חסידות קרלין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←השואה והשפעתה על החסידות
| שורה 17: | שורה 17: | ||
== [[השואה]] והשפעתה על החסידות == | == [[השואה]] והשפעתה על החסידות == | ||
לפני [[השואה]] היו חסידי קרלין מפוזרים בכמה ערים בארץ, ב[[צפת]] היה בית כנסת שאותו בנה הרב [[דוד בידרמן]] מ[[לעלוב]] גם בעיר [[טבריה]] שכנו חלק מהחסידים וגם שם היה להם [[בית כנסת]] ששימש מקודם לדירה להרב [[מנחם מנדל מויטבסק]] שאותו קנה ה"בית אהרן" בכספו, אולם חלק גדול יותר מהחסידות התרכזו ב[[ירושלים]] ו[[תל אביב]]. חסידי קרלין שבירושלים היו כפופים בעיקר למרותו של רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]], מבני "הינוקא", ואלו שבתל אביב סרו חלק גדול מהחסידים למרותו של רבי משה מקרלין, בנו האחר של "הינוקא". שני האדמו"רים הקימו [[ישיבה|ישיבות]] בישראל, כששמה של האחת "בית אהרן" בירושלים ובה כיהן הרב [[יהושע העשיל הלטובסקי]] כ[[ראש ישיבה]], אולם בשנת [[ת"ש]] הוקמה ישיבה שנייה בירושלים בשם "פאר ישראל" שבה כיהן הרב [[משה הולצברג (מראש פינה)|משה הולצברג]] ל[[ראש ישיבה]], ובתל אביב ישיבת "בית ישראל" בנשיאותו של רבי משה מסטולין. | לפני [[השואה]] היו חסידי קרלין מפוזרים בכמה ערים בארץ, ב[[צפת]] היה בית כנסת שאותו בנה הרב [[דוד בידרמן]] מ[[לעלוב]] גם בעיר [[טבריה]] שכנו חלק מהחסידים וגם שם היה להם [[בית כנסת]] ששימש מקודם לדירה להרב [[מנחם מנדל מויטבסק]] שאותו קנה ה"בית אהרן" בכספו, אולם חלק גדול יותר מהחסידות התרכזו ב[[ירושלים]] ו[[תל אביב]]. חסידי קרלין שבירושלים היו כפופים בעיקר למרותו של רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]], מבני "הינוקא", ואלו שבתל אביב סרו חלק גדול מהחסידים למרותו של רבי משה מקרלין, בנו האחר של "הינוקא". שני האדמו"רים הקימו [[ישיבה|ישיבות]] בישראל, כששמה של האחת "בית אהרן" בירושלים ובה כיהן הרב [[יהושע העשיל הלטובסקי]] כ[[ראש ישיבה]], אולם בשנת [[ת"ש]] הוקמה ישיבה שנייה בירושלים בשם "פאר ישראל" שבה כיהן הרב [[משה הולצברג (מראש פינה)|משה הולצברג]] שהיה מכונה רבי משה ראשפינע ל[[ראש ישיבה]], ובתל אביב ישיבת "בית ישראל" בנשיאותו של רבי משה מסטולין. | ||
בשואה נספו רבי אשר׳קי ורבי אהרן, והאדמו"רים רבי משה עם בנו הרב נחום שלמה מקאזניץ, ובניו דוד ואהרן הי״ד וגם רבי אברהם אלימלך עם בניו רבי דוד, רבי מרדכי ורבי אהרן, ובתו חנה הי״ד והאח החמישי, רבי יעקב חיים, נפטר בלא צאצאים, ונותר רבי יוחנן מקרלין, בנו השישי של הינוקא מסטולין, היחיד מכל האחים. מסיבה זו, ומאחר שממשיך השושלת אחריו הוא נכדו, נזכר רבי יוחנן כאדמו"ר המרכזי בשושלת אדמו"רי קרלין יותר מחמשת אחיו. | בשואה נספו רבי אשר׳קי ורבי אהרן, והאדמו"רים רבי משה עם בנו הרב נחום שלמה מקאזניץ, ובניו דוד ואהרן הי״ד וגם רבי אברהם אלימלך עם בניו רבי דוד, רבי מרדכי ורבי אהרן, ובתו חנה הי״ד והאח החמישי, רבי יעקב חיים, נפטר בלא צאצאים, ונותר רבי יוחנן מקרלין, בנו השישי של הינוקא מסטולין, היחיד מכל האחים. מסיבה זו, ומאחר שממשיך השושלת אחריו הוא נכדו, נזכר רבי יוחנן כאדמו"ר המרכזי בשושלת אדמו"רי קרלין יותר מחמשת אחיו. | ||