11,466
עריכות
כתיבת ספר תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (מיזוג הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים, הגהה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבי והתורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק בידו ספר תורה, של האחים מסלאוויטא]] | [[קובץ:הרבי והתורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק בידו ספר תורה, של האחים מסלאוויטא]] | ||
'''כתיבת ספר תורה''' היא [[מצות עשה]] מ[[מצווה מדאורייתא| | '''כתיבת ספר תורה''' היא [[מצות עשה]] מ[[מצווה מדאורייתא|דאורייתא]] ואחרונה במניין [[תרי"ג המצוות]]. המצווה מחייבת כל [[יהודי]] לכתוב [[ספר תורה]]. | ||
==מקור המצווה== | ==מקור המצווה== | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
לעומת הרמב"ם, ה[[רא"ש]] (רבנו אשר) כתב{{הערה|הרא"ש, '''הלכות קטנות לרבנו אשר''', ריש הלכות ספר תורה.}}, שחיוב זה עיקרו בדורות הראשונים, שהיו כותבים ספר תורה ו[[לימוד תורה|לומדים בו]], אבל בימינו שכותבים ספר תורה ומניחים אותו בבתי כנסיות לקרות בו ברבים, "מצוות עשה היא על כל איש מישראל אשר ידו משגת לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיה להגות בהן הוא ובניו", כי מצוות כתיבת התורה היא ללמוד בה, כפי שכתוב{{הערה|שם=דברים לא}}, "ולמדה את בני-ישראל שימה בפיהם", ועל פי ה[[גמרא]] והפירוש, יובן פירוש המצוות והדינים על בוריים, לכן, הם הספרים שאדם מצווה לכותבם. וכן פסק ה[[בית יוסף]] ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|יורה דעה סימן ר"ע ס"ב.}} ש"האידנא מצוה לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיהן". | לעומת הרמב"ם, ה[[רא"ש]] (רבנו אשר) כתב{{הערה|הרא"ש, '''הלכות קטנות לרבנו אשר''', ריש הלכות ספר תורה.}}, שחיוב זה עיקרו בדורות הראשונים, שהיו כותבים ספר תורה ו[[לימוד תורה|לומדים בו]], אבל בימינו שכותבים ספר תורה ומניחים אותו בבתי כנסיות לקרות בו ברבים, "מצוות עשה היא על כל איש מישראל אשר ידו משגת לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיה להגות בהן הוא ובניו", כי מצוות כתיבת התורה היא ללמוד בה, כפי שכתוב{{הערה|שם=דברים לא}}, "ולמדה את בני-ישראל שימה בפיהם", ועל פי ה[[גמרא]] והפירוש, יובן פירוש המצוות והדינים על בוריים, לכן, הם הספרים שאדם מצווה לכותבם. וכן פסק ה[[בית יוסף]] ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|יורה דעה סימן ר"ע ס"ב.}} ש"האידנא מצוה לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיהן". | ||
ובדורינו, יוצאים ידי חובה גם על ידי קניית ספרים הנדפסים, שגם על-ידם נעשה עיקר ותכלית המצווה, על פי הכתוב "ולמדה גו' שימה בפיהם", לימוד וידיעת התורה{{הערה|ראו בארוכה, [[שיחה|שיחת]] שבת [[פרשת ויגש]], [[ה' טבת]] [[תשמ"ח]] (נדפס ב[[תורת מנחם - התוועדויות]], '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&st=&pgnum=161 כרך ב', עמ' 164-169]''' – מוגה), [[לקוטי שיחות]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=&pgnum=32 חלק כ"ג עמ' 17]''' ואילך.}} | ובדורינו, יוצאים ידי חובה גם על ידי קניית ספרים הנדפסים, שגם על-ידם נעשה עיקר ותכלית המצווה, על פי הכתוב "ולמדה גו' שימה בפיהם", לימוד וידיעת התורה{{הערה|ראו בארוכה, [[שיחה|שיחת]] שבת [[פרשת ויגש]], [[ה' טבת]] [[תשמ"ח]] (נדפס ב[[תורת מנחם - התוועדויות]], '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&st=&pgnum=161 כרך ב', עמ' 164-169]''' – מוגה), [[לקוטי שיחות]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=&pgnum=32 חלק כ"ג עמ' 17]''' ואילך.}}. | ||
