82
עריכות
כתיבת ספר תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הגהה
מ (הגהה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבי והתורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק בידו ספר תורה, של האחים מסלאוויטא]] | [[קובץ:הרבי והתורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק בידו ספר תורה, של האחים מסלאוויטא]] | ||
'''כתיבת ספר תורה''' היא [[מצות עשה]] מ[[מצווה מדאורייתא|מדאורייתא]], ואחרונה במניין [[תרי"ג המצוות]]. המצווה מחייבת כל [[יהודי]] לכתוב [[ספר תורה]]. | '''כתיבת ספר תורה''' היא [[מצות עשה]] מ[[מצווה מדאורייתא|מדאורייתא]], ואחרונה במניין [[תרי"ג המצוות]]. המצווה מחייבת כל [[יהודי]] לכתוב [[ספר תורה]]. | ||
==מקור המצווה== | ==מקור המצווה== | ||
המצווה נלמדת מה[[פסוק]] "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל".{{הערה|[[ספר דברים]], פרק ל"א, פסוק י"ט.}} למרות שישנה מחלוקת בין פוסקי | המצווה נלמדת מה[[פסוק]] "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל".{{הערה|[[ספר דברים]], פרק ל"א, פסוק י"ט.}} למרות שישנה מחלוקת בין פוסקי ה[[הלכה]] לדיני המצווה בימינו, וישנם הסוברים שמקיימים את המצווה על ידי קניית ספרי קודש, בהם אפשר לקיים את מטרת המצווה ("ולמדה את בני ישראל", דברים שם.), שהיא לימוד ה[[תורה]]. [[הרבי]] הורה כי כל [[ילדי ישראל]] ישתתפו במצווה, בצורה בה כל ילד משלם עלות של [[אות]] אחת וזוקף אותה לזכותו. | ||
==קיום המצווה בימינו== | ==קיום המצווה בימינו== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[מבצע בית מלא ספרים]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[מבצע בית מלא ספרים]]}} | ||
ב[[משנה תורה להרמב"ם]], ה[[רמב"ם]] פוסק,{{הערה|[[משנה תורה להרמב"ם]], הלכות [[תפילין]] ו[[מזוזות]] ו[[ספר תורה]], ריש פרק ז'.}} ש"מצות עשה על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה כלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה זו לפי שאין כותבין את התורה פרשיות פרשיות ואע"פ שהניחו לו אבותיו ספר תורה מצוה לכתוב משלו ואם כתבו בידו הרי הוא כאילו קבלה מהר סיני ואם אינו יודע לכתוב אחרים כותבין לו וכל המגיה ספר תורה ואפילו אות אחת הרי הוא כאילו כתבו כולו". | ב[[משנה תורה להרמב"ם]], ה[[רמב"ם]] פוסק,{{הערה|[[משנה תורה להרמב"ם]], הלכות [[תפילין]] ו[[מזוזות]] ו[[ספר תורה]], ריש פרק ז'.}} ש"מצות עשה על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה כלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה זו לפי שאין כותבין את התורה פרשיות פרשיות ואע"פ שהניחו לו אבותיו ספר תורה מצוה לכתוב משלו ואם כתבו בידו הרי הוא כאילו קבלה מהר סיני ואם אינו יודע לכתוב אחרים כותבין לו וכל המגיה ספר תורה ואפילו אות אחת הרי הוא כאילו כתבו כולו". | ||
לעומת הרמב"ם, [[ | לעומת הרמב"ם, ה[[רא"ש]] (רבנו אשר), כתב,{{הערה|הרא"ש, '''הלכות קטנות לרבנו אשר''', ריש הלכות ספר תורה, באתר ויקיטקסט.}} שחיוב זה עיקרו בדורות הראשונים, שהיו כותבים ספר תורה ו[[לימוד תורה|לומדים בו]], אבל ה'אידנא' שכותבים ספר תורה ומניחים אותו בבתי כנסיות לקרות בו ברבים, "מצוות עשה היא על כל איש מישראל אשר ידו משגת לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיה להגות בהן הוא ובניו", כי מצוות כתיבת התורה היא ללמוד בה, כפי שכתוב,{{הערה|[[חומש דברים]], [[פרשת וילך]], שם.}} "ולמדה את בני-ישראל שימה בפיהם", ועל פי ה[[גמרא]] והפירוש, יובן פירוש המצוות והדינים על בוריים, לכן, הם הם הספרים שאדם מצווה לכותבם. וכן פסק ה[[בית יוסף]] ב[[שולחן ערוך]],{{הערה|יו"ד סע"ר ס"ב.}} ש"האידנא מצוה לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיהן". | ||
