תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|
| שורה 15: |
שורה 15: |
|
| |
|
| נכדו היה [[רבי ישמעאל בעל הברייתות]] המובאות בגמרא תנא דבי רבי ישמעאל, חבירו ובר הפלוגתא של רבי עקיבא. | | נכדו היה [[רבי ישמעאל בעל הברייתות]] המובאות בגמרא תנא דבי רבי ישמעאל, חבירו ובר הפלוגתא של רבי עקיבא. |
| ==מאמרותיו==
| |
| *רבי ישמעאל אומר: בשלש עשרה מדות התורה נדרשת וכו' {{מקור|ספרא פרשה א, לפרשת הקרבנות תפילת שחרית|כן}}
| |
| *תניא אמר רבי ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל יה הוי"ה צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי ישמעאל בני ברכני, אמרתי לו יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו"{{מקור|תלמוד בבלי ברכות ז, א,|כן}}
| |
| *"אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה, אל תהרהר אחריו ביום, שמא עשה תשובה, שמא סלקא דעתין אלא ודאי עשה תשובה"{{מקור|בבלי ברכות יט ע"א|כן}}.
| |
| *"'וראיתי את הדם' – היה רבי ישמעאל אומר: והלא הכל גלוי לפניו! שנאמר, 'יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא'19 (דניאל ב', כב), ואומר 'גם חשך לא יחשך ממך' (תהילים קל"ט, יב). ומה תלמוד לומר וראיתי את הדם? אלא בשכר מצווה שאתם עושים אני נגלה וחס עליכם, שנאמר 'ופסחתי עליכם'. אין פסיחה אלא חיים שנאמר 'כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלם גנון והציל פסח והמליט' (ישעיהו ל"א, ה)".{{מקור|מכילתא דרבי ישמעאל (שמות יב, יג)|כן}}
| |
| *רבי ישמעאל אומר בית ישראל אני כפרתן הרי הן כאשכרוע לא שחורים ולא לבנים אלא בינוניים." ופירש הר"ב; בני ישראל אני כפרתן - מתוך חיבתן היה אומר אני כפרתן. כלומר כל העונש שראוי לבוא עליהן אני מקבל על עצמי כדי לכפר עליהן. שהן בינונים וממוצעים ואינם נוטים לאחת משתי הקצוות: {{מקור|מסכת נגעים, פרק ב', משנה א'|כן}}
| |
| *"פעם אחת קראתי לאור הנר ובקשתי להטותו. אמרתי כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים אין קורין לילי שבת לאור הנר, [[רבי נתן]] אומר הטהו, וכתב בפנקסו ישמעאל בן אלישע הטה את הנר בשבת, לכשיבנה [[בית המקדש]] יביא [[חטאת]] שמינה" {{מקור|תוספתא שבת א ו|כן}}
| |
| *"מיום שחרב בית המקדש, דין הוא שנגזור על עצמנו לא לאכול בשר ולא לשתות יין, אלא [[אין גוזרין גזרה על הציבור אלא אם כן רוב הצבור יכול לעמוד בה]], ומיום שפשטה מלכות הרשעה שגוזרת עלינו גזרות רעות וקשות, ומבטלת ממנו תורה ומצוות, ואין מתרת אותנו להיכנס לשבוע הבן (לפי גרסא אחרת לישוע הבן כלומר סעודת פדיון הבן), דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא זרעו של [[אברהם אבינו]] כלה מאליו, אלא הנח להם לישראל, [[מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין]]" {{מקור|בבלי בבא בתרא ס ע"ב|כן}}
| |
| *בכה רבי ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן, וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות: "בנות ישראל אל רבי ישמעאל בכינה"{{מקור|משנה נדרים ט י|כן}}
| |
| *"ואספת דגנך- הנהג בהן מנהג דרך ארץ (כלומר, רבי ישמעאל בא לחלוק על [[רבי שמעון בר יוחאי]] שאומר שאדם צריך רק ללמוד תורה ולא לעבוד לפרנסתו, ואומר כי כתוב בתורה "ואספת דגנך", כלומר, על האדם לעבוד על מנת לחיות)... הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידן, כרבי ישמעאל ועלתה בידן" {{מקור|בבלי ברכות לה ע"ב|כן}}.
| |
| *"הוי קל לראש ונוח לתשחורת והוי מקבל את כל אדם בשמחה" {{מקור|משנה אבות ג יב|כן}}.
| |
| *"דברי תורה לא יהיו עליך חובה, ואי אתה רשאי לפטור עצמך מהן" {{מקור|בבלי מנחות צט ע"ב|כן}}
| |
|
| |
| ==הלחנת הברייתא לזמר חסידי==
| |
| הזמר [[אברהם פריד]] הלחין את המילים של הברייתא תניא אמר רבי ישמעאל וכו' פעם אחת נכנסתי וכו' עד סופה בניגון חסידי מוכר. הרב [[מרדכי אליהו]] חיבב מאוד את ניגון זה של [[אברהם פריד]] וביקש כמה פעמים באסיפות ציבוריות ובכנסים לשיר שיר זה עם הקהל.
| |
| כמו כן הברייתא רבי ישמעאל אומר בי"ג מידות התורה נדרשת וכו' הולחנו לזמר חסידי, אחד מהם על ידי החזן העולמי [[יוסלה רוזנבלט]] ועוד גירסאות כיסוי שונות ללחנו בקונצרטים.
| |
| וכן בפיוט [[אלה אזכרה]] הנאמר ביום כיפור לזכר י' הרוגי מלכות מוזכר שם רבי ישמעאל כהן גדול באותיות ט' וי' באקרוסטיכון הפיוט בנוסח זה;
| |
| *'''טִהֵר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עַצְמוֹ וְהִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּסִלּוּדִים''', '''וְעָלָה לַמָּרוֹם וְשָׁאַל מֵאֵת הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים''', '''וְנָם לוֹ קַבְּלוּ עֲלֵיכֶם צַדִּיקִים וִידִידִים''', '''כִּי שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד כִּי בְּזֹאת אַתֶּם נִלְכָּדִים'''.
| |
| *'''יַּרַד וְהִגִּיד לַחֲבֵרָיו מַאֲמַר אֵל''', '''וְצִוָּה הַבְּלִיַּעַל לְהָרְגָם בְּכוֹחַ וְלָאֵל''', '''וּשְׁנַיִם מֵהֶם הוֹצִיאוּ תְּחִלָּה שֶׁהֵם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל''', '''רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל'''.
| |
| לחן מיוחד התפרסם לפיוט זה על ידי החזן [[זבולון קווארטין]] טרם השואה, ובשנים האחרונות מבוצע בבימויו וביצועו של החזן העולמי החסידי [[יצחק מאיר אלפגוט]].
| |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
| {{תנאים}} | | {{תנאים}} |
| [[קטגוריה:תנאים|ישמעאל]] | | [[קטגוריה:תנאים|ישמעאל]] |