==בתורת | ==בתורת הרבי== | ||
===ביאור שיטות הרמב"ם והרא"ש=== | ===ביאור שיטות הרמב"ם והרא"ש=== | ||
הרבי מבאר{{הערה|[[לקוטי שיחות]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=&pgnum=32 חלק כ"ג עמ' 17]''' ואילך.}}, שאין חילוק בין דעות הרא"ש להרמב"ם, בנוגע לגדר מצות הכתיבה, האם היא ללמוד, שכן מתוכן דברי הרא"ש - "וזהו בדורות הראשונים כו'", הם בהמשך ללשון ודעת הרמב"ם (שהביא לפני זה), ומזה מובן, שאין כוונת הרא"ש לחדש גדר חדש במצות כתיבת ספר תורה, אלא רק לחלק (בין הזמנים) בנוגע לשאלה איזה ספרים לכתוב, ש"האידנא" המצוה היא "לכתוב חומשי התורה ומשנה וגמרא ופירושיהן להגות בהן הוא ובניו". בהמשך, מבאר הרבי שגדר המצוה נשאר, ורק אופן קיומה משתנה, ומבאר הרבי את פסק ה[[רמ"א]]{{הערה|[[שלחן ערוך]], '''[https://www.sefaria.org.il/Shulchan_Arukh%2C_Yoreh_De'ah.270?lang=he יורה דעה]''', סימן ע"ר, וז"ל: "האידנא מצוה לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיהן ולא ימכרם אם לא ללמוד תורה ולישא אשה".}} "אבל לקחו כך ולא הגיה בו דבר הוי כחוטף מצוה מן השוק ואינו יוצא בזה", והוא יוצא ידי חובה, דוקא אם "שכר לו סופר לכתוב לו ספר תורה או שקנאו והוא היה מוטעה והגיהו"{{הערה|בשונה מדעת רש"י והנמוק"י, שגם כשלקח ספר תורה מן השוק מקיים את המצוה.}}, שאין פסק זה אמור אלא בכתיבת ספר תורה, אבל בנוגע לחומשי התורה ומשנה וגמרא ופירושיהן, ש"האידנא" מתקיימת בהם מצות כתבו לכם (לדעת הרא"ש), לפי הכל, יוצאים על ידי קניית ספרים והלימוד בהם{{הערה|וראו גם דעת קדושים, סוסק"ז.}}. ומסביר הרבי, שלפי הכל, מצות 'כתבו לכם' היא גדר של "קבלת התורה", שזה נעשה על ידי העשיה שלו לקחת ולקבל את התורה וללמוד בה. | הרבי מבאר{{הערה|[[לקוטי שיחות]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=&pgnum=32 חלק כ"ג עמ' 17]''' ואילך.}}, שאין חילוק בין דעות הרא"ש להרמב"ם, בנוגע לגדר מצות הכתיבה, האם היא ללמוד, שכן מתוכן דברי הרא"ש - "וזהו בדורות הראשונים כו'", הם בהמשך ללשון ודעת הרמב"ם (שהביא לפני זה), ומזה מובן, שאין כוונת הרא"ש לחדש גדר חדש במצות כתיבת ספר תורה, אלא רק לחלק (בין הזמנים) בנוגע לשאלה איזה ספרים לכתוב, ש"האידנא" המצוה היא "לכתוב חומשי התורה ומשנה וגמרא ופירושיהן להגות בהן הוא ובניו". בהמשך, מבאר הרבי שגדר המצוה נשאר, ורק אופן קיומה משתנה, ומבאר הרבי את פסק ה[[רמ"א]]{{הערה|[[שלחן ערוך]], '''[https://www.sefaria.org.il/Shulchan_Arukh%2C_Yoreh_De'ah.270?lang=he יורה דעה]''', סימן ע"ר, וז"ל: "האידנא מצוה לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיהן ולא ימכרם אם לא ללמוד תורה ולישא אשה".}} "אבל לקחו כך ולא הגיה בו דבר הוי כחוטף מצוה מן השוק ואינו יוצא בזה", והוא יוצא ידי חובה, דוקא אם "שכר לו סופר לכתוב לו ספר תורה או שקנאו והוא היה מוטעה והגיהו"{{הערה|בשונה מדעת רש"י והנמוק"י, שגם כשלקח ספר תורה מן השוק מקיים את המצוה.}}, שאין פסק זה אמור אלא בכתיבת ספר תורה, אבל בנוגע לחומשי התורה ומשנה וגמרא ופירושיהן, ש"האידנא" מתקיימת בהם מצות כתבו לכם (לדעת הרא"ש), לפי הכל, יוצאים על ידי קניית ספרים והלימוד בהם{{הערה|וראו גם דעת קדושים, סוסק"ז.}}. ומסביר הרבי, שלפי הכל, מצות 'כתבו לכם' היא גדר של "קבלת התורה", שזה נעשה על ידי העשיה שלו לקחת ולקבל את התורה וללמוד בה. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
