שמעון בן-ציון אייזנבך: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 4: שורה 4:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב משה יהושע ולאמו מרת יענטל ב[[י"ז באב]] [[תר"ע]]. [[נישואין|נשא]] את מרת חנה רעכיל בת ר' [[צבי הירש הלפרין| צבי הירש]] ופעשא הדסה (בתו של [[זאב דב סלונים]]) הלפרין. לאחא נישואיו עבר להתגורר בשכונת בית ישראל בירושלים, ועבד לפרנסתו במועצה הדתית בעיר כאחראי שכונתי על התרומות ומעשרות וכשוחט. ה[[אדמו"ר]] רבי [[אהרון מבעלז]] היה נוהג להשתמש רק בשחיטתו המהודרת. הוא היה מפורסם כבעל תפילה מיוחד ואיש ירא שמים.  
נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב משה יהושע ולאמו מרת יענטל ב[[י"ז באב]] [[תר"ע]]. [[נישואין|נשא]] את מרת חנה רעכיל בת ר' [[צבי הירש הלפרין| צבי הירש]] ופעשא הדסה (בתו של [[זאב דב סלונים]]) הלפרין. לאחר נישואיו עבר להתגורר בשכונת בית ישראל בירושלים, ועבד לפרנסתו במועצה הדתית בעיר כאחראי שכונתי על התרומות ומעשרות וכשוחט. ה[[אדמו"ר]] רבי [[אהרון מבעלז]] היה נוהג להשתמש רק בשחיטתו המהודרת. הוא היה מפורסם כבעל תפילה מיוחד ואיש ירא שמים.  


מספר פעמים במהלך אותה שנה רמז כביכול על פטירתו הקרובה. ב[[י"ז בכסלו]] אותה שנה, לאחר החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל אמר כי "הלוואי שאזכה להגיע לקבר ישראל". ב[[ערב פסח]] איחל לאביו את האיחול הרגיל "שנזכה לאכול מן הפסחים ומן הזבחים" ומיד אחר כך הוסיף "ב[[פסח שני]]" - יום פטירתו.
מספר פעמים במהלך אותה שנה רמז כביכול על פטירתו הקרובה. ב[[י"ז בכסלו]] אותה שנה, לאחר החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל אמר כי "הלוואי שאזכה להגיע לקבר ישראל". ב[[ערב פסח]] איחל לאביו את האיחול הרגיל "שנזכה לאכול מן הפסחים ומן הזבחים" ומיד אחר כך הוסיף "ב[[פסח שני]]" - יום פטירתו.
משתמש אלמוני

תפריט ניווט