תהו ותיקון: הבדלים בין גרסאות בדף

לפני [[בריאת העולם|בריאת עולמנו]], היה את עולם התוהו. מובן, שאין הכוונה לעולם גשמי ומוחשי. הוא היה עולם אשר במהותו הוא שונה לחלוטין מעולמנו זה.

מכאן גם נובע שיבוש שני בעולם ה'תוהו' - העדר ה[[התכללות]]. אין בו התמזגות של האמת האלוקית על כל חלקיה, אלא כל חלק מאיר בעוצמה רבה, מבלי להתחשב כלל בהיבטים נוספים. מידת החסד אומרת: חסד מוחלט; מידת הגבורה אומרת: רק גבורה; וכך המידות האחרות. עולם ה'תוהו' אינו עולם שלם, בנוי, מורכב, אלא דבר גולמי, אם-כי בעל עוצמה אדירה.

בעולם זה אירע - מה שמוגדר ב[[קבלה]]  - '[[שבירת הכלים]]'. הואיל והאורות היו מרובים וגבוהים ואילו הכלים היו מועטים - הם נשברו. במלים אחרות: כל סדר הדברים הנכון נשתבש. נוצרו ערבוביה ואי-סדר, וניצוצות אלוקיים עליונים ביותר נפלו למקומות שעל-פי הסדר הנכון לא היו צריכים להימצא שם - [[קליפות|לקליפות]] עמוקות ביותר, וכמשל חומה שנופלת, אזי ככל שהאבן הייתה גבוהה יותר בחומה - תיפול יותר למטה ויותר למרחוק.

העולם שלנו נקרא עולם ה'תיקון', מכיוון שהוא אמור לתקן את השיבושים שנגרמו על-ידי עולם ה'תוהו', מה שנקרא - '[[בירור הניצוצות]]', היינו, את כל הניצוצות שנפלו ב[[שבירת הכלים]], עלינו ל[[בירור הניצוצות|בררם ולהעלותם]].

אולם בעולם ה'תוהו' יש בכל-זאת יתרון, ששם האורות גבוהים ועליונים עד מאוד. על-כן ירדו שתי נשמות מעולם ה'תוהו' אל עולם ה'תיקון'. אלה נשמותיהם של חנוך ומשה (יש רמז לכך בפסוק: "ויתהלך חנוך את האלוקים" - שכבר התהלך בעולם ה'תוהו'; ועל משה נאמר: "מן המים משיתיהו" - מעולם ה'תוהו', שבו מאירה מידת החסד המשולה למים) . הם, מאחר ששורשם באורות העליונים של 'תוהו', יש בכוחם להשרות את ההתבטלות לקב"ה בתוך עולם ה'תיקון'.