8,571
עריכות
בן ציון הלברשטאם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מקורות
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←מקורות) |
||
| (43 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''בן ציון הלברשטאם''' הי"ד האדמו"ר מ[[באבוב]], נודע בעבודת הקודש שלו, וחיבר ספר "קדושת ציון", וגם ניגונים חסידיים, הידועים בקרב חסידות באבוב. | [[קובץ:באבוב 3.gif|שמאל|ממוזער|300px|רבי בן ציון מבאבוב]] | ||
[[קובץ:באבוב 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר אחים ענק ליד העיר לעבאוו, בו נטמנו בין השאר - רבי בן ציון וחלק מבני משפחתו]] | |||
רבי '''בן ציון הלברשטאם''' הי"ד האדמו"ר מ[[באבוב]], נודע בעבודת הקודש שלו, וחיבר ספר "קדושת ציון", וגם [[ניגונים]] חסידיים, הידועים בקרב חסידות באבוב, היה גם על חוש ציור. | |||
== | == ניגוניו בחסידות חב"ד == | ||
רבי בן ציון הלברשטאם הלחין למעלה מ-100 ניגונים, שניים מלחניו הפכו לחלק בלתי נפרד מניגוני חב"ד ליובאוויטש, הניגון [[בך ה' חסיתי]] והניגון [[פרזות תשב ירושלים]]. | |||
בו | == הניסיון להצילו מהמלחמה == | ||
[[הרבי הריי"צ]] עמל להצלת האדמו"רים שנשארו בארצות הכבושות על ידי העמלקים - הגרמנים ימ"ש, ביניהם היה רבי בן ציון מבאבוב. | |||
כבר ביום בו הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לניו יורק - ב[[ט' באדר ב']] [[ת"ש]] - החל במאמצים הכבירים למען הצלתו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" מבאבוב. [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקש מעורך הדין [[יקותיאל (סעם) קרעמער]] להכין בכתב דו"ח מפורט ממהלך הפעולות והניסיונות שנעשו למען הצלתו שלו-עצמו ולמסור את הדו"ח לחסידי באבוב, כדי שילמדו ממקור ראשון על דרכי פעולה אפשריות במקרה שלהם. | |||
מר קרעמער עמל על הכנת מכתב מפורט בן תשעה דפים, בו תיאר את כל הקשרים שנוצרו והופעלו למען הצלת הרבי. הוא מנה את שמות האישים הרבים שהיו מעורבים בהצלה ופירט את התהליכים שנדרשו לקבלת אשרות היציאה והויזות. | מר קרעמער עמל על הכנת מכתב מפורט בן תשעה דפים, בו תיאר את כל הקשרים שנוצרו והופעלו למען הצלת הרבי. הוא מנה את שמות האישים הרבים שהיו מעורבים בהצלה ופירט את התהליכים שנדרשו לקבלת אשרות היציאה והויזות. | ||
| שורה 12: | שורה 16: | ||
בעקבות זאת נרתמו החסידים ביתר שאת במאמציהם לחלץ את רבם מאירופה הכבושה. מאמצים אלה נמשכו כשנה אך העלו חרס. | בעקבות זאת נרתמו החסידים ביתר שאת במאמציהם לחלץ את רבם מאירופה הכבושה. מאמצים אלה נמשכו כשנה אך העלו חרס. | ||
בשלב זה | בשלב זה ניסה [[אדמו"ר הריי"צ]] פעם נוספת. הוא פנה לעסקן מר אשר רבינוביץ בבקשה שיפגש עם אשת הנשיא הגברת אלינור רוזוולט. זו הייתה בעלת השפעה על בעלה הנשיא תאודור רוזוולט בפרט ועל המימשל בוושינגטון בכלל, בתקווה לגייסה למאמץ ההצלה של הרבי מבאבוב. | ||
הפגישה אכן התקיימה בוושינגטון והשתתפו בה חתנו של הרבי, הרב [[חיים שמריהו גוראריה]], הגאון רבי [[אפרים אליעזר יאלעס]], מר [[אשר רבינוביץ]] ועוד. | הפגישה אכן התקיימה בוושינגטון והשתתפו בה חתנו של הרבי, הרב [[חיים שמריהו גוראריה]], הגאון רבי [[אפרים אליעזר יאלעס]], מר [[אשר רבינוביץ]] ועוד. | ||
