1,617
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''גיהנום''' הוא מקום רוחני בו נידונת נפש הרשעים לאחר מיתתם. | '''גיהנום''' הוא מקום רוחני בו נידונת נפש הרשעים לאחר מיתתם. תכלית הגהינום אינה חס ושלום לנקום בחוטאים, אלא ('''ככל''' עונשי התורה) '''לטובת''' הנשמה – לנקותה, לזככה ולטהרה - כדי לאפשר את כניסתה לגן העדן. | ||
[[ | ==יסוד דנוקבא דקליפה== | ||
כתב ה[[מאורי אור]]{{הערה|במערכת אות ג', אות י"ג}} "גיא נקרא יסוד דנוקבא. דקדושה - ירושלים גיא חזיון. ויסוד נוקבא דקליפה - גיהנם גיא צלמות גיא ההריגה. גיא גימטריה י"ד – סוד הידות שביסוד." | |||
ומסביר [[אדמו"ר מהר"ש]]{{הערה|ספר המאמרים תרכ"ו, פרשת שמיני, עמ' עא-עב.}} ש"גיא" בכלל הוא עניין הביטול והשפלות, ועניין זה קיים הן בקדושה והן (כנגדו) בקליפה. בקדושה עניינו, "שעושה עצמו חלל שוקע לקבל אור הגילוי" – שמבטל את עצמו וע"י כך מתעורר בהשתוקקות והתקשרות לאלוקות. | |||
ובקליפה הוא "כוס התרעלה, שמקבלת ה[[גבורות ממותקות - המתקת הגבורות|גבורות הקשות]]"{{הערה|גבורות שאינן ממותקות, שאין תכליתן חסד אלא גם פנימיותן גבורה.}}. היינו, שהגהינום אינו עונש אלא '''תוצאה''' של מעשי האדם. שע"י התקשרות בתאוות רעות עושה עצמו כלי קיבול לגבורות הקשות, וממשיך אותן על עצמו. | |||
==שני מיני גהינום== | |||
ב[[ליקוטי אמרים - פרק ח'|פרק ח' בתניא]] מסביר [[אדמו"ר הזקן]] שישנם עונשים שונים על סוגי עבירות שונים. לנקות את הנפש מתאוות '''היתר''' (כגון דברים בטלים) מספיק [[כף הקלע]], אבל כדי לנקותה '''מעבירות''' ממש - צריכה היא לירד לגהינום. | |||
ומאחר שבאופן פרטי ישנם '''שני''' סוגים כלליים של עבירות, לכן (מידה כנגד מדה) ישנם גם שני סוגים של גהינום{{הערה|לקוטי תורה להאריז"ל, ר"פ שמות, צויין בהערות על התניא.}} (שכל אחד מהם מתאים לנקות סוג אחר של עבירות). היינו, כשם שבגשמיות יש דבר שכיבוסו ע"י אש (ששורף גם לכלוך גס שנכנס עמוק) ויש דבר שמנקים ע"י מים – כך הוא בנקיון הנפש{{הערה|מאמרים קונטרסים ח"ב, תמ"ב א'.}}. | |||
;גיהנום של אש | |||
כנגד העובר על לא תעשה, שהוא '''מתחמם''' לעבור עבירה. | |||
;גיהנום של שלג | |||
כנגד '''המתקרר''' ועובר על מצות עשה – שהוא בעצלות{{הערה|הבאה מקרירות.}}, שיושב בשב ואל תעשה". | |||
==לעתיד לבוא יתבטל הגהינום== | |||
אמרו חז"ל{{הערה|פ"ק דנדרים ד"ח סע"ב.}} שלעתיד לבוא יוציא ה' חמה מנרתקה, צדיקים מתרפאין בה{{הערה|ומעיר הצ"צ שבאותה השמש דלע"ל דווקא יתרפאו הצדיקים. אבל בהאי שמש דהיום לית ביה רפואה, וכנאמר וזרחה לכם '''יראי שמי''' שמש צדקה ומרפא כו'.}} והרשעים נידונין בה שנאמר{{הערה|מלאכי ג' י"ט.}} "כי הנה היום בא בוער כתנור... וליהט אותם היום הבא{{הערה|שמש של אותו יום.}}, ומובא עניין זה במקומות רבים{{הערה|פ"ק דעכומ"ז ד"ג סע"ב ודף ד' ע"א, סנהדרין דף ק"י ע"ב. ובמדרש רבה: ח"ג כה"א, כט"ג, נג"א, פז"ב, צב"ד, קלג"ב, קלה"ב, תט"ב, שה"ש לד"ד, קהלת פג"ד.}}. | |||
ומסביר זאת הרבי הצ"צ{{הערה|אוה"ת נ"ך ט"ו.}}, שה"נרתק" המכסה את השמש הוא שם אלקים המסתיר{{הערה|ביאור עניין זה בפרטות ראה בתניא שעהיוה"א פרק ד, ובביאורי הרי"כ שם.}}. סך הכל יש בשם אלוקים ק"ך צירופים{{הערה|זהו חשבון עצרת, חמש אותיות אפשר לסדר ב120 אופנים שונים.}}, והקליפות יונקות מארבעים ושמונה הצירופים האחרונים. | |||
