מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש): הבדלים בין גרסאות בדף

נפטר ב[[כ"ג תשרי]] [[תש"ב]] בעיר בסטיה, ושם נטמן.

בקורסיקה קיים חוק שכל קבר עתיד להיחרש עשרים שנה לאחר הקמתו. כך היה צפוי להיות עם קברו של הר"ר מענדל. בשנת [[תשט"ו]] הורה [[הרבי]] להרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] להעלות את גופתו של ר' מענדל מהאי קורסיקה שב[[צרפת]] ל[[ארץ הקודש]]{{הערה|ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] [[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&st=&pgnum=231 חלק י' עמ' רי"ד]]}}, הרב"א גורודצקי מילא את ההוראה, ושלח את הארון באנייה שעשתה את דרכה ל[[חיפה]]. במקביל קיבל הר"ר [[אפרים וולף]] הוראה לצלם את הגופה לפני שיורידוה לקבורה ולשלוח את התצלום אל הרבי{{מקור}}.

האנייה הגיעה לנמל חיפה בלילה קר וגשום של חורף [[תשט"ז]], ובשעת לילה מאוחרת נערכה הקבורה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] העתיק שב[[צפת]]. בתנאים האמורים ששררו, לא הצליח הר"א וולף למצוא צלם שיואיל לבוא באישון לילה ולבצע את הצילום המבוקש. ואולם, הר"ר אפרים עצמו בדק את מצב הגופה והבחין שה[[גוף]] נותר שלם למרות שחלפו כחמש עשרה שנים מאז פטירתו של ר' מענדל! ('''לפי נוסח אחר{{מקור}}:''' רשם הרב [[יצחק גנזבורג]] את תיאור ה[[גוף]] ושלח לרבי. ה[[גוף]] היה שלם, אך "חצוי לערך").