עשרת ימי תשובה: הבדלים בין גרסאות בדף

בכמה מקומות בתלמוד דנו חז"ל בסתירה שבין הפסוק שאמר משה רבינו: "כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹקים קְרֹבִים אֵלָיו...בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו"{{הערה|ספר דברים פרק ד פסוק ז.}} ובין הפסוק שאמר הנביא [[ישעיה]]: "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב"{{הערה|ספר ישעיה פרק נה פסוק ו.}} וביארו: {{ציטוטון| לא קשיא, הא ביחיד הא בציבור. יחיד אימת? אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.}}‏{{הערה|1=מסכת [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=9&daf=18&format=pdf ראש השנה דף יח, א], מסכת [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=49&format=pdf יבמות דף מ"ט עמוד א], ו[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=105&format=pdf דף קה עמוד א].}} משמעות הפסוקים אינה בהכרח למצוות התשובה בדווקא, אולם סוגיית התלמוד עוסקת בכפרה על חטאים וביטול גזירת שמים.

===בפנימיות התורה===

עשרה ימים אלו הם כנגד עשרת הספירות והמידות, ועל האדם לתקן בהם את מה שהוא פגם: בראש השנה את מה שהשתמש בחכמתו שלא לקדושה, וכן הלאה, וביום הכיפורים על מידת ההתנשאות, ולכן ביום הכיפורים נעשית עליית המלכות{{הערה|ליקוטי תורה פרשת אחרי.}}.  

עוד מוסבר בחסידות שעשרת הימים בעשרת ימי תשובה מקבילים ל[[עשר הספירות]] ול[[עשר כוחות הנפש]].

בחלק מקהילות ישראל נהוג שינוי נוסף בקדיש הוא אמירת 'לעילא ולעילא', במקום 'לעילא', הנאמר כל השנה. בחב"ד כופלים תיבת 'לעילא' רק בתפילת נעילה שבסיום יום הכיפורים.

מדברי הראשונים, הרמב"ם ועוד, עולה כי מנהג אמירת הסליחות נועד בעיקרו לימים אלה, בהם מרבים בתחנונים, ובקהילות רבות מאריכים בסליחות באותם ימים יותר מאשר בסליחות הנאמרות לפני ראש השנה. המנהג בחב"ד הוא שאין אומרים סליחות בעשרת ימי תשובה (למעט מ[[צום גדליה]] החל בג' תשרי). בליובאוויטש היו חסידים שכן אמרו סליחות וכן ידוע על הרבניות שאמרו. הרבי מביא את פתגם ה[[צמח צדק]] בעניין: יש זמן שצריכים לומר ויש זמן שצריכים לעשות. עוד ביאור: שעד ראש השנה העבודה היא בדיבור, ומשם ואילך ועד יום הכיפורים העבודה היא במחשבה{{הערה|המלך במסיבו, ב, עמ' כב}}.

בעשרת הימים שבין ראש השנה ליום כיפור, ("בין כסה לעשור") יש תמיד שבת אחת הנקראת שַׁבַּת שׁוּבָה על שם המילה הראשונה בהפטרה המיוחדת שקוראים ב[[שבת]] זו, המתחילה במילים: "שובה ישראל עד ה' אלוהיך כי כשלת בעווניך" (הושע יד, ב). ב[[תורת החסידות]] מוסבר ששבת זו היא במדריגת [[תשובה עילאה]].

נוסח התפילה ב[[שבת]] זו זהה לשאר שבתות השנה, למעט שינויי התפילה הנוהגים בשאר עשרת ימי תשובה, כמו כן, ב[[תפילת ערבית]] בברכת מעין שבע אומרים '[[המלך הקדוש]] שאין כמוהו', במקום הנוסח הקבוע 'הא-ל הקדוש שאין כמוהו'.

נוהגים, שהרב דורש ב[[שבת]] זו בפני הציבור וקורא לתשובה.

ב[[מכתב הכללי]] של [[הרבי]]{{הערה|אחרי השבת של [[ח"י אלול]], [[תשל"ג]], אגרות קודש כרך כח עמ' שכד}} שהופנה בעבור עסקני החינוך שברחבי העולם, כתב הרבי, שבאחד בימי הסליחות ובימים הנוראים יש לעשות כינוסי ילדים ונוער שמתחת לגיל ה[[בר מצווה]] וה[[בת מצווה]] ולומר בהם אבינו מלכנו.