11,699
עריכות
דנייפרו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←העיר עוברת מיד ליד
| שורה 92: | שורה 92: | ||
מספר שנים חלפו, ובשנת [[תרע"ד]] פרצה מלחמת העולם הראשונה. סדרי החיים השתבשו לחלוטין. בתקופה זו הגיעו לעיר המוני פליטים יהודים. הקהילה החב"דית בראשות הרב לוי יצחק ורעייתו הרבנית חנה נחלצו חושים לעזרת הפליטים, הן בעזרה חומרית והן בעזרה רוחנית. | מספר שנים חלפו, ובשנת [[תרע"ד]] פרצה מלחמת העולם הראשונה. סדרי החיים השתבשו לחלוטין. בתקופה זו הגיעו לעיר המוני פליטים יהודים. הקהילה החב"דית בראשות הרב לוי יצחק ורעייתו הרבנית חנה נחלצו חושים לעזרת הפליטים, הן בעזרה חומרית והן בעזרה רוחנית. | ||
כמה מגדולי הרבנים הפליטים התארחו בבית הרב לוי יצחק ובהם הרב [[מנחם מענדל קמינר]], גיסו של האדמו"ר ה[[אמרי אמת]] מגור שגורש יחד עם יהודים רבים מעיר מגוריו ורשה (ב[[התוועדות]] [[שושן פורים]] [[תשל"ז]] סיפר הרבי כי אביו כיבד את הרב קמינר באופן מיוחד, הושיבו בראש השולחן ושוחח עמו בדברי תורה). באותם ימים הגיע לעיר גם הרב [[חיים עוזר | כמה מגדולי הרבנים הפליטים התארחו בבית הרב לוי יצחק ובהם הרב [[מנחם מענדל קמינר]], גיסו של האדמו"ר ה[[אמרי אמת]] מגור שגורש יחד עם יהודים רבים מעיר מגוריו ורשה (ב[[התוועדות]] [[שושן פורים]] [[תשל"ז]] סיפר הרבי כי אביו כיבד את הרב קמינר באופן מיוחד, הושיבו בראש השולחן ושוחח עמו בדברי תורה). באותם ימים הגיע לעיר גם הרב [[חיים עוזר גורודזי'נסקי]] מווילנה שפעל יחד עם הרב לוי יצחק למען הפליטים. | ||
בעיצומה של המלחמה, בשנת [[תרע"ז]], החלה גם המהפכה הקומוניסטית. בתחילה קיבלו יהודי העיר את המהפכה באהדה ובשמחה, מתוך תקווה שכעת יבוא הקץ לפוגרומים שחזרו ותכפו. | בעיצומה של המלחמה, בשנת [[תרע"ז]], החלה גם המהפכה הקומוניסטית. בתחילה קיבלו יהודי העיר את המהפכה באהדה ובשמחה, מתוך תקווה שכעת יבוא הקץ לפוגרומים שחזרו ותכפו. | ||
באותם ימים הוקמו מפלגות יהודיות, ויהודים רבים נבחרו לחברי הנהלת העיר. אולם בשנת [[תרע"ח]] עבר השלטון העירוני לידי מועצת הפועלים ואנשי צבא. בעקבות זאת המצב הגשמי החל להתדרדר. בסוף שנת [[תרע"ח]] כבשו הגרמנים את האזור ומסרו את השלטון לידי אוקראינים מקומיים. המצב הכלכלי השתפר אמנם, אבל הצבא הגרמני ערך סריקות מפעם לפעם כאשר במשך הזמן נאסרו כמה יהודים. | באותם ימים הוקמו מפלגות יהודיות, ויהודים רבים נבחרו לחברי הנהלת העיר. אולם בשנת [[תרע"ח]] עבר השלטון העירוני לידי מועצת הפועלים ואנשי צבא. בעקבות זאת המצב הגשמי החל להתדרדר. בסוף שנת [[תרע"ח]] כבשו הגרמנים את האזור ומסרו את השלטון לידי אוקראינים מקומיים. המצב הכלכלי השתפר אמנם, אבל הצבא הגרמני ערך סריקות מפעם לפעם כאשר במשך הזמן נאסרו כמה יהודים. | ||
עם כניסת ה"אדומים" - חיילי הצבא הקומוניסטי - ליקטרינוסלב, בתחילת שנת [[תרע"ט]], באה תקופה חדשה. כל פעולות המפלגות והארגונים הופסקו; בעלי הרכוש נדרשו להכניס לקופת העירייה סכומים ניכרים. היהודים החלו לסבול ביתר שאת והיו מהם שאף הושלכו לכלא. | עם כניסת ה"אדומים" - חיילי הצבא הקומוניסטי - ליקטרינוסלב, בתחילת שנת [[תרע"ט]], באה תקופה חדשה. כל פעולות המפלגות והארגונים הופסקו; בעלי הרכוש נדרשו להכניס לקופת העירייה סכומים ניכרים. היהודים החלו לסבול ביתר שאת והיו מהם שאף הושלכו לכלא. | ||
==הפלוגה היהודית== | ==הפלוגה היהודית== | ||