאות ב[[מדבר]], וכן הלויים חונים מסביב למשכן. | ||
*'''שלישי''' - [[הקב"ה]] מצווה את סדר חניית השבטים מסביב למשכן, כל שבט עם דגלו בצבע מיוחד, כמו שרש"י אומר שהצבע היה זהה לצבע של האבן השמורה לשבט ב[[חושן המשפט]] שנשא [[הכהן הגדול]]. כמו כן מסביר [[רש"י]] שסדר החניה במדבר הינו לפי הסדר בו נשאו בני [[יעקב]] את אביהם בדרכו לקבורה ב[[מערת המכפלה]]. התורה גם קובעת את סדר המשאות של השבטים במדבר סיני: כפי שכבר למדנו בתורה, בני ישראל נשאו על פי ה', כאשר הענן היה עולה מעל המשכן, ועד לאותו סימן, היה עם ישראל חונה במקום אחד. | *'''שלישי''' - [[הקב"ה]] מצווה את סדר חניית השבטים מסביב למשכן, כל שבט עם דגלו בצבע מיוחד, כמו שרש"י אומר שהצבע היה זהה לצבע של האבן השמורה לשבט ב[[חושן המשפט]] שנשא [[הכהן הגדול]]. כמו כן מסביר [[רש"י]] שסדר החניה במדבר הינו לפי הסדר בו נשאו בני [[יעקב]] את אביהם על פי ציוויו בדרכו לקבורה ב[[מערת המכפלה]]. התורה גם קובעת את סדר המשאות של השבטים במדבר סיני: כפי שכבר למדנו בתורה, בני ישראל נשאו על פי ה', כאשר הענן היה עולה מעל המשכן, ועד לאותו סימן, היה עם ישראל חונה במקום אחד. | ||
*'''רביעי''' - מתחיל במילים "אלה תולדות אהרן ומשה" ואז מפרטת התורה את תולדות אהרן. [[רש"י]] מסביר שהם נקראים גם בניו של משה כיון שהוא לימדם תורה. כאן מצווים שבט לוי להיות אחראים על המשכן. | *'''רביעי''' - מתחיל במילים "אלה תולדות אהרן ומשה" ואז מפרטת התורה את תולדות אהרן. [[רש"י]] מסביר שהם נקראים גם בניו של משה כיון שהוא לימדם תורה. כאן מצווים שבט לוי להיות אחראים על המשכן. רש"י מסביר שכיון שהלווים עושים את תפקידם עבור כל עם ישראל, לכן הם מקבלים מעשר משאר העם. התורה מציינת שמלכתחילה הכבוד היה שמור ל[[בכור|בכורים]], ורש"י מסביר שהמשימה ניטלה מהם כיון שהם השתתפו ב[[חטא העגל]]. | ||
*'''חמישי''' - [[הקב"ה]] מצווה את משה לספור את הלויים. המדובר בכל בן לשבט לוי מבן חודש ומעלה. הפסוק מתאר את הספירה של משה "על פי ה'" ורש"י מסביר שמשה לא נכנס לכל אוהל על מנת לספור את הילדים והתינוקות, אלא היה עומד מחוץ לאוהל וקול ה[[שכינה]] היה אומר כמה ילדים ישנם בתוך האוהל. | *'''חמישי''' - [[הקב"ה]] מצווה את משה לספור את הלויים. המדובר בכל בן לשבט לוי מבן חודש ומעלה. הפסוק מתאר את הספירה של משה "על פי ה'" ורש"י מסביר שמשה לא נכנס לכל אוהל על מנת לספור את הילדים והתינוקות, אלא היה עומד מחוץ לאוהל וקול ה[[שכינה]] היה אומר כמה ילדים ישנם בתוך האוהל. | ||
*'''שישי''' - [[הקב"ה]] מצווה את משה לספור את ה[[בכור]]ים של עם ישראל וגם כאן הספירה היא מבן חודש ומעלה. במפקד זה נספרו כעשרים ושתיים אלף בכורים ואז | *'''שישי''' - [[הקב"ה]] מצווה את משה לספור את ה[[בכור]]ים של עם ישראל וגם כאן הספירה היא מבן חודש ומעלה. במפקד זה נספרו כעשרים ושתיים אלף בכורים ואז הקב"ה ציוה את משה להחליף את הלויים עם הבכורים בעבודתם. | ||
*'''שביעי''' - ציווים מיוחדים לבני משפחת קהת הלויים. תפקידם של הקהתים הינו לשאת את | *'''שביעי''' - ציווים מיוחדים לבני משפחת קהת הלויים. תפקידם של הקהתים הינו לשאת את [[ארון הברית]] ו[[המשכן]] במשאותיו. מדובר במשימה בעלת חשיבות גדולה ואחריות רבה, כיון שבארון נמצאות [[לוחות הברית]] ויחד עמו הם נושאים את ה[[מנורה]], ה[[שולחן הטהור]] ושאר כלי הקודש. עבודתם של הקהתים מתחילה רק לאחר שאהרן ובניו כיסו את המשכן ושאר כלי הקודש. | ||
==מנהגים== | ==מנהגים== |
עריכות