16,089
עריכות
מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עריכה, המשך יבוא
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (עריכה, המשך יבוא) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:מצבה בן המהרש.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מצבתו המשופצת בצפת ([[אייר]] [[תשע"א]])]] | [[קובץ:מצבה בן המהרש.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מצבתו המשופצת בצפת ([[אייר]] [[תשע"א]])]] | ||
[[קובץ:תעודת פטירה של מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש).jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעודת הפטירה של הרב שניאורסון]] | [[קובץ:תעודת פטירה של מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש).jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעודת הפטירה של הרב שניאורסון]] | ||
רבי '''מנחם מענדל שניאורסון''' ([[ו' אדר]] [[תרכ"ז]] – [[כ"ג תשרי]] [[תש"ב]]) היה בנו של [[אדמו"ר המהר"ש | רבי '''מנחם מענדל שניאורסון''' ([[ו' אדר]] [[תרכ"ז]] – [[כ"ג תשרי]] [[תש"ב]]) היה בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. חי ב[[רוסיה]] וצרפת. נפטר ונטמן באי קורסיקה, גופתו הועלתה לארץ ישראל ונטמנה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] העתיק בעיר צפת. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד לאביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ולאמו [[הרבנית רבקה]]. רבי מנחם מענדל נולד בשנת האבל על [[אדמו"ר הצמח צדק]] ונקרא על שמו. | רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד לאביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ולאמו [[הרבנית רבקה]] ב[[ו' אדר]] [[תרכ"ז]]{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש, עמ' 22.}}. רבי מנחם מענדל נולד בשנת האבל על [[אדמו"ר הצמח צדק]] ונקרא על שמו. בשנת [[תרל"ג]] נרשם יחד עם אחיו ר' [[אברהם סענדער שניאורסון (בן המהר"ש)|אברהם סענדער שניאורסון]] בפנקס "מלביש ערומים"{{הערה|שם=יגדיל תורה|[[יגדיל תורה (ניו יורק)|יגדיל תורה]], חוברת ס"א, עמ' שט"ז ואילך.}}. | ||
פעם שאל את אביו בתור ילד, היכן נמצא הקב"ה, ואדמו"ר המהר"ש השיב לו ש"מלא כל הארץ כבודו". [[הרבי]] מציין ברשימותיו בשם [[אדמו"ר הריי"צ]] כי למרות היותו ילד, התשובה נתקבלה אצלו{{הערה|[[רשימות היומן]], עמ' רע"ט.}}. | |||
בוא"ו אדר תר"מ נערכה סעודת ה[[בר מצוה]] שלו, ואביו [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר מאמר [[דיבור המתחיל]] "נעשה אדם וכו' בצלמנו כדמותינו". בגיל בר מצווה כתב פיוט ארוך בארמית המכונה בפי חסידים [[משא ההתקשרות (פיוט)|משא ההתקשרות]], בו מפאר את אביו בהפלאה גדולה. | בוא"ו אדר תר"מ נערכה סעודת ה[[בר מצוה]] שלו, ואביו [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר מאמר [[דיבור המתחיל]] "נעשה אדם וכו' בצלמנו כדמותינו". בגיל בר מצווה כתב פיוט ארוך בארמית המכונה בפי חסידים [[משא ההתקשרות (פיוט)|משא ההתקשרות]], בו מפאר את אביו בהפלאה גדולה. | ||
ב[[י"ד סיוון]] [[תרמ"ב]] נשא לאשה בזיווג ראשון את מרת שרה בת רבי [[עקיבא קורניצר]] מקרקוב - חתנו של רבי [[שמעון סופר]] בעל "מכתב סופר", ונכד ה"[[חתם סופר]]". בחתונה שהתקיימה ב[[ליובאוויטש]] אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] כמה [[מאמר]]י חסידות. | ב[[י"ד סיוון]] [[תרמ"ב]] נשא לאשה בזיווג ראשון את מרת שרה בת רבי [[עקיבא קורניצר]] מקרקוב - חתנו של רבי [[שמעון סופר]] בעל "מכתב סופר", ונכד ה"[[חתם סופר]]". בחתונה שהתקיימה ב[[ליובאוויטש]] אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] כמה [[מאמר]]י חסידות. באותה שנה נתקבל לחבורת המצוות בליובאוויטש{{הערה|שם=יגדיל תורה}}. לאחר מספר חודשים התגרש מאשתו. בחורף [[תרמ"ו]] החל לעסוק במסחר{{הערה|[[ליקוטי דיבורים]], חלק ד', עמ' 930.}}. | ||
עזר לאחיו [[אדמו"ר הרש"ב]] בעבודת הכלל ונשלח על ידו לשליחויות רבות. | עזר לאחיו [[אדמו"ר הרש"ב]] בעבודת הכלל ונשלח על ידו לשליחויות רבות. | ||