בנוגע לספר תורה שהציבור כתבו, מחדש הרבי, שגם אלו שנולדו לאחר שכתבו קהל המתפללים ספר תורה, מכיוון שמוכרחים להגיה את הספר תורה מזמן לזמן, ו"כל המגיה ספר תורה ואפילו אות אחת הרי הוא כאילו כתבו כולו"{{הערה|מנחות, ל, א.}}, שלכל הדעות, "לב בית דין מתנה" שהגהת הספר תורה תיחשב ככתיבת ספר תורה, עבור כל אלו שנולדו (והגיעו לעול מצוות) בזמן שבין כתיבת התורה להגהה, ועל דרך זה, בין הגהה להגהה. | בנוגע לספר תורה שהציבור כתבו, מחדש הרבי, שגם אלו שנולדו לאחר שכתבו קהל המתפללים ספר תורה, מכיוון שמוכרחים להגיה את הספר תורה מזמן לזמן, ו"כל המגיה ספר תורה ואפילו אות אחת הרי הוא כאילו כתבו כולו"{{הערה|מנחות, ל, א.}}, שלכל הדעות, "לב בית דין מתנה" שהגהת הספר תורה תיחשב ככתיבת ספר תורה, עבור כל אלו שנולדו (והגיעו לעול מצוות) בזמן שבין כתיבת התורה להגהה, ועל דרך זה, בין הגהה להגהה. | ||
לפי ביאור זה, קהילות אלו שרק קנו ספר תורה, הרי "לב בית דין מתנה" שבשעת הגהת הספר תורה (מזמן לזמן) בשליחות כל בר חיובא מהקהל, ובמילא הוא מקיים בזה מצות כתיבת ספר תורה{{הערה|ובתורת מנחם - התוועדויות תשמ"ב ח"ב ע' 532, הוסיף הרבי, שידוע מנהג ישראל לעלות לתורה בסמיכות ליום הבר מצוה. והנה, כאשר העולה לתורה מברך ברכת התורה לפניי ולאחרי, הרי הוא מאשר ומעיד על כשרות הס"ת. ועדות זו שעל ידי ברכת התורה, היא בתוקף גדול ביותר (ויש לומר שתקפה גדול יותר מהגהת ס"ת), כי ענין זה קשור עם חשש ברכה לבטלה, ולדעת כמה הרי זה קשור עם הלאו | לפי ביאור זה, קהילות אלו שרק קנו ספר תורה, הרי "לב בית דין מתנה" שבשעת הגהת הספר תורה (מזמן לזמן) בשליחות כל בר חיובא מהקהל, ובמילא הוא מקיים בזה מצות כתיבת ספר תורה{{הערה|ובתורת מנחם - התוועדויות תשמ"ב ח"ב ע' 532, הוסיף הרבי, שידוע מנהג ישראל לעלות לתורה בסמיכות ליום הבר מצוה. והנה, כאשר העולה לתורה מברך ברכת התורה לפניי ולאחרי, הרי הוא מאשר ומעיד על כשרות הס"ת. ועדות זו שעל ידי ברכת התורה, היא בתוקף גדול ביותר (ויש לומר שתקפה גדול יותר מהגהת ס"ת), כי ענין זה קשור עם חשש ברכה לבטלה, ולדעת כמה הרי זה קשור עם הלאו ד"לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא" (ראו [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] סי' לד ס"ד), ובפרט שלדעת כמה ברכת התורה היא מ"ע מן התורה (ראה שלחן מנחם ח"א סי' ט. וש"ט).}} | ||
בהמשך השיחה{{הערה|[[לקוטי שיחות]], חלק כ"ד עמ' 209, תרגום חופשי מאידיש.}}, מסביר הרבי שבאופן זה, יוצאים ידי חובת המצוה לא רק מצד "לב בית דין מתנה"{{הערה|שדבר זה מועיל, כאמור, אפילו כאשר האדם אינו משתתף בכתיבת הספר על ידי רכישת אות.}}, אלא יש בזה גם את המעלה של מעשה בפועל (בממונו) בכתיבת התורה, שבמקרים כאלו, בוודאי אין זה נחשב "חוטף מצוה מן השוק", אלא "כאילו קיבלו מהר סיני"{{הערה|לשון ה[[גמרא]], [[מנחות]], שם. וראה נמוקי יוסף ריש הל' ספר תורה (הובא בבית יוסף לטור יורה דעה סימן ר"ע).}}. | בהמשך השיחה{{הערה|[[לקוטי שיחות]], חלק כ"ד עמ' 209, תרגום חופשי מאידיש.}}, מסביר הרבי שבאופן זה, יוצאים ידי חובת המצוה לא רק מצד "לב בית דין מתנה"{{הערה|שדבר זה מועיל, כאמור, אפילו כאשר האדם אינו משתתף בכתיבת הספר על ידי רכישת אות.}}, אלא יש בזה גם את המעלה של מעשה בפועל (בממונו) בכתיבת התורה, שבמקרים כאלו, בוודאי אין זה נחשב "חוטף מצוה מן השוק", אלא "כאילו קיבלו מהר סיני"{{הערה|לשון ה[[גמרא]], [[מנחות]], שם. וראה נמוקי יוסף ריש הל' ספר תורה (הובא בבית יוסף לטור יורה דעה סימן ר"ע).}}. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||