39,916
עריכות
קדיש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(דף חדש: קדיש היא תפילה להגדלת שמו של הקדוש ברוך הוא בעולם, בגילוי, והחשת הגאולה. == הרביה בקדישים == אין להרבות …) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
קדיש היא תפילה להגדלת שמו של הקדוש ברוך הוא בעולם, בגילוי, והחשת הגאולה. | '''קדיש''' היא תפילה להגדלת שמו של הקדוש ברוך הוא בעולם, בגילוי, והחשת הגאולה. | ||
== הרביה בקדישים == | == הרביה בקדישים == | ||
| שורה 8: | שורה 7: | ||
== קדיש שלאחר התפילה == | == קדיש שלאחר התפילה == | ||
קדישים הנ"ל - היינו שלאחר שיר של יום, קוה, ובפרט - שלאחרי עלינו, אינם אלא מנהג (ראה שו"ע רבנו הזקן סנ"ה ובמ"מ שם). | |||
=== קדיש שלאחר התפילה כשאין חיוב === | |||
ה''חסיד'' רבי [[שניאור זלמן דוכמן]], שאל את הרבי בנוגע לאמירצ קדישים אחר התפילה במקום שאין יתום. | |||
משיב לו הרבי: והנה בבירור הנ"ל: | משיב לו [[הרבי]]: והנה בבירור הנ"ל: | ||
א) כבר נפסק בשו"ע<REF> או"ח סי' קל"ב ס"ב בהגהה</REF> דאפילו במקום שאין יתום יאמרו הקדישים בשביל מתים דכולי עלמא, אלא שיאמר מי שאין לו אב ואם או כשאין האב והאם מקפידים. ועד"ז הוא ג"כ ברמ"א<REF> שו"ע יו"ד סי' שע"ו סעיף ד'.</REF> | א) כבר נפסק בשו"ע<REF> או"ח סי' קל"ב ס"ב בהגהה</REF> דאפילו במקום שאין יתום יאמרו הקדישים בשביל מתים דכולי עלמא, אלא שיאמר מי שאין לו אב ואם או כשאין האב והאם מקפידים. ועד"ז הוא ג"כ ברמ"א<REF> שו"ע יו"ד סי' שע"ו סעיף ד'.</REF> | ||
ב) במקום שאין בירור בנגלה סומכין על הנמצא בקבלה <REF>ראה שערי תשובה או"ח סכ"ה סקי"ד</REF>. וע"פ המבואר בתורת הקבלה,<REF> בפע"ח בשער הקדישים ובכ"מ, בשער הכוונות, בסידור האריז"ל ועוד</REF>, אמירת הקדישים הוא בין עולם לעולם, שלכן יש לאומרם גם בין תפלה לדוד וקוה ובין קוה לעלינו, עיי"ש.<REF> וראה ג"כ לקו"ת מסעי (צב, ב), שיחת י"ב תמוז תש"ז (אות יד-יח) לכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.</REF> ואף שבקדיש שלאחר עלינו אין טעם הנ"ל< | ב) במקום שאין בירור בנגלה סומכין על הנמצא בקבלה<REF>ראה שערי תשובה או"ח סכ"ה סקי"ד</REF>. וע"פ המבואר בתורת הקבלה,<REF> בפע"ח בשער הקדישים ובכ"מ, בשער הכוונות, בסידור האריז"ל ועוד</REF>, אמירת הקדישים הוא בין עולם לעולם, שלכן יש לאומרם גם בין תפלה לדוד וקוה ובין קוה לעלינו, עיי"ש.<REF>וראה ג"כ לקו"ת מסעי (צב, ב), שיחת י"ב תמוז תש"ז (אות יד-יח) לכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.</REF> ואף שבקדיש שלאחר עלינו אין טעם הנ"ל<REF>כמבואר בפע"ח וכו' שם,</REF> הנה מובא שם טעם אחר שהוא שייך גם כשאין חיוב בביהמ"ד. וע"ד פסק הרמ"א - בשביל מתים דכולי עלמא. | ||
ג) ובפרט שאמירת הקדיש יש בו ענין מצד עצמו - כמובן מהמבואר<REF>ר"ח שער הקדושה פרק י"ז ד"ה בפרט ובהקדמת ע"ח ד"ה ועשה טוב</REF> בפירוש תיבת צדיק: צ' אמנים, ד' קדושות, י' קדישים, ק' ברכות<REF>הובא באחרונים ובשולחנו של רבנו הזקן או"ח ריש סי' נ"ה. ויש להעיר שם, דמתחיל דהקדישים דסדר התפלה הם לא פחות מז'.</REF> | ג) ובפרט שאמירת הקדיש יש בו ענין מצד עצמו - כמובן מהמבואר<REF>ר"ח שער הקדושה פרק י"ז ד"ה בפרט ובהקדמת ע"ח ד"ה ועשה טוב</REF> בפירוש תיבת צדיק: צ' אמנים, ד' קדושות, י' קדישים, ק' ברכות<REF>הובא באחרונים ובשולחנו של רבנו הזקן או"ח ריש סי' נ"ה. ויש להעיר שם, דמתחיל דהקדישים דסדר התפלה הם לא פחות מז'.</REF> | ||
| שורה 32: | שורה 33: | ||
ז) בקדיש לאחרי תהלים מחלק כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבאם יש חיוב יאמרוהו אחרי כל ספר. ובאם לאו - רק פעם אחת אחרי כל התהלים <REF>כנדפס בסידור תו"א - [[תש"א]].</REF>. | ז) בקדיש לאחרי תהלים מחלק כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבאם יש חיוב יאמרוהו אחרי כל ספר. ובאם לאו - רק פעם אחת אחרי כל התהלים <REF>כנדפס בסידור תו"א - [[תש"א]].</REF>. | ||
אבל אין לדמותו לנדון דידן, כי אמירת קדיש בין ספר לספר - בתהלים - חידוש הוא. וכידוע מנהגינו באמירת ברכי נפשי ולדוד ה' אורי שלאחרי שיר של יום - שאומרים קדיש רק פ"א לאחרי כל המזמורים שלא להרבות בקדישים בין מזמור למזמור | אבל אין לדמותו לנדון דידן, כי אמירת קדיש בין ספר לספר - בתהלים - חידוש הוא. וכידוע מנהגינו באמירת ברכי נפשי ולדוד ה' אורי שלאחרי שיר של יום - שאומרים קדיש רק פ"א לאחרי כל המזמורים שלא להרבות בקדישים בין מזמור למזמור <REF>הובא בשער הכולל פי"א סקכ"ט הנ"ל</REF>. | ||
ודיו לחידוש זה - כשיש חיוב על אתר. | ודיו לחידוש זה - כשיש חיוב על אתר. | ||