16,089
עריכות
הסכמה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הסרת קישורים עודפים
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (יצירת ערך מושקע) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (הסרת קישורים עודפים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הסכמה''' היא מכתב הנלווה לספר, בדרך כלל מאישיות תורנית, המאשרת את תוכנו של הספר. הסכמות נועדו בדרך כלל על מנת להעיד על טיבו של הספר, ולמנוע מהפצת ספרים עם תוכן לא ראוי. מטרה נוספת, שהייתה שימושית בעיקר בעבר היא לשמור על ה[[זכויות יוצרים]]. | '''הסכמה''' היא מכתב הנלווה לספר, בדרך כלל מאישיות תורנית, המאשרת את תוכנו של הספר. הסכמות נועדו בדרך כלל על מנת להעיד על טיבו של הספר, ולמנוע מהפצת ספרים עם תוכן לא ראוי. מטרה נוספת, שהייתה שימושית בעיקר בעבר היא לשמור על ה[[זכויות יוצרים]]. | ||
==יחס רבותינו נשיאנו לנתינת הסכמות== | ==יחס רבותינו נשיאנו לנתינת הסכמות== | ||
[[רבותינו נשיאנו]] נמנעו בדרך כלל מלתת הסכמות לספרים, [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב: "ובדבר שנצרך הסכמה, הנה אנכי הנני מתרחק מזה עד קצה האחרון"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]], חלק י"ד, עמ' ר"מ.}}, כך גם השיב [[הרבי]] לרבים שבקשו ממנו את הסכמתו, כי "ידוע מנהג בית הרב אשר אין נוהגין בכתיבת הסכמות לספרים וחוברות"{{הערה|[[אגרות קודש]], חלק ח', עמ' עמ' רפ"ג.}}, והוסיף כי כך גם ראה המנהג אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|אגרות קודש, חלק י"א, עמ' רצ"ו.}}. | [[רבותינו נשיאנו]] נמנעו בדרך כלל מלתת הסכמות לספרים, [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב: "ובדבר שנצרך הסכמה, הנה אנכי הנני מתרחק מזה עד קצה האחרון"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]], חלק י"ד, עמ' ר"מ.}}, כך גם השיב [[הרבי]] לרבים שבקשו ממנו את הסכמתו, כי "ידוע מנהג בית הרב אשר אין נוהגין בכתיבת הסכמות לספרים וחוברות"{{הערה|[[אגרות קודש]], חלק ח', עמ' עמ' רפ"ג.}}, והוסיף כי כך גם ראה המנהג אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|אגרות קודש, חלק י"א, עמ' רצ"ו.}}. | ||
עם זאת מצינו מספר הסכמות שניתנו על ידי רבותינו נשיאנו למספר ספרים. הרב [[יהושע מונדשיין]] הסביר זאת, כי רובם של ההסכמות שניתנו על ידי רבותינו נשיאנו, נמנו על סוג ההסכמות שאינם אלא לשמור על זכויות יוצרים, בתור ברכת הצלחה, חילופי מכתבים סמתי בין המחבר לנותן ההסכמה, או הסכמה בשם המושאל שמסתכמת בכך ש"גם אני אקנה את הספר כשיצא לאור עולם". | עם זאת מצינו מספר הסכמות שניתנו על ידי רבותינו נשיאנו למספר ספרים. הרב [[יהושע מונדשיין]] הסביר זאת, כי רובם של ההסכמות שניתנו על ידי רבותינו נשיאנו, נמנו על סוג ההסכמות שאינם אלא לשמור על זכויות יוצרים, בתור ברכת הצלחה, חילופי מכתבים סמתי בין המחבר לנותן ההסכמה, או הסכמה בשם המושאל שמסתכמת בכך ש"גם אני אקנה את הספר כשיצא לאור עולם". | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
