11,703
עריכות
יואל בעל שם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי יואל הלפרין מזאמושטש (מכונה רבי יואל בעל שם) היה מנהיג הדור השני של [[מחנה הנסתרים]], לאחר פטירת רבו רבי [[אליהו בעל שם]], ורבו של רבי [[אדם בעל שם]] שלימד את [[הבעל שם טוב]]. | '''רבי יואל הלפרין מזאמושטש''' (מכונה '''רבי יואל בעל שם''') היה מנהיג הדור השני של [[מחנה הנסתרים]], לאחר פטירת רבו רבי [[אליהו בעל שם]], ורבו של רבי [[אדם בעל שם]] שלימד את [[הבעל שם טוב]]. | ||
בתקופתו התחדשה אצל הצדיקים הנסתרים השיטה לקרב את פשוטי העם ל[[תורה ומצוות]], על ידי סיפורי ואגדות ה[[תורה]]{{הערה|[[ליקוטי דיבורים]] ח"ג עמ' 550.}}, ובכך לעורר את ליבם ולהדליק את ניצוץ נשמתם. | בתקופתו התחדשה אצל הצדיקים הנסתרים השיטה לקרב את פשוטי העם ל[[תורה ומצוות]], על ידי סיפורי ואגדות ה[[תורה]]{{הערה|[[ליקוטי דיבורים]] ח"ג עמ' 550.}}, ובכך לעורר את ליבם ולהדליק את ניצוץ נשמתם. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
ר' יואל נולד לאביו רבי משה{{הערה|על פי חתימתו על הספר קנה בינה (פראג שע"א): 'יואל בר' משה בעש"ט'.}}, הוא היה צדיק ופרוש, ותלמיד חכם מופלג, "היה גאון הגאונים, איש אלוקים קדש קדשים, בעל מקובל גדול ונורא, שמעו הולך מסוף העולם ועד סופה{{הערה|ספר מליצי א"ש.}}". | ר' יואל נולד לאביו רבי משה{{הערה|על פי חתימתו על הספר קנה בינה (פראג שע"א): 'יואל בר' משה בעש"ט'.}}, הוא היה צדיק ופרוש, ותלמיד חכם מופלג, "היה גאון הגאונים, איש אלוקים קדש קדשים, בעל מקובל גדול ונורא, שמעו הולך מסוף העולם ועד סופה{{הערה|ספר מליצי א"ש.}}". | ||
ר' יואל בעל שם, הממשיך השני בשולשלת חבורת הנסתרים, הגיע לישיבתו של ר' אליהו בעל שם | ר' יואל בעל שם, הממשיך השני בשולשלת חבורת הנסתרים, הגיע לישיבתו של ר' אליהו בעל שם ב[[פראג]], כרווק ובשנת שצ"ד צורף לחבורה. לפי הוראת ר' אליהו הוא חזר לזאמושטש שב[[פולין]] בשנת שצט', שם הוכתר כבעל שם. הנהיג את הישיבה כ-50 שנה{{הערה|ס' הזכרונות לרי"צ, פרק ס'}}. | ||
ר' אדם מרופשיץ, הממשיך השלישי בשושלת | ר' אדם מרופשיץ, הממשיך השלישי בשושלת חבורת הנסתרים, הגיע לישיבה כבן 33, לאחר שלמד אצל ר' [[שלמה שמואל בפולוצק]]{{הערה|[[ספר הזכרונות]] לרי"צ פרק עה'}}. | ||
הוא כיהן כרב ואב בית דין במספר קהילות ישראל, בתחילה בעיר לויצק, שם מילא גם בתפקיד ראש וועד הגאונים של '[[ארבע הארצות]]', לאחר כמה שנים עבר לכהן כאב בית דין בפינסק, ובשנת תנ"ב התמנה לכהן באוסטראה לאחר שרבה הקודם ר' נפתלי הכהן עבר לעיר פוזן. | הוא כיהן כרב ואב בית דין במספר קהילות ישראל, בתחילה בעיר לויצק, שם מילא גם בתפקיד ראש וועד הגאונים של '[[ארבע הארצות]]', לאחר כמה שנים עבר לכהן כאב בית דין בפינסק, ובשנת תנ"ב התמנה לכהן באוסטראה לאחר שרבה הקודם ר' נפתלי הכהן עבר לעיר פוזן. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
סמוך לפטירתו נבחר לאב בית דין ב[[לבוב]] למלאות את מקום הגאון רבי נפתלי הירץ אך בשנת ה'תע"ד [[ד' בתשרי]] נפטר בטרם ישב על כסא הרבנות בלבוב, מנוחתו כבוד באוסטראה שבאוקראינה. | סמוך לפטירתו נבחר לאב בית דין ב[[לבוב]] למלאות את מקום הגאון רבי נפתלי הירץ אך בשנת ה'תע"ד [[ד' בתשרי]] נפטר בטרם ישב על כסא הרבנות בלבוב, מנוחתו כבוד באוסטראה שבאוקראינה. | ||
ר' יואל, ככל המקובלים מ[[הצדיקים הנסתרים]] היה בקי גדול בצרופי שמות הקדושים, קמיעות והשבעות, היה מרפא חולים, חולי ה[[גוף]] או הנפש, וגם גירש מזיקים ורוחות רעות, והתפרסם בדורו כבעל מופת גדול, והותיר אחריו סגולות וקמיעות כתובות. | ר' יואל, ככל המקובלים מ[[הצדיקים הנסתרים]] היה בקי גדול בצרופי שמות הקדושים, קמיעות והשבעות, היה מרפא חולים, חולי ה[[גוף]] או הנפש, וגם גירש מזיקים ורוחות רעות, והתפרסם בדורו כבעל מופת גדול, והותיר אחריו סגולות וקמיעות כתובות. | ||
דברי תורתו ואיגרותיו של רבי יואל נדפסו בספר "תולדות אדם" "מפעלות אלוקים" ועוד ספרים. | דברי תורתו ואיגרותיו של רבי יואל נדפסו בספר "תולדות אדם" "מפעלות אלוקים" ועוד ספרים. | ||