ביתא ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
קהילת '''ביתא ישראל'''{{הערה|מכונים גם '''הפלאשים''', ובטעות מכונים לעיתים בהכללה גם '''בני הפלאשמורה'''.}} הוא הכינוי המקובל ל'''עולי אתיופיה'''{{הערה|הדבר נתון במחלוקת החוקרים האם מדובר בגולים יהודים שהתיישבו באזור בתקופת חורבן בית שני או קבוצה מתושבי המקום שאינה קשורה לקהילה היהודית, שהוקעה על ידי הכנסיה הנוצרית וקיבלה את התואר 'יהודים' ככינוי גנאי. ההתייחסות המקובלת אליהם על ידי רובם ככולם של פוסקי ההלכה, היא כקהילה ספק יהודית בעלת עבר ומנהגים המעוררים דילמות הלכתיות. למעט הרב עובדיה יוסף, שהסתמך על פסיקתם המוקדמת של הרדב"ז והמהריק"ש שחיו מאות שנים לפני שהתעורר הפולמוס בדבר עלייתם לארץ הקודש, רוב הפוסקים סברו שהאתיופים הם ספק יהודים שצריכים גיור (ראה "ציץ אליעזר", חלק יב, עמ' קפ. הגר"מ שטרנבוך, בשו"ת תשובות והנהגות, חלק א, אבה"ע, סימן תשסז (פוסק שחייבים גיור, ומותרים להתחתן רק בינם לבין עצמם). הגר"מ פיינשטיין בקובץ הפרדס, תשרי תשמ"ה, עמ' 20. וכן דעת הגרי"ש אלישיב והגרש"ז אויערבאך (האתיופים ספק יהודים וצריכים לעבור גיור כדין. קובץ "מעמדם האישי של בני העדה האתיופית" מאת הרב אברהם שרמן, עמ' 13). וכן דעת הבד"צ של העדה החרדית ובראשם בעל ה"מנחת יצחק" (האתיופים צריכים גירות גמורה. ובנוגע לעניין יוחסין יש לחוש. שם, עמ' 12). יש לציין כי הרב שמואל בארי, יהודי תלמיד חכם שחקר ובדק את שאלת האתיופים במשך 16 חודשים בהם שהה באתיופיה בשליחות הסוכנות היהודית, כותב, ש''ישנם ראיות ברורות שהם אינם מזרע ישראל כלל וכלל! אלא באיזה זמן | קהילת '''ביתא ישראל'''{{הערה|מכונים גם '''הפלאשים''', ובטעות מכונים לעיתים בהכללה גם '''בני הפלאשמורה'''.}} הוא הכינוי המקובל ל'''עולי אתיופיה'''{{הערה|הדבר נתון במחלוקת החוקרים האם מדובר בגולים יהודים שהתיישבו באזור בתקופת חורבן בית שני או קבוצה מתושבי המקום שאינה קשורה לקהילה היהודית, שהוקעה על ידי הכנסיה הנוצרית וקיבלה את התואר 'יהודים' ככינוי גנאי. ההתייחסות המקובלת אליהם על ידי רובם ככולם של פוסקי ההלכה, היא כקהילה ספק יהודית בעלת עבר ומנהגים המעוררים דילמות הלכתיות. למעט הרב עובדיה יוסף, שהסתמך על פסיקתם המוקדמת של הרדב"ז והמהריק"ש שחיו מאות שנים לפני שהתעורר הפולמוס בדבר עלייתם לארץ הקודש, רוב הפוסקים סברו שהאתיופים הם ספק יהודים שצריכים גיור (ראה "ציץ אליעזר", חלק יב, עמ' קפ. הגר"מ שטרנבוך, בשו"ת תשובות והנהגות, חלק א, אבה"ע, סימן תשסז (פוסק שחייבים גיור, ומותרים להתחתן רק בינם לבין עצמם). הגר"מ פיינשטיין בקובץ הפרדס, תשרי תשמ"ה, עמ' 20. וכן דעת הגרי"ש אלישיב והגרש"ז אויערבאך (האתיופים ספק יהודים וצריכים לעבור גיור כדין. קובץ "מעמדם האישי של בני העדה האתיופית" מאת הרב אברהם שרמן, עמ' 13). וכן דעת הבד"צ של העדה החרדית ובראשם בעל ה"מנחת יצחק" (האתיופים צריכים גירות גמורה. ובנוגע לעניין יוחסין יש לחוש. שם, עמ' 12). יש לציין כי הרב שמואל בארי, יהודי תלמיד חכם שחקר ובדק את שאלת האתיופים במשך 16 חודשים בהם שהה באתיופיה בשליחות הסוכנות היהודית, כותב, ש''ישנם ראיות ברורות שהם אינם מזרע ישראל כלל וכלל! אלא באיזה זמן | ||
מן הזמנים, קיבלו עליהם מצוות מסוימות, | מן הזמנים, קיבלו עליהם מצוות מסוימות, ע"י השפעות שונות" (שם, עמ' 6-4, הערות 5-4, ועיין שם הערה 6.)}}, שהתיישבו באזור חבש. קהילה זו התקיימה מאז חורבן בית המקדש השני במשך אלפי שנים כקהילה נפרדת ומנותקת משאר קהילות ישראל, ושמרה על מנהגים ייחודיים, השונים באופן ניכר מהלכות ומנהגי היהדות כפי שהשתמרו בידינו. | ||
עם כינונה של [[מדינת ישראל]] החלו אנשי הסוכנות היהודית לפעול לבירור היסטוריית הקהילה והעלאתם לארץ הקודש, דבר שגרר פולמוס נרחב, בשל חששות הלכתיים. בעוד רבנים המקורבים לחוגי [[הציונות הדתית]] ותנועת ש"ס צידדו בהעלאתם לארץ וטענו שיש להתייחס אליהם כיהודים גמורים לכל דבר, רוב פוסקי ההלכה וגדולי ישראל טענו באופן מובהק שיש לדרוש מהם להתגייר כדי להסיר חששות הלכתיים, ועל כל פנים, לדרוש מהם לעבור [[גיור]] לחומרא. | עם כינונה של [[מדינת ישראל]] החלו אנשי הסוכנות היהודית לפעול לבירור היסטוריית הקהילה והעלאתם לארץ הקודש, דבר שגרר פולמוס נרחב, בשל חששות הלכתיים. בעוד רבנים המקורבים לחוגי [[הציונות הדתית]] ותנועת ש"ס צידדו בהעלאתם לארץ וטענו שיש להתייחס אליהם כיהודים גמורים לכל דבר, רוב פוסקי ההלכה וגדולי ישראל טענו באופן מובהק שיש לדרוש מהם להתגייר כדי להסיר חששות הלכתיים, ועל כל פנים, לדרוש מהם לעבור [[גיור]] לחומרא. | ||