16,089
עריכות
מלבי"ם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←התייחסות לחיבוריו
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
ישנה מסורת לפיה המלבי"ם הגיע ל[[אדמו"ר המהר"ש]] שילמדו את [[תורת החסידות]], אך אדמו"ר המהר"ש ענה לו ששורש נשמתו הוא מעולם הפשט ולא של דרך החסידות{{הערה|היכל הבעש"ט, גיליון י"ט, עמ' ק"ס.}}. מסופר על פגישה בין המלבי"ם ואדמו"ר המהר"ש ב[[חתונה]] ב[[ויטבסק]], בה דובר על פירושו של מדרש לא מובן{{הערה|כרם חב"ד, גיליון א', עמ' 87.}}. | ישנה מסורת לפיה המלבי"ם הגיע ל[[אדמו"ר המהר"ש]] שילמדו את [[תורת החסידות]], אך אדמו"ר המהר"ש ענה לו ששורש נשמתו הוא מעולם הפשט ולא של דרך החסידות{{הערה|היכל הבעש"ט, גיליון י"ט, עמ' ק"ס.}}. מסופר על פגישה בין המלבי"ם ואדמו"ר המהר"ש ב[[חתונה]] ב[[ויטבסק]], בה דובר על פירושו של מדרש לא מובן{{הערה|כרם חב"ד, גיליון א', עמ' 87.}}. | ||
===התייחסות לחיבוריו=== | ===התייחסות לחיבוריו=== | ||
ב[[רשימות הרב"ש]] ציין הכותב על דוח שיח שהיה לו עם [[אדמו"ר הרש"ב]]: "והיה הדיבור מהרב הגאון מלבי"ם זלה"ה (בדרשותיו בספרו על התורה) שאין זה מספיק כלל מה שדורש בספריו בתורה"{{הערה|עמ' כ"ה.}}. על החסיד ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] מסופר שהיה לומד את כתבי המלבי"ם, ואף אמר עליו שהוא היה גאון אמיתי{{הערה|כפר חב"ד, גיליון 491, עמ' 33.}}. הרב מרדכי געלערנטער שדיווח ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהוא מוסר דיעור בחומש עם פירוש המלבי"ם, נענה ב"ישר כוח וימשיך בההצלחה"{{הערה|היכל הבעש"ט, גיליון י"ט, עמ' קס"א. | ב[[רשימות הרב"ש]] ציין הכותב על דוח שיח שהיה לו עם [[אדמו"ר הרש"ב]]: "והיה הדיבור מהרב הגאון מלבי"ם זלה"ה (בדרשותיו בספרו על התורה) שאין זה מספיק כלל מה שדורש בספריו בתורה"{{הערה|עמ' כ"ה.}}. על החסיד ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] מסופר שהיה לומד את כתבי המלבי"ם, ואף אמר עליו שהוא היה גאון אמיתי{{הערה|כפר חב"ד, גיליון 491, עמ' 33.}}. הרב מרדכי געלערנטער שדיווח ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהוא מוסר דיעור בחומש עם פירוש המלבי"ם, נענה ב"ישר כוח וימשיך בההצלחה"{{הערה|היכל הבעש"ט, גיליון י"ט, עמ' קס"א.}}. | ||
[[הרבי]] הזכיר פעמים רבות את כתבי המלבי"ם בשיחותיו{{הערה|ראה היכל הבעש"ט, גיליון י"ט, עמ' קס"ג, הערה 24.}}. | [[הרבי]] הזכיר פעמים רבות את כתבי המלבי"ם בשיחותיו{{הערה|ראה היכל הבעש"ט, גיליון י"ט, עמ' קס"ג, הערה 24.}}. | ||
===קץ הגלות=== | ===קץ הגלות=== | ||
בפירושו 'יפח לקץ' על ספר דניאל{{הערה|ז, כה.}} הוא כותב: "ויגיע זמן הקץ בשנת תרע"ג והוא מתאחד עם יתר המועדים הבאים בספר כמו שיתבאר". יש לציין שבאותה שנה (שהייתה גם ערב [[מלחמת עולם הראשונה]]) אמר הרבי הרש"ב סדרת מאמרי חסידות המפורסמים בשם [[המשך בשעה שהקדימו תרע"ב]], המשך זה מהווה נדבך חשוב בגילוי [[פנימיות התורה]]. | בפירושו 'יפח לקץ' על ספר דניאל{{הערה|ז, כה.}} הוא כותב: "ויגיע זמן הקץ בשנת תרע"ג והוא מתאחד עם יתר המועדים הבאים בספר כמו שיתבאר". יש לציין שבאותה שנה (שהייתה גם ערב [[מלחמת עולם הראשונה]]) אמר הרבי הרש"ב סדרת מאמרי חסידות המפורסמים בשם [[המשך בשעה שהקדימו תרע"ב]], המשך זה מהווה נדבך חשוב בגילוי [[פנימיות התורה]]. | ||