===אדמו"ר האמצעי=== | ===אדמו"ר האמצעי=== | ||
*הסכמה להדפסת ה[[שולחן ערוך הרב]] משנת [[תקע"ד]], יחד עם אחיו ר' [[חיים אברהם]] ור' [[משה שניאורי]]. | *הסכמה להדפסת ה[[שולחן ערוך הרב]] משנת [[תקע"ד]], יחד עם אחיו ר' [[חיים אברהם]] ור' [[משה שניאורי]]. | ||
*הסכמה להדפסת חלק ה[[אגרת קודש]] שב[[תניא]] משנת | *הסכמה להדפסת חלק ה[[אגרת קודש]] שב[[תניא]] משנת תקע"ד, יחד עם אחיו ר' [[חיים אברהם]] ור' [[משה שניאורי]]. | ||
*הסכמה להדפסת "שערי תשובה" ו"יד אפרים" על ה[[שולחן ערוך]] משנת [[תק"פ]]. | *הסכמה להדפסת "שערי תשובה" ו"יד אפרים" על ה[[שולחן ערוך]] משנת [[תק"פ]]. | ||
===אדמו"ר הצמח צדק=== | ===אדמו"ר הצמח צדק=== | ||
*הסכמה לספר "שות בגדי ישע" לר' שמואל הלוי מביאליסטוק שנדפס בשנת [[תר"ד]], הסכמה זו הינה אלא חילוף מכתבים בין בנו של הצמח צדק ר' [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] לביו המחבר, בו מודיע כי אין מנהגו של אביו הצמח צדק ליתן הסכמות לספרים. | *הסכמה לספר "שות בגדי ישע" לר' שמואל הלוי מביאליסטוק שנדפס בשנת [[תר"ד]], הסכמה זו הינה אלא חילוף מכתבים בין בנו של הצמח צדק ר' [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] לביו המחבר, בו מודיע כי אין מנהגו של אביו הצמח צדק ליתן הסכמות לספרים. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
*הספר לספר "תולדות יעקב יוסף" לר' יוסף בכרך מ[[חסלביץ']] שנדפס בשנת [[תרכ"ח]], הסכמה זו אינה על תוכנו של הספר אלא רק על המחבר "שיש לו יד ושם בפלפולא טבא בחריפות וכו', לפלפל בהלכה כראוי ונכון". | *הספר לספר "תולדות יעקב יוסף" לר' יוסף בכרך מ[[חסלביץ']] שנדפס בשנת [[תרכ"ח]], הסכמה זו אינה על תוכנו של הספר אלא רק על המחבר "שיש לו יד ושם בפלפולא טבא בחריפות וכו', לפלפל בהלכה כראוי ונכון". | ||
*הספר לספר "אור הגנוז" לר' [[יהודה לייב הכהן]] מ[[אניפולי]], אדמו"ר הצמח צדק כתב בהסכמה זו על הספר כי "כי קדש הם, ואינם צריכי' להסכמו'. ואף שאין דרכי מעולם בכך ליתן הסכמ' להדפסה, עכ"ז באתי בח"י [=בחתימת ידי] אי"ה כאשר יצאו מהדפוס גם אני אקבל בל"נ ספר הנ"ל". בנוסף על כך הוסיפו גם בניו את התחייבותם לקניית הספר. מסופר כי הסיבה שאדמו"ר הצמח צדק יצא מגדרו ליתן הסכמה, הייתה מכיוון ש[[אדמו"ר הזקן]] לקח מר' יהודה לייב הסכמה לספר ה[[תניא]]{{הערה|[[בית רבי]], חלק א', עמ' ס"ג.}}. | *הספר לספר "אור הגנוז" לר' [[יהודה לייב הכהן]] מ[[אניפולי]], אדמו"ר הצמח צדק כתב בהסכמה זו על הספר כי "כי קדש הם, ואינם צריכי' להסכמו'. ואף שאין דרכי מעולם בכך ליתן הסכמ' להדפסה, עכ"ז באתי בח"י [=בחתימת ידי] אי"ה כאשר יצאו מהדפוס גם אני אקבל בל"נ ספר הנ"ל". בנוסף על כך הוסיפו גם בניו את התחייבותם לקניית הספר. מסופר כי הסיבה שאדמו"ר הצמח צדק יצא מגדרו ליתן הסכמה, הייתה מכיוון ש[[אדמו"ר הזקן]] לקח מר' יהודה לייב הסכמה לספר ה[[תניא]]{{הערה|[[בית רבי]], חלק א', עמ' ס"ג.}}. | ||