| שורה 18: | שורה 22: | ||
להלן אחד המכתבים אודות האדמו"ר מבאבוב שנשלחו למרת רוזוולט: | להלן אחד המכתבים אודות האדמו"ר מבאבוב שנשלחו למרת רוזוולט: | ||
"יום שלישי, 18 במרץ 1941. | :::''"יום שלישי, 18 במרץ 1941. לכבוד אשת נשיא המדינה, מרת אלינור רוזוולט, הבית הלבן. | ||
:::''הנידון: בקשת עזרה מהרוסים עבור האנשים דלהלן: | |||
:::''1) בן ציון הלברשטם, בן 67. ידוע בכינוי 'האדמו"ר מבאבוב'. אחד מגדולי הרבנים בפולין. מכובד בקרב אלפים מעם ישראל. חכם גדול ומלומד בתלמוד. כתובתו (בחלק ממדינת [[פולין]] הנמצאת תחת כיבוש רוסיה): מ. ברונר, לבוב, רחוב זויקבסקא 5. חלק מבני משפחתו נמצאים איתו, אחרים בבאבוב וחלקם בגלות ב[[סיביר]]. הרבי עצמו עלול להישלח ל[[סיביר]] על ידי הרוסים עקב עבודתו בהפצת היהדות ועקב היותו רבם של חסידים רבים..." | |||
בסופו-של-דבר, ההשתדלות אצל הגברת רוזוולט לא הועילה, והאדמו"ר מבאבוב נהרג על קידוש ה' ביום [[ד' מנחם אב]] [[תש"א]]. | |||
== רבי בן ציון ורבותינו נשיאינו == | |||
באגרות קודש להרבי הריי"צ, מופיע מכתב שכתב לרבי בן ציון מבאבוב, ובו מכנה את רבי בן ציון בתארים נדירים: " '''כ"ק ידיד עליון וידידי עוז, הרה"צ והרה"ק הנודע ומפורסם לשם תהילה ותפארת, גזע תרשישים, בנשק"ע כקש"ת מוהר"ר בן ציון הלברשטאם שליט"א''' ". במכתב זה כותב לו הרבי הריי"צ בעניין גזירת השחיטה שהייתה אז באירופה{{הערה |בהפרדס שנה י"ב בשנת תרח"ץ חוברת ז ומשם לשו"ת מקדשי ה' ומשם נעתק בטעות לקובץ שערי ציון בחודשי כסלו ושבט וכתבו שם רק בנש"ק בלי ע כמנהג כ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ ומשם המשיכו בטעות ליגדיל תורה קובץ א' ומשם גם לאג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ד, עמ' שמה. וראו גם אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ חלק יא, עמ' תיא, איגרת ד'שיד.}}. | |||
בשנת תשי"ח, שוחח הרבי עם רבי שלמה מבאבוב, בנו של רבי בן ציון, אודות הדפסת תורותיו של אביו, ועודדו לעשות זאת, וכן עוררו להעלות על הכתב מן הזיכרון את דברי התורה שעדיין זוכרים מרבי בן ציון, ושעוד לא נרשמו. (רבי שלמה הדפיס בהמשך, בשנת תשכ"ז, את התורות בספר "קדושת ציון"). {{הערה| https://drive.google.com/viewerng/viewer?url=https://w2.chabad.org/media/pdf/1172/xtTr11720022.pdf עמ' 4}}. | |||
== מקורות == | == מקורות == | ||
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1855 שבועון בית משיח 496] {{קישור שבור|}} | |||
[ | {{סדרה|הקודם=רבי שלמה הלברשטם (הראשון)|רשימה=אדמו"רי [[באבוב]]|שנה=[[א' תמוז]] [[תרס"ה]] - [[ד' מנחם אב]] [[תש"א]]|הבא=האדמו"ר רבי [[שלמה הלברשטם]] מבאבוב}} | ||
[[קטגוריה: | {{חצרות}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי צאנז|הלברשטאם בן ציון]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"א]] | |||
[[קטגוריה:משפחת הלברשטאם]] | |||