נידה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 218 בתים ,  24 באוגוסט 2022
אין תקציר עריכה
(הוספת ערך)
תגית: הסרת הפניה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{מפנה|נידה|מסכת בשם זה|מסכת נדה}}
[[קובץ:מקווה חבד במדינת מונטנה, ארצות הברית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מקווה חב"ד|מקווה טהרה על פי שיטת חב"ד]] במדינת מונטנה ב[[ארצות הברית]]]]
[[קובץ:מקווה חבד במדינת מונטנה, ארצות הברית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מקווה חב"ד|מקווה טהרה על פי שיטת חב"ד]] במדינת מונטנה ב[[ארצות הברית]]]]
'''נידה''' היא אישה שנטמאה ב[[דם נידה|יציאת דם ממנה]]. היא נעשית [[אב טומאה]] ומטמאת גם ב[[טומאת מדרס]], וכן נאסרת לבעלה. מן התורה, אישה הנטמאת בימי ה[[ווסת]] נקראת '''נידה''', ואישה הנטמאת מחוץ לימי הווסת נקראת '''זבה'''. דיני טומאתן של הנידה והזבה דומים, אלא שאופן ההיטהרות מטומאת זבה ארוך יותר וכולל המתנת [[שבעה נקיים]]. מדרבנן, כל אישה הנטמאת גם בימי הווסת ממתינה שבעה נקיים כזבה, ולכן משתמשים הפוסקים במושג "נידה" לטומאת כל אישה, ללא ההבחנה בין נידה לזבה.
'''נידה''' היא אישה שנטמאה ב[[דם נידה|יציאת דם ממנה]]. היא נעשית [[אב טומאה]] ומטמאת גם ב[[טומאת מדרס]], וכן נאסרת לבעלה. מן התורה, אישה הנטמאת בימי ה[[ווסת]] נקראת '''נידה''', ואישה הנטמאת מחוץ לימי הווסת נקראת '''זבה'''. דיני טומאתן של הנידה והזבה דומים, אלא שאופן ההיטהרות מטומאת זבה ארוך יותר וכולל המתנת [[שבעה נקיים]]. מדרבנן, כל אישה הנטמאת גם בימי הווסת ממתינה שבעה נקיים כזבה, ולכן משתמשים הפוסקים במושג "נידה" לטומאת כל אישה, ללא ההבחנה בין נידה לזבה.
שורה 8: שורה 9:
דיני [[טומאת נידה]] מפורשים ב[[תורה שבכתב]], ב[[פרשת מצורע]]:
דיני [[טומאת נידה]] מפורשים ב[[תורה שבכתב]], ב[[פרשת מצורע]]:
{{ציטוט|וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ, שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ וְכָל הַנֹּגֵעַ בָּהּ יִטְמָא עַד הָעָרֶב: וְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו בְּנִדָּתָהּ יִטְמָא, וְכֹל אֲשֶׁר תֵּשֵׁב עָלָיו יִטְמָא: וְכָל הַנֹּגֵעַ בְּמִשְׁכָּבָהּ, יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד הָעָרֶב: וְכָל הַנֹּגֵעַ בְּכָל כְּלִי אֲשֶׁר תֵּשֵׁב עָלָיו, יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד הָעָרֶב: וְאִם עַל הַמִּשְׁכָּב הוּא אוֹ עַל הַכְּלִי אֲשֶׁר הִוא יֹשֶׁבֶת עָלָיו בְּנָגְעוֹ בוֹ, יִטְמָא עַד הָעָרֶב: וְאִם שָׁכֹב יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים, וְכָל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו יִטְמָא:|מקור=פרשת מצורע טו, יט-כד}}
{{ציטוט|וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ, שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ וְכָל הַנֹּגֵעַ בָּהּ יִטְמָא עַד הָעָרֶב: וְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו בְּנִדָּתָהּ יִטְמָא, וְכֹל אֲשֶׁר תֵּשֵׁב עָלָיו יִטְמָא: וְכָל הַנֹּגֵעַ בְּמִשְׁכָּבָהּ, יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד הָעָרֶב: וְכָל הַנֹּגֵעַ בְּכָל כְּלִי אֲשֶׁר תֵּשֵׁב עָלָיו, יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד הָעָרֶב: וְאִם עַל הַמִּשְׁכָּב הוּא אוֹ עַל הַכְּלִי אֲשֶׁר הִוא יֹשֶׁבֶת עָלָיו בְּנָגְעוֹ בוֹ, יִטְמָא עַד הָעָרֶב: וְאִם שָׁכֹב יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים, וְכָל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו יִטְמָא:|מקור=פרשת מצורע טו, יט-כד}}
בהמשך לכך, נאמרו דיני אישה זבה:
בהמשך לכך, נאמרו דיני אישה [[זבה]]:
{{ציטוט|וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים בְּלֹא עֶת נִדָּתָהּ אוֹ כִי תָזוּב עַל נִדָּתָהּ, כָּל יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה טְמֵאָה הִוא: {{ש}}
{{ציטוט|וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים בְּלֹא עֶת נִדָּתָהּ אוֹ כִי תָזוּב עַל נִדָּתָהּ, כָּל יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה טְמֵאָה הִוא: {{ש}}
. . וְאִם טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ, וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר: וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּקַּח לָהּ שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה, וְהֵבִיאָה אוֹתָם אֶל הַכֹּהֵן אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד: וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה, וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן לִפְנֵי ה' מִזּוֹב טֻמְאָתָהּ:|מקור=פרשת מצורע טו, כה-ל}}
. . וְאִם טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ, וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר: וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּקַּח לָהּ שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה, וְהֵבִיאָה אוֹתָם אֶל הַכֹּהֵן אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד: וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה, וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן לִפְנֵי ה' מִזּוֹב טֻמְאָתָהּ:|מקור=פרשת מצורע טו, כה-ל}}