והנה, היום יונקת חמימות התאוות{{הערה|שהם הגבורות הקשות הממשיכות את עונש הגהינום - ראה לעייל בפסקה יסוד דנוקבא דקליפה.}} שהיא הגבורות הקשות מבחינת "'''חם'''{{הערה|ח"ם בגימטריה ארבעים ושמונה, ורומז למ"ח הצירופים האחרונים דשם אלוקים.}} הוא אבי כנען". אבל לעתיד לבוא לא יהיה לחמימות התאוות מאין לינוק, שהרי הקב"ה ימול את לבבנו ליחוד שמו, ובגלוי יחודא עילאה מתבטלות הקליפות. | |||
והיינו, לעתיד לבוא יתגלה היחוד העליון, ודבר זה עצמו יגרום לשני הדברים: יתבטל שורש הקליפות ולא יהיה עוד צורך בגהינום{{הערה|כמו שהתבאר בחסידות, שהרגשת הישות וה"לגרמיה" היא ה"מחלה" שהיא שורש החמימות, ולעתיד לבוא יהיה "והסירותי מחלה"{{הערה|תו"א סד"ה לא תהי' משכלה.}}.}}, ומצד שני הצדיקים (הבטלים ליחודא עילאה) "מתרפאין בה" – יהנו ויתענגו מגילוי האלוקות. | |||
==אין דין גהינום שולט בשבת{{הערה|סנהדרין ס"ה ע"ב וברש"י שם, זהר יתרו פ"ח ע"ב.}}== | |||
ביטול הגהינום לגמרי (כאמור בפסקה הקודמת) יהיה רק לעתיד לבוא, אך בפרטות ובעבודת ה' הוא קיים גם היום – וזהו עניין השבת{{הערה| מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'קיח.}}. | |||
וביאור העניין הוא, שבשבת היא [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]], ספירת המלכות (שבמשך כל השבוע יורדת להחיות את העולמות) עולה בבחינת פנימיות המוחין{{הערה|שבז"א.}}. והיינו, ע"י בירור המאכל והמשתה וכל עונג גשמי{{הערה|שחיותם מניצוצות התוהו שנפלו בתענוגים גשמיים דנוגה דעשיה.}} (שנעשה במשך השבוע), עולה בשבת בחינת המלכות למעלה (לקבל השפע מפנימיות המוחין דאו"א שבז"א) – וממילא מתבטלים הדינים "ואין גהינום שולט"{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי, נר מצווה ותורה אור, שער האמונה דף ע"ח ע"א.}}. | |||
==שבעת מדורי גהינום== | |||
הגמרא בעירובין{{הערה|עירובין יט ע"א.}} אומרת שלגהינום שבעה שמות: "שאול ואבדון ובאר שחת ובור שאון וטיט היון וצלמות וארץ התחתית" (ומביאה פסוק על כל אחד מהשמות. בכמה מקומות בזוהר הקדוש"{{הערה|זוהר תוספתא, נח ס"ב ע"ב, זוהר ויחי, ל"ז ע"ב, זוהר חדש, לך לך, כ''ה ע"א}} נאמר שלא מדובר בשמות שונים לאותה המציאות אלא בשבעה מדורים שונים. | |||
בתורת החסידות מוזכר עניין זה במקומות בודדים ממש, וגם בהם רק בדרך אגב וללא כל הסבר. | |||
== [[יסורים]] כתחליף ליסורי הגיהנום == | == [[יסורים]] כתחליף ליסורי הגיהנום == | ||
על האדם [[שמחה|לשמוח]] מאוד בקבלת היסורים, שכן [[אין ערוך]] והשוואה כלל בין היסורים כאן ב[[עולם הזה]], ליסורים ב[[עולם הבא]]. [[הרמב"ן]] כותב{{הערה|בהקדמה לפירוש איוב.}} שמוטב לאדם לסבול שבעים שנה של יסורי איוב בעולם הזה, משעה אחת של [[יסורים]] בגיהנום. | |||
הסיבה לכך שאכן [[יסורים]] מכפרים על עונשי הגיהנום למרות שאינם קשים כמותם, היא כמשל אור ה[[שמש]] הזורח בארץ, שכל תנועה קלה באור השמש למטה כרוכה בהעתקת השמש למעלה במרחק עצום עקב ריחוקה, כך גם הנעשה ב[[עולם הזה]] פועל ב[[עולם הבא]] לאין ערוך מעצם היסורים עצמם.{{הערה|1=[[אדמו"ר הזקן]], [[אגרת התשובה]].}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | |||
[[קטגוריה:מושגים בקבלה]] | |||
[[קטגוריה:עונש]] | [[קטגוריה:עונש]] |
עריכות