*הסכמה לחוברת "הדרן על חמשה סיומים על ששה סדרי משנה, ועל מס' יבמות, נזיר, כריתות, ברכות" מר' שאול מאירזות שנדפסה בשנת [[תרמ"ו]], גם להסכמה זו בדומה להסכמתו לספר "אור הגנוז" כתב הצמח צדק כי "וחפצי בוודאי שיבואו להדפיס לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל כי קדש הם, ואינם צריכים להסכמות. ואף שאין דרכי מעולם בכך ליתן הסכמה להדפסה, עכ"ז באתי בח"י שאי"ה כאשר יצאו מהדפוס גם אני אקבל בל"נ הספר". החוקר [[יהושע מונדשיין]] שיער שיתכן שהסכמה זו מזויפת והועתקה מהסכמתו של הצמח צדק לספר "אור הגנוז". | *הסכמה לחוברת "הדרן על חמשה סיומים על ששה סדרי משנה, ועל מס' יבמות, נזיר, כריתות, ברכות" מר' שאול מאירזות שנדפסה בשנת [[תרמ"ו]], גם להסכמה זו בדומה להסכמתו לספר "אור הגנוז" כתב הצמח צדק כי "וחפצי בוודאי שיבואו להדפיס לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל כי קדש הם, ואינם צריכים להסכמות. ואף שאין דרכי מעולם בכך ליתן הסכמה להדפסה, עכ"ז באתי בח"י שאי"ה כאשר יצאו מהדפוס גם אני אקבל בל"נ הספר". החוקר [[יהושע מונדשיין]] שיער שיתכן שהסכמה זו מזויפת והועתקה מהסכמתו של הצמח צדק לספר "אור הגנוז". | ||
*בריש הספר "ספר הנפש" של ר' ישראל חיים קליין שנדפס בשנת [[תקמ"א]], הודפסה הסכמה מהצמח צדק, אלא שאינה אלא רק חתימתם של שניים מבניו [[המהרי"ל מקאפוסט]] ור' [[חיים שניאור זלמן מליאדי]] בהוראת אביהם. | *בריש הספר "ספר הנפש" של ר' ישראל חיים קליין שנדפס בשנת [[תקמ"א]], הודפסה הסכמה מהצמח צדק, אלא שאינה אלא רק חתימתם של שניים מבניו [[המהרי"ל מקאפוסט]] ור' [[חיים שניאור זלמן מליאדי]] בהוראת אביהם. | ||
*החוקר מאיר בר אילן כותב בספרו "מוולזי'ן עד ירושלים"{{הערה|עמ' ל"ח.}} שישנה הסכמה מהצמח צדק לספרו של סביו ר' [[יחיאל מיכל עפשטיין]], "ערוך השולחן" שנדפס משנת [[תרכ"ט]]. אולם לא ידוע על מקור נוסף בו אוזכרה הסכמה זו. | *החוקר מאיר בר אילן כותב בספרו "מוולזי'ן עד ירושלים"{{הערה|עמ' ל"ח.}} שישנה הסכמה מהצמח צדק לספרו של סביו ר' [[יחיאל מיכל עפשטיין]], "ערוך השולחן" שנדפס משנת [[תרכ"ט]]. אולם לא ידוע על מקור נוסף בו אוזכרה הסכמה זו. | ||
===אדמו"ר המהר"ש=== | ===אדמו"ר המהר"ש=== | ||
*ישנם מספר הסכמות המשותפות בינו לבין אחיו, בני הצמח צדק, על הספרים "אור הגנוז"{{הערה|לר' יהודה לייב הכהן מאניפולי.}}, "קול האריה"{{הערה|לר' אריה לייב חריף משנת [[תרכ"ו]].}}, "ספר הנפש"{{הערה|עם ביאור ר' ישראל חיים קליין מ[[חרקוב]].}}, "תפארת ישראל"{{הערה|לר' ישראל החריף הגדול מסאטינאב משנת [[תרכ"ה]].}}, | *ישנם מספר הסכמות המשותפות בינו לבין אחיו, בני הצמח צדק, על הספרים "אור הגנוז"{{הערה|לר' יהודה לייב הכהן מאניפולי.}}, "קול האריה"{{הערה|לר' אריה לייב חריף משנת [[תרכ"ו]].}}, "ספר הנפש"{{הערה|עם ביאור ר' ישראל חיים קליין מ[[חרקוב]].}}, "תפארת ישראל"{{הערה|לר' ישראל החריף הגדול מסאטינאב משנת [[תרכ"ה]].}}, | ||