ובדורותינו, שיוצאים ידי חובה גם על ידי קניית ספרים הנדפסים, שגם על-ידם נעשה עיקר ותכלית המצווה, על פי הכתוב "ולמדה גו' שימה בפיהם", לימוד וידיעת התורה.{{הערה|לאריכות העניין, ראו בארוכה, שיחת שבת פרשת ויגש, ה' | ובדורותינו, שיוצאים ידי חובה גם על ידי קניית ספרים הנדפסים, שגם על-ידם נעשה עיקר ותכלית המצווה, על פי הכתוב "ולמדה גו' שימה בפיהם", לימוד וידיעת התורה.{{הערה|לאריכות העניין, ראו בארוכה, [[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת ויגש]], [[ה' טבת]] [[תשמ"ח]]: [[תורת מנחם - התוועדויות]], '''[https://www.hebrewbooks.org/15970 כרך ב']''', עמ' 164-169 – מוגה; [[לקוטי שיחות]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=&pgnum=186&hilite= חלק כ"ג]''', עמ' 17 ואילך.}} | ||
==בתורת רבינו== | ==בתורת רבינו== | ||
===ביאור שיטות הרמב"ם והרא"ש=== | ===ביאור שיטות הרמב"ם והרא"ש=== | ||
ב[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ג, מבאר [[הרבי]], שאין חילוק בין דעות הרא"ש להרמב"ם, בנוגע לגדר מצות הכתיבה, האם היא ללמוד, שכן מתוכן דברי הרא"ש | ב[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ג,{{הערה|[[לקוטי שיחות]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=&pgnum=186&hilite= חלק כ"ג]''', עמ' 17 ואילך.}} מבאר [[הרבי]], שאין חילוק בין דעות הרא"ש להרמב"ם, בנוגע לגדר מצות הכתיבה, האם היא ללמוד, שכן מתוכן דברי הרא"ש - "וזהו בדורות הראשונים כו'", הם בהמשך ללשון ודעת הרמב"ם (שהביא לפני זה), ומזה מובן, שאין כוונת הרא"ש לחדש גדר חדש במצות כתיבת ספר תורה, אלא רק לחלק (בין הזמנים) בנוגע לשאלה איזה ספרים לכתוב, ש"האידנא" המצוה היא "לכתוב חומשי התורה ומשנה וגמרא ופירושיהן להגות בהן הוא ובניו". בהמשך, מבאר הרבי שגדר המצוה נשאר, ורק אופן קיומה משתנה, ומבאר הרבי את פסק ה[[רמ"א]]{{הערה|הרמ"א, [[שלחן ערוך]], '''[https://www.sefaria.org.il/Shulchan_Arukh%2C_Yoreh_De'ah.270?lang=he יורה דעה]''', ע"ר.}} "אבל לקחו כך ולא הגי' בו דבר הוי כחוטף מצוה מן השוק ואינו יוצא בזה", והוא יוצא ידי חובה, דוקא אם "שכר לו סופר לכתוב לו ספר תורה או שקנאו והוא הי' מוטעה והגיהו",{{הערה|בשונה מדעת רש"י והנמוק"י, שגם כשלקח ספר תורה מן השוק מקיים את המצוה.}} שאין פסק זה אמור אלא בכתיבת ספר תורה, אבל בנוגע לחומשי התורה ומשנה וגמרא ופירושיהן, ש"האידנא" מתקיימת בהם מצות כתבו לכם (לדעת הרא"ש), לפי הכל, יוצאים על ידי קניית ספרים והלימוד בהם.{{הערה|וראו גם דעת קדושים, סוסק"ז.}} ומסביר הרבי, שלפי הכל, מצות 'כתבו לכם' היא גדר של "קבלת התורה", שזה נעשה על ידי העשיה שלו לקחת ולקבל את התורה וללמוד בה. | ||
===ספר תורה שהציבור כתבו=== | ===ספר תורה שהציבור כתבו=== | ||
בנוגע לספר תורה שהציבור כתבו, מחדש הרבי, שגם אלו שנולדו לאחר שכתבו קהל המתפללים ספר תורה, מכיוון שמוכרחים להגיה את הספר תורה מזמן לזמן, ו"כל המגיה ס"ת ואפי' אות אחת הרי הוא כאילו כתבו כולו",{{הערה|מנחות, ל, א.}} שלכל הדעות, "לב ב"ד מתנה" שהגהת הספר תורה תיחשב ככתיבת ספר תורה, עבור כל אלו שנולדו (והגיעו לעול מצוות) בזמן שבין כתיבת התורה להגהה, ועל דרך זה, בין הגהה להגהה. | בנוגע לספר תורה שהציבור כתבו, מחדש הרבי, שגם אלו שנולדו לאחר שכתבו קהל המתפללים ספר תורה, מכיוון שמוכרחים להגיה את הספר תורה מזמן לזמן, ו"כל המגיה ס"ת ואפי' אות אחת הרי הוא כאילו כתבו כולו",{{הערה|מנחות, ל, א.}} שלכל הדעות, "לב ב"ד מתנה" שהגהת הספר תורה תיחשב ככתיבת ספר תורה, עבור כל אלו שנולדו (והגיעו לעול מצוות) בזמן שבין כתיבת התורה להגהה, ועל דרך זה, בין הגהה להגהה. | ||