איסורה של הנידה לבעלה, מפורש ב[[פרשת קדושים]]. שם גם נאמר שאיסור זה הוא [[איסור כרת]]:
איסורה של הנידה לבעלה, מפורש ב[[פרשת קדושים]]. שם גם נאמר שאיסור זה הוא איסור [[כרת]]:
{{ציטוט|וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ, לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ: {{ש}}
{{ציטוט|וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ, לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ: {{ש}}
וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה דָּוָה וְגִלָּה אֶת עֶרְוָתָהּ אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה וְהִוא גִּלְּתָה אֶת מְקוֹר דָּמֶיהָ, וְנִכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם מִקֶּרֶב עַמָּם:|מקור=פרשת קדושים יט, יח. כ, יח}}
וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה דָּוָה וְגִלָּה אֶת עֶרְוָתָהּ אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה וְהִוא גִּלְּתָה אֶת מְקוֹר דָּמֶיהָ, וְנִכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם מִקֶּרֶב עַמָּם:|מקור=פרשת קדושים יט, יח. כ, יח}}
שורה 20: שורה 21:
'''נידה''' - אישה שראתה דם בימי נידתה, שהם הימים הראויים לפי הווסת (ראה להלן). במקרה כזה, לא משנה כמה ימים ראתה - טיפה אחת, או שבוע שלם. עליה להמתין שבעה ימים מרגע תחילת ראייתה, ובסיומם, בליל שמיני, טובלת ונטהרת.
'''נידה''' - אישה שראתה דם בימי נידתה, שהם הימים הראויים לפי הווסת (ראה להלן). במקרה כזה, לא משנה כמה ימים ראתה - טיפה אחת, או שבוע שלם. עליה להמתין שבעה ימים מרגע תחילת ראייתה, ובסיומם, בליל שמיני, טובלת ונטהרת.


'''זבה קטנה''' - אישה שראתה דם מחוץ לימי נידתה, במשך יום אחד או יומיים. במקרה כזה עליה לספור יום אחד בלבד, שבו לא תראה כל היום, ובסיומו - ליל היום הבא - טובלת ונטהרת. מסיבה זו נקראת גם בשם "'''שומרת יום כנגד יום'''".
'''זבה קטנה''' - אישה שראתה דם מחוץ לימי נידתה, במשך יום אחד או יומיים. במקרה כזה עליה לספור יום אחד בלבד, שבו לא תראה כל היום, ובסיומו - ליל היום הבא - טובלת ונטהרת. מסיבה זו נקראת גם בשם "'''[[שומרת יום כנגד יום]]'''".


'''זבה גדולה''' - אישה שראתה דם מחוץ לימי נידתה במשך שלושה ימים רצופים. במקרה כזה עליה לספור [[שבעה נקיים|שבעה ימים נקיים]] שבהם לא תראה, ובסיומם - ליל שמיני - טובלת ונטהרת. במקרה שראתה שוב באמצע שבעת הימים, עליה להתחיל לספור שוב שבעה ימים מהיום הבא.
'''זבה גדולה''' - אישה שראתה דם מחוץ לימי נידתה במשך שלושה ימים רצופים. במקרה כזה עליה לספור [[שבעה נקיים|שבעה ימים נקיים]] שבהם לא תראה, ובסיומם - ליל שמיני - טובלת ונטהרת. במקרה שראתה שוב באמצע שבעת הימים, עליה להתחיל לספור שוב שבעה ימים מהיום הבא.
שורה 29: שורה 30:
כאמור, מן התורה ישנו הבדל בין ימי נידה וימי זיבה. אמנם, כיוון שישנו טורח במניין הימים ועלולים להתבלבל ולהגיע לחשש כרת חס ושלום, [[רבינו הקדוש]] תיקן לבטל את ההבדל, כך שכל אישה שרואה יום אחד או יומיים תשב מתחילת ראייתה שבוע שלם (כדין נידה), ורק לאחריו תטהר; וכל אישה שרואה שלושה ימים ברצף, תשב מסיום ראייתה שבוע שלם (כדין זבה), ורק לאחריו תטהר. באופן זה אין הבדל בין ימי נידה וימי זיבה, ואין חשש שמא יטעו ביניהם.
כאמור, מן התורה ישנו הבדל בין ימי נידה וימי זיבה. אמנם, כיוון שישנו טורח במניין הימים ועלולים להתבלבל ולהגיע לחשש כרת חס ושלום, [[רבינו הקדוש]] תיקן לבטל את ההבדל, כך שכל אישה שרואה יום אחד או יומיים תשב מתחילת ראייתה שבוע שלם (כדין נידה), ורק לאחריו תטהר; וכל אישה שרואה שלושה ימים ברצף, תשב מסיום ראייתה שבוע שלם (כדין זבה), ורק לאחריו תטהר. באופן זה אין הבדל בין ימי נידה וימי זיבה, ואין חשש שמא יטעו ביניהם.


