80
עריכות
(הרחבה) |
(הרחבה, באמצע עריכה) |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
בהגיעו לפרקו נישא עם זוגתו מרת שרה בת ר' שניאור זלמן שהייתה מיוחסת לר' יצחק כ"ץ חתנו של המהר"ל{{הערה|1= וצריך לומר שלאחד מהם היה שם נוסף, שהרי אסור להיות שם חמות וכלה באותה שם על פי צוואת רבי יהודה החסיד. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=משה+מפוזנא&pgnum=32 הערות וביאורים (32)].}}.<br> | בהגיעו לפרקו נישא עם זוגתו מרת שרה בת ר' שניאור זלמן שהייתה מיוחסת לר' יצחק כ"ץ חתנו של המהר"ל{{הערה|1= וצריך לומר שלאחד מהם היה שם נוסף, שהרי אסור להיות שם חמות וכלה באותה שם על פי צוואת רבי יהודה החסיד. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=משה+מפוזנא&pgnum=32 הערות וביאורים (32)].}}.<br> | ||
כראש הקהל עמד רבות נגד גזירות משונות שעמדו על היהודים בגבורה והיה אהוד על תושבי העיר. | בנו היה רבי [[שניאור זלמן פוזנר (סב אדמו"ר הזקן)]]. בגיל 91 השתתף בשמחת ה[[בר מצוה]] של נינו, הוא [[אדמו"ר הזקן]] - שהייתה ב[[אלול]] תקי"ח{{הערה|1=[[ספר השיחות]]-קיץ ה'ש"ת ע' 58.}}. | ||
== ראש הקהל == | |||
בגיל עשרים וחמש נתקבל משרת ראש הקהל בפוזנא, כראש הקהל עמד רבות נגד גזירות משונות שעמדו על היהודים בגבורה והיה אהוד על תושבי העיר. | |||
בשנת ה'ת"פ עקר מפוזנא עקב שנתיים של גזירות ורדיפות איומות מהכומר הראשי לאזור יחגד עם רבים מהקהילה ולאחר תקופה התיישב עם משפחתו בעיר מינסק, והביא עמו אוצר ספרים גדול מספרים עתיקים וכת"י. | בשנת ה'ת"פ עקר מפוזנא עקב שנתיים של גזירות ורדיפות איומות מהכומר הראשי לאזור יחגד עם רבים מהקהילה ולאחר תקופה התיישב עם משפחתו בעיר מינסק, והביא עמו אוצר ספרים גדול מספרים עתיקים וכת"י. | ||
==פעולתו בותיקן== | ==פעולתו בותיקן== | ||
לצורך מסחרו הגיע לרומא ואיטליא ונכנס לותיקן על מנת לעיין בספרים העציקם וכתבי היד הנדירים נמצאים שם, שם שוחח רבות עם הספרן שאהד אותו וסיפר על כך לביכירי הכמורה שדרשו את רבי משה לויכוח על הדת היהודית והדת הנוצרית.<br> | |||
=== הוויכוח הראשון === | |||
הוויכוח הראשון נערך לפי דרישת רבי משה באולם חסר צלמים ופסלים כאשר בכירי הכמורה הסירו את הצלמים מבגדיהם ודרישה לשוויונות מלאה, למעשה בשעת הוויכוח כי הוא ניצב מול שלושים קרדינלים שמתוכם שנים עשר אנשי מדע ידועים, וקרדינל בכיר פתח בוויכוח, כשהגיע שעתו של רבי משה לדבר טען כי קיימת אי שוויונות כאשר הוא לבדו מול שלושים וגם נדרשת זכות קדימה ליהדות שהיא עתיקה יותר מהנצרות והנצרות מבוססת עליה, ואכן הוויכוח נסגר ונדחה למועד מאוחר יותר<ref>בנאום רב אומץ זה נכח יהודי בשם גדליה מושה גורדון כדלקמן שהדברים השפיעו עליו במאוד.</ref>.<br> | |||
=== הוויכוח השני ===<br> | |||
לאחר כשבועיים משעת הוויכוח הראשון נערך הוויכוח השני, הוויכוח תוכנן להיות באולם הפסלים אך לאחר דרישת רבי משה הועבר לאחד מן האולמות שבספריה, בוויכוח ניצב הוא כנגד שלשה קרדינלים, ואכן נתנה לו הזכות לפתוח בדיבור, גם כאן טען לאי שוויונות על כך שהוויכוח נערך ביום שישי בו זמנו לחוץ וגם כנגד שלשה קרדינלים והוא אחד, למעשה הוא דרש שלוש שעות בשבח היהדות ובמעלתה על פני הנצרות, וויכוח זה נסתיים בניצחונו המוחץ של רבי משה.<br> | |||
== קירוב לבבות == | |||
בנאומו הראשון נכח גם אדם שניכר היה לרבי משה שהוא יהודי ולאחר בירורים נפגש עמו והלה סיפר לו שמשעת הוויכוח הראשון הוא חפץ לשוב בתשובה, שפרך לו את כל טענתיו, שמו היה גדליה משה גורדון, בעל מח גאוני שהגיע מפולין לוותיקן להשתלם בכמה מקצועות, לאחר תקופה בה הכמרים ניסו לצודו ברשת הנצרות החל להתדרדר עד כי כמעט ולא שמר מצוות, הודות לרבי משה שב בתשובה שלימה, לרבי משה התברר שישנם כמה עשרות יהודים שעל סף שמד הנמצאים בוותיקן והודות לחזרתו בתשובה של גדליה משה גורדון שהיה מהמובילים שבהם שבו רבים בתשובה ואף כאלו שבביתם לא שמרו מצוות. {{הערה|ספר הזכרונות פרקים ק"ט-קי"ג.}}.<br> | |||
== הלוחמה בנצרות == | == הלוחמה בנצרות == | ||
לאחר שהותו תקופה | לאחר שהותו תקופה בוותיקן וניצחונו על הכמרים חשש מפני החרפה ביחסים מצד הנוצרים ומפני ניסיונות מחודשים והוצאת תכנים לטובת ובשבח הנצרות, מה שאכן נעשה לאחר מכן, ולכן הקים יחד עם פרופסור גדליה משה גורדון<ref>שאותו החזיר בתשובה במשך שהותו שם</ref> מערכה לפרסום ספרים בשבח ובאמיתת היהדות ובשקר הנצרות.<br> | ||
לאחר שעקר למינסק הרבה לנסוע לידידו שעבר בינתיים לפריז ומשם ניהל את המערכה והדפסת הקבצים.<br> | לאחר שעקר למינסק הרבה לנסוע לידידו שעבר בינתיים ללונדון ואחר כך לפריז ומשם ניהל את המערכה והדפסת הקבצים.<br> | ||
== ייחוסו == | == ייחוסו == |
עריכות