*הסכמה לספר "ציון יהושע" לר' יהושע העשיל לווין שנדפס בשנת [[תר"מ]], תוכנה של הסכמה זו היא אינה אלא הודעה על קבלת הספר. | *הסכמה לספר "ציון יהושע" לר' יהושע העשיל לווין שנדפס בשנת [[תר"מ]], תוכנה של הסכמה זו היא אינה אלא הודעה על קבלת הספר. | ||
*הסכמה לספר "משכן בצלאל" לר' בצלאל ביראק שנדפס בשנת [[תרל"ה]], תוכנה של הסכמה זו היא אינה אלא הודעה על קבלת הספר. | *הסכמה לספר "משכן בצלאל" לר' בצלאל ביראק שנדפס בשנת [[תרל"ה]], תוכנה של הסכמה זו היא אינה אלא הודעה על קבלת הספר. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
*הסכמה לספר "שערי זהר תורה" לר' יודל רוזנברג משנת [[תרס"ט]], שאינה אלא הודעה על קבלת הספר. | *הסכמה לספר "שערי זהר תורה" לר' יודל רוזנברג משנת [[תרס"ט]], שאינה אלא הודעה על קבלת הספר. | ||
==הסכמה לספר התניא== | ==הסכמה לספר התניא== | ||
{{ערך מורחב|ערכים=[[ליקוטי אמרים - הסכמה א']], [[ליקוטי אמרים - הסכמה ב']] | {{ערך מורחב|ערכים=[[ליקוטי אמרים - הסכמה א']], [[ליקוטי אמרים - הסכמה ב']]}} | ||
הסכמה ידועה היא ל[[ספר התניא]] של [[אדמו"ר הזקן]] שניתנה על ידי ר' [[זושא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. על פי המסופר | הסכמה ידועה היא ל[[ספר התניא]] של [[אדמו"ר הזקן]] שניתנה על ידי ר' [[זושא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. על פי המסופר אדמו"ר הזקן שלח שליח מיוחד לר' [[משולם זושא מאניפולי | זושא מאניפולי]] שיתן לספר את הסכמתו, ואכן רבי זושא כתב את הסכמתו הנלהבת לספר התניא, בה מכנה את אדמו"ר הזקן בתוארים "הרב האי גאון, איש אלוקים קדוש וטהור אספקלריא המאירה". | ||
לפי גירסא אחרת: באסיפה מסויימת שהתקיימה אצל רבי זושא מאניפולי, בהשתתפות תלמידי [[המגיד ממזריטש]], הופיע אדמו"ר הזקן. שאלו רבי זושא: מה הבאת מ[[רוסיה]] המגושמת? הוציא | לפי גירסא אחרת: באסיפה מסויימת שהתקיימה אצל רבי זושא מאניפולי, בהשתתפות תלמידי [[המגיד ממזריטש]], הופיע אדמו"ר הזקן. שאלו רבי זושא: מה הבאת מ[[רוסיה]] המגושמת? הוציא אדמו"ר הזקן את קונטרסיו, והביאו לרבי זושא מאניפולי ורבי [[יהודה לייב הכהן]]. ב[[לילה]] הלכו לישון התלמידים אצל רבי לייב, ורבי זושא ורבי לייב עיינו בכתבים. במהלך הלימוד בכתבים שניהם נתלהטו מאוד מהספר, וב[[בוקר]] הורו לאדמו"ר הזקן להדפיסו. | ||
פרץ אדמו"ר בבכי ואמר: הגדולים אינם זקוקים לספר זה, ולקטנים לא תהיה ממנו תועלת. אך הם השיבו לו: הגדולים צריכים לו וגם לקטנים תהיה תועלת!{{הערה|1= ר' מאיר אבצן, שמע מהחסידים ר"י מתמיד, ור' [[בערל יפה]]. ספר 'בן לאשרי'.}} | פרץ אדמו"ר בבכי ואמר: הגדולים אינם זקוקים לספר זה, ולקטנים לא תהיה ממנו תועלת. אך הם השיבו לו: הגדולים צריכים לו וגם לקטנים תהיה תועלת!{{הערה|1= ר' מאיר אבצן, שמע מהחסידים ר"י מתמיד, ור' [[בערל יפה]]. ספר 'בן לאשרי'.}} | ||