בנוסף לזה מביא [[רבי זירא]] בגמרא את החומרא שהחמירו בנות ישראל על עצמן, שאין הבדל בין רואה יום אחד לרואה שלושה ימים, ובכל ראיה תשב שבעה נקיים מסיום ראייתה (כדין זבה). באופן זה אין חשש שמא לא יבדילו בין ראייה של יום לראייה של שלושה, או בין ראייה שבתחילת הספירה לראייה שבאמצע הספירה (שאז אפילו ראיית יום אחד מצריכה להתחיל לספור שבעה מההתחלה).{{הערה|ראה בכל זה רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יא הלכות א-ד, ובמגיד משנה שם הלכה ד. הלכות נידה לרמב"ן פרק א הלכות טו-יט. ר"ן מגילה ד, א ד"ה ואע"ג. אדמו"ר הזקן שם.}}. חומרא זו היא הלכה פסוקה שהתקבלה בכל ישראל ואין לשנות ממנה{{הערה|ברכות לא, א. רמב"ם שם הלכה י. רמב"ן שם הלכה יט. אדמו"ר הזקן שם.}}.
בנוסף לזה מביא [[רבי זירא]] בגמרא את החומרא שהחמירו בנות ישראל על עצמן, שאין הבדל בין רואה יום אחד לרואה שלושה ימים, ובכל ראיה תשב שבעה נקיים מסיום ראייתה (כדין זבה). באופן זה אין חשש שמא לא יבדילו בין ראייה של יום לראייה של שלושה, או בין ראייה שבתחילת הספירה לראייה שבאמצע הספירה (שאז אפילו ראיית יום אחד מצריכה להתחיל לספור שבעה מההתחלה){{הערה|ראה בכל זה רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יא הלכות א-ד, ובמגיד משנה שם הלכה ד. הלכות נידה לרמב"ן פרק א הלכות טו-יט. ר"ן מגילה ד, א ד"ה ואע"ג. אדמו"ר הזקן שם.}}. חומרא זו היא הלכה פסוקה שהתקבלה בכל ישראל ואין לשנות ממנה{{הערה|ברכות לא, א. רמב"ם שם הלכה י. רמב"ן שם הלכה יט. אדמו"ר הזקן שם.}}.


לאור תקנות אלו, אין למעשה הבדל בין נידה לזבה, וכל רואה דם מכונה בספרות ההלכתית בשם "נידה".
לאור תקנות אלו, אין למעשה הבדל בין נידה לזבה, וכל רואה דם מכונה בספרות ההלכתית בשם "נידה".
שורה 84: שורה 85:


אמנם הדם היוצא בימי הזיבה, כלומר, בזמן שאיננו הטבע הרגיל - הוא כאשר האדם נמשך לרע גדול יותר מהסדר הרגיל בעולם, "עבירה גוררת עבירה", והרע אצלו בתוקף גדול יותר. במקרה כזה לא מספיקה עבודת הבינונים הרגילה, ונדרשת עבודה של טהרה בקצה ההפכי - שבעה ימים נקיים רצופים, כלומר, [[תשובה]] המקיפה את כל ענייני האדם מבלי הפסק קל למשך שבעה ימים (שכוללים את כל הזמן){{הערה|לקוטי שיחות חלק ז ע' 317-8. חלק יד ע' 26 ואילך.}}.
אמנם הדם היוצא בימי הזיבה, כלומר, בזמן שאיננו הטבע הרגיל - הוא כאשר האדם נמשך לרע גדול יותר מהסדר הרגיל בעולם, "עבירה גוררת עבירה", והרע אצלו בתוקף גדול יותר. במקרה כזה לא מספיקה עבודת הבינונים הרגילה, ונדרשת עבודה של טהרה בקצה ההפכי - שבעה ימים נקיים רצופים, כלומר, [[תשובה]] המקיפה את כל ענייני האדם מבלי הפסק קל למשך שבעה ימים (שכוללים את כל הזמן){{הערה|לקוטי שיחות חלק ז ע' 317-8. חלק יד ע' 26 ואילך.}}.
==ראו גם==
*[[טהרת המשפחה]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 95: שורה 99:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות לא תעשה]]
[[קטגוריה:מצוות לא תעשה]]
[[קטגוריה:טהרה]]
[[קטגוריה:פרשת מצורע]]
[[קטגוריה:פרשת קדושים]]
[[קטגוריה:יורה דעה]]
[[קטגוריה:יורה דעה]]

תפריט ניווט