לימוד האותיות והנקודות: הבדלים בין גרסאות בדף

ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת קרח]], [[ג' תמוז]] [[תשמ"ח]]{{הערה|[[תורת מנחם - התוועדויות]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59243&st=&pgnum=544&hilite= ח"ג]''', עמ' 538.}}  ביאר הרבי שיש להסביר לילדים התוכן הפנימי של צורת האותיות, ולדוגמה - אות [[ב' (אות)|בי"ת]], מרמזת על התחלת ה[[תורה]], "שהעולם דומה לב' שהוא מסובב משלש רוחותיו וורוח צפונית אינה מסובבת"{{הערה|מדרש הנעלם, לשה"ש, '''זהר''' חדש בתחלתו; רבותינו בעלי התוס' ר"פ בראשית ועוד.}}, בכדי לרמז ש[[עבודת האדם|עבודתו של היהודי]] לסובב רוח הצפונית, שעל ידי זה נעשה שותף ל[[הקב"ה]], במעשה [[בראשית]]; באות [[י'|יו"ד]], כלשון הרגיל שקורין ליהודי "א יו"ד" שצורתה נקראת בלבד "די פינטעלע איד" (נקודת היהדות), ושאות יו"ד במספרה [[עשרת הדברות]], וכיוצא בזה בשאר האותיות.

וכן ביאר [[אדמו"ר הריי"צ]], שכאשר לומדים עם ילד יהודי קמץ "אל"ף אָ", הרי זה קשור עם האל"ף של תיבת "אנכי", אל"ף - [[אלופו של עולם]], שבתיבה זו נכלל הדיבור הראשון של עשרת הדברות, שבו כלולים כל עשרת הדברות, ובהם כלולים כל הענינים של [[תורה שבכתב]], וכן כל העניינים של [[תורה שבעל פה]], על פי הלימוד מהנאמר "ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא", שעוד טרם ידע הנער קרוא וכתוב, נוטעים ומחדירים בו את הענין דאל"ף, 'אלופו של עולם'.