גשמיות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 414 בתים ,  26 באוקטובר 2022
הרחבה, עריכה
מ (ניסוח)
(הרחבה, עריכה)
שורה 2: שורה 2:


==התהוות הגשמיות==
==התהוות הגשמיות==
כל הדברים גשמיים הם מאור ה', וחיותם בכל רגע ורגע על ידי מאמר ה' השופע בו, על ידי השתלשלות החיות מאותיות [[לשון הקודש]] ממדריגה למדריגה.{{הערה|1=[[שער היחוד והאמונה]].}}. ואין בריאתם בהשתלשלות מחכמה ועשרת הספירות, אלא מאור [[סובב כל עלמין]] המתפשט ל[[ממלא כל עלמין]], כי מספירות רוחניות לא ימצא [[גשמיות]] כלל, אלא רק לנפש הברואים הגשמיים שהם ממלכות, והאור ה[[סובב כל עלמין]] הוא המגביל את האותיות של עשרה ספירות, שיוגבלו בכלי, כי האור ה[[סובב כל עלמין]] הוא הגורם לבחינת הגשמיות שהוא כלי מגביל לרוחניות{{הערה|[[אדמו"ר הזקן]], תורה אור, מגלת אסתר, צב, ד}}.
כל הדברים גשמיים מתהווים מ[[אור]] ה', וחיותם נמשכת בכל רגע ורגע על ידי [[עשרת המאמרות|עשרה מאמרות]]. חלקם באופן ישיר, וחלקם על ידי השתלשלות החיות מאותיות [[לשון הקודש]] ממדריגה למדריגה.{{הערה|1=[[שער היחוד והאמונה]].}}.
 
בריאת הגשמיות איננה מהשתלשלות מעשרת הספירות, אלא מאור [[סובב כל עלמין]] המתפשט ל[[ממלא כל עלמין]]. זאת כיוון ש[[רוחניות]] אינה יכולה לגרום להתהוות גשמית{{הערה|כמו שמחשיבה על פרט מסויים, לא נוצר הדבר. כיוון שהמחשבה היא רוחנית והיצירה שלו היא גשמית.}}, אלא רק לברוא את הנפש הרוחנית שבתוך הנברא הגשמי. תפקידו של ה[[אור הסובב]] הוא להגביל את האותיות של עשר הספירות בכלי, ועל ידי הגבלה זו של הרוחניות - נגרם קיומו של הגשמי{{הערה|[[אדמו"ר הזקן]], תורה אור, מגלת אסתר, צב, ד}}.
 
הסיבה לכך שדווקא אור הסובב הוא הגורם לקיום הגשמיות, היא העובדה שהוא '''סובב''', ואין בבחינה זו הבדל בין התהוות חכמה בדרגה הגבוהה ביותר, להתהוות הגשמיות התחתונה. אור הסובב בהגדרתו אינו נמשך בפרטים לפי דרגתם, אלא מקיף עליהם באופן נעלם{{הערה|עד שהברואים מחשיבים אותו כאין לגבי היש שלהם.}}{{הערה|אדמו"ר האמצעי, שערי אורה, שער הפורים, נה, א}}.
 
==גשמיות שברוחניות==
מציאות הגשמיות היא לא רק בגשמיות הנראית לעיניים, אלא גם במציאות הישות הקיימת בכל הספירות{{הערה|אדמו"ר האמצעי, שערי אורה, שער הפורים, נה, א}}.
{{להרחיב}}


מציאות הגשמיות היא שלא כדרך ההשתלשלות, לא רק בגשמיות הנראית לעיניים אלא גם במציאות הישות הקיימת בכל הספירות, ואין הפרש לגבי בחינת הארת הסובב בין התהוות יש בראשית דחכמה להתהוות יש הגשמיות ד[[דצ"ח]] מן הרוחניות שנקרא סוף שמקיף לכולם בשוה ממש, מפני שההארה וההמשכה שמבחינת סובב זה אינה באה בבחינת התלבשות והשתלשלות כהתלבשות השכל במדות וכהאי גוונא אלא בבחינת סובב ומקיף מלמעלה בבחינת ההעלם והאין, וזה החשיבות של קיום מצוות מעשיות בדברים גשמיים, שעל ידי זה מעוררים את בחינת הסובב עצמה{{הערה|אדמו"ר האמצעי, שערי אורה, שער הפורים, נה, א}}.
== [[גשמיות]] של יהודי ==
== [[גשמיות]] של יהודי ==


שורה 10: שורה 17:


כך אמר גם [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]]{{הערה|מובא ב[[היום יום - כ"ז אלול]].}}: {{ציטוטון|"ישראל גוי אחד בארץ" - [[עם ישראל]] גם בארציות העולם קשור עם [[ה' אחד]]. השם יתברך עושה מה[[רוחניות]] [[גשמיות]], ועם ישראל עושה מהגשמיות [[רוחניות]]}}.
כך אמר גם [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]]{{הערה|מובא ב[[היום יום - כ"ז אלול]].}}: {{ציטוטון|"ישראל גוי אחד בארץ" - [[עם ישראל]] גם בארציות העולם קשור עם [[ה' אחד]]. השם יתברך עושה מה[[רוחניות]] [[גשמיות]], ועם ישראל עושה מהגשמיות [[רוחניות]]}}.
מעלתה של הגשמיות היא בכך שבה דווקא נמצא רצונו של הקב"ה, שנתאווה ל[[דירה בתחתונים]]. והדבר התחתון ביותר הוא [[העולם הגשמי]]{{מקור}}.
{{להרחיב}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
{{ערך חסר}}
182

עריכות

תפריט ניווט