ימי החופש: הבדלים בין גרסאות בדף

===חופש - היפך הענין ד"עבדי הם"===  

כמדומה שבתקופה זו נוהג לשנות מקומו, או כלשון הרגיל "לקחת חופש" (מובן שסתירה מרישא לסיפא, שהרי חופש אי אפשר לקחת, אלא לקבל. שבאם אפשרי לקחת בעצמו, הרי גם מלכתחילה חפשי הוא. ועוד, שהוא בעצם היפך הענין ד"עבדי הם"...). <REF>ממכתב י"ג מנ"א תשי"ט.</REF>  

===תכלית ימי החופש===  

כל מעשה ומעשה של בני ובנות ישראל, צריך להיות בו כוונה רצויה. גם ימי החופש שחלפו זה עתה יש להם כונה ותכלית, והן - להחליף כח ולהוסיף אומץ בכדי שתוכלו להמשיך - והמתחילים, להתחיל - לימוד התורה וחינוך הכשר ביראת שמים ביתר התמדה ויתר חיות.<REF>ממכתב ה' אלול תשי"א.</REF>  

===אין "חופש" מלימוד תורה===  

===צניעות - גם באנשים===  

מצוים הרי כאן הבחורים היוצאים לשליחות (לתקופת חופש הקיץ) לקרב יהודים, כפי שנהוג הדבר בשנים האחרונות.  

... בחור שיצא לשליחת ושוחח מה ששוחח לא חשב כלל אודות היהודי שהתעניין בו, אך על הלה פעל הדבר עמוקות. הריוח הראשון, כתוצאה ממפגש זה, היה שלגבאי הצדקה ("המשולח") הראשון אשר הגיע לביתו של היהודי הזה - הוא תורם סכום כסף גדול יותר מכפי שנתן עד כה. לאחר מכן החלו לשוחח עמו ולהשפיע עליו בנוגע לכשרות, שמירת שבת וכו', אט אט הוא מתקרב יותר ויותר ליהדות, ואילו אותו בחור שפעל זאת - אינו יודע מכך עד עצם היום הזה.  

===היית מבטל החופש===  

בכלל ידועה השקפתי שאין הזמן עתה לימי חופש כלל, ואדרבה - ומכמה טעמים, ולו איישר חילי היתי מבטלו בעבר ועאכו"כ בהוה ובעתיד.<REF>ממכתב ה' מנ"א [[תשט"ו]].</REF>  

===דוקא בימי החופש===  

לפלא מ"ש שכיון שזהו בין הזמנים בישיבות לכן נתמעט מספר המשתתפים בשיעורי [[דא"ח]], כי הרי אדרבה. כשהוא בין הזמנים פנוים הם יותר וביכולתם להרבות בשיעורים אלו אם במקום דעת עתה או במקום שלשם נוסעים ע"י שיקשרום שם עם אנשים המתאימים, והרי כמו דמשהו דימים אלו נוגע ביותר, שכן הוא בגשמיות מפני שכן הוא בענינים הרוחנים, ובמילא מובן עד כמה נוגע הנ"ל היינו שינצלו ימי הפסח בלימוד המחזק את כח האמונה, ואף שלכאורה אין הענין נוגע עתה, בכ"ז יש עד"ז מזמן לזמן ביומא דפגרא וכו'...<REF>ממכתב ד' [[אייר]] [[תשט"ז]].</REF>  

===חובת הלימוד חלה כמובן גם מימי החופש===  

המשכורת שמקבלים הצעירים במאכל, משתה, הלבשה, דירה וכדומה, הם מעין [[מתנות כהונה]] שקיבלו ה[[כהנים]] בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים.  

. . את זה לעומת זה עשה אלקים, וכשהגוף מתעסק לחזק בריאותו ע"י ענינים גשמיים כפשוטם, בהוספה באכו"ש טיול וכו' (ולא תמיד הכונה לעבוד את השי"ת - בגלוי) הרי זה דורש הוספה ג"כ בבריאות הנשמה, ועוד יותר מאשר בבריאות הגוף, כיון שהסביבה בנאות דשא ממשכת יותר לענינים פשוטים הנ"ל מאשר בעיר, ולכה"פ צריכה להיות ההוספה ברוחניות כמו ההוספה בגשמיות, והרי מובא שזהו אחד הטעמים ללמוד פרקי אבות תיכף לכניסת הקיץ, כיון שאז הטבע מתחזק האילנות מלבלבים וכו', ומובן ג"כ שמזה אין סתירה כלל וכלל להוראת הבעש"ט עזב תעזב עמו כו', ולא ע"י תעניות וסיגופים כי כח המתאוה יש להלבישו בקדושה וכו', עדי יקוים היעוק המקוה שהגוף לא רק שלא יבלבל להרוחני ולא רק שיסייע בידו אלא שאדרבה נקבה תסובב גבר.<REF>ממכתב [[כ"ו]] [[אייר]] [[תשט"ו]].</REF>  

[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]