הקדוש ברוך הוא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(דף חדש: {{תפילה}} כינוי השם בספרי החסידות ובפי המון העם, נקרא בשם '''הקדוש ברוך הוא'''. == אתה קדוש == ענין זה מבוא…)
 
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
ענין זה מבואר בברכת אתה קדוש.
ענין זה מבואר בברכת אתה קדוש.


בתפילה אנו אומרים '''אתה קדוש ושמך קדוש''', ששמך סתם הוא שם הוי', שבו נכלל גם שם הוי' דלעילא, עד לבחי' האור שלפני הצמצום, שהוא קדוש ומובדל לגמרי מסדר ההשתלשלות.
בתפילה אנו אומרים '''אתה קדוש ושמך קדוש''', ששמך סתם הוא [[הויה|שם הויה]], שבו נכלל גם שם [[הויה דלעילא]], עד לבחינת ה[[אור שלפני הצמצום]], שהוא קדוש ומובדל לגמרי מ[[סדר ההשתלשלות]].


והוא משום שאתה קדוש הוא בחינת הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו - שלמעלה מבחינת שמו היינו שאפילו בחינת זיוו והודו לא היו העולמות יכולים לקבל ממנו כלל.  
והוא משום שאתה קדוש, הוא בחינת הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו - שלמעלה מבחינת שמו, כלומר שאפילו בחינת זיוו והודו לא היו העולמות יכולים לקבל ממנו כלל.  


אך בכל זאת אינו דומה הקדושה דשמך להקדושה דאתה, שלכן מחלקים לב"פ קדוש, כי, אע"פ שגם שמך הוא קדוש ומובדל כו', מ"מ, להיותו אור וגילוי בלבד, הרי יש לו איזה שייכות כו'.
אך בכל זאת אינו דומה הקדושה דשמך להקדושה דאתה, שלכן מחלקים לב"פ קדוש, כי, אע"פ שגם שמך הוא קדוש ומובדל כו', מ"מ, להיותו אור וגילוי בלבד, הרי יש לו איזה שייכות כו'.
שורה 16: שורה 16:
ענין מה שאנו אומרים '''אתה קדוש ושמך קדוש''', דגם בחינת שמו קדוש ומובדל.
ענין מה שאנו אומרים '''אתה קדוש ושמך קדוש''', דגם בחינת שמו קדוש ומובדל.


זה גם פירוש הפסוק: כי נשגב שמו לבדו, שאין ערוך לעולמות עם שמו יתברך, עד שהוא קדוש ומובדל מהם כו', מכל מקום הודו וזיו מאיר על ארץ ושמים, דהארה משמו יתברך הרי זה בא בבחינת [[צמצום|ירידה וצמצום]] להיות בגילוי בעולמות, דשמו בכלל הוא בחינת המלכות, ועם היות דהמלך המרומם '''לבדו''' -  רק בבחינת [[מקיף]], מכל מקום הארה מזה בא בבחינת גילוי בנבראים, שזה הוא ענין בחינת [[דבר ה']], שהדיבור הוא בחינת השפעה בקירוב דבחינת [[מלכות]], והוא בחינת גילוי ההשגות וגילוי התענוג שב[[גן עדן]] כו'.  
זה גם פירוש הפסוק: כי נשגב שמו לבדו, שאין ערוך לעולמות עם שמו יתברך, עד שהוא קדוש ומובדל מהם כו', בכל זאת הודו וזיו מאיר על ארץ ושמים, דהארה משמו יתברך הרי זה בא בבחינת [[צמצום|ירידה וצמצום]] להיות בגילוי בעולמות.
 
הסיבה לכך ששמו יתברך בא לידי גילוי בעולמות, הוא מכיון ששמו  יתברך הוא בחינת המלכות, ועל אף שעל בחינת המלכות נאמר דהמלך המרומם '''לבדו''' -  רק בבחינת [[מקיף]], - בכל זאת - הארה מהמלכות באה בבחינת גילוי בנבראים, שזה הוא ענין בחינת [[דבר ה']], שהדיבור הוא בחינת השפעה בקירוב דבחינת [[מלכות]], והוא בחינת גילוי ההשגות וגילוי התענוג שב[[גן עדן]] כו'.  


והיינו לפי שכללות בחינת ה[[מלכות]] יש לזה שייכות אל העולמות דאין מלך בלא עם כו', שגם הרוממות הוא מה שמרומם מעם כו' ע"כ הארה מזה בא בבחי' קירוב בגילוי.
והיינו לפי שכללות בחינת ה[[מלכות]] יש לזה שייכות אל העולמות דאין מלך בלא עם כו', שגם הרוממות הוא מה שמרומם מעם כו' ע"כ הארה מזה בא בבחי' קירוב בגילוי.
39,916

עריכות

תפריט ניווט