37,412
עריכות
שפולה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שפולה''' (אוקראינית: '''Шпо́ла''') היא עיר במחוז [[צ'רקאסי]] שב[[אוקראינה]]. עיר הולדתו של '''רבי יהודה אריה לייב גרונדי''', הידוע בשם '''[[הסבא משפולי]]''' או באידיש '''דּעֶר שפּאָלעֶר זֵיידֶע'''. | '''שפולה''' (אוקראינית: '''Шпо́ла''') היא עיר במחוז [[צ'רקאסי]] שב[[אוקראינה]]. עיר הולדתו של '''רבי יהודה אריה לייב גרונדי''', הידוע בשם '''[[הסבא משפולי]]''' או באידיש '''דּעֶר שפּאָלעֶר זֵיידֶע'''. נכון לשנת [[תשע"ט]], אוכלוסיית העיר מונה 16,764 נפש. ממוקמת על נהר השפולקה. | ||
נכון לשנת [[תשע"ט]], אוכלוסיית העיר מונה 16,764 נפש. ממוקמת על נהר השפולקה. | |||
==היסטוריית העיר== | ==היסטוריית העיר== | ||
שפולה הוזכרה לראשונה במסמכים משנת ה'שנ"ד. במחצית השנייה של המאה ה-17 למניינם נהרסה שפולה על ידי הכוחות הטטרים-טורקים וקמה לתחייה בתחילת המאה ה-18. ככפר בזבניגורוד סטארוסטבו | שפולה הוזכרה לראשונה במסמכים משנת ה'שנ"ד. במחצית השנייה של המאה ה-17 למניינם נהרסה שפולה על ידי הכוחות הטטרים-טורקים וקמה לתחייה בתחילת המאה ה-18. ככפר בזבניגורוד סטארוסטבו שב[[פולין]], הוא הוזכר במאה ה-18. | ||
מאז [[תקנ"ז]] נכנסה שפולה לאיזור זבניגורוד שבמחוז [[קייב]]. | מאז [[תקנ"ז]] נכנסה שפולה לאיזור זבניגורוד שבמחוז [[קייב]]. | ||
לפי מסמך משנת | לפי מסמך משנת [[תר"ז]], "החברה היהודית בשפולה" כללה אז 1516 נפשות. לפי מפקד האוכלוסין של [[תרנ"ז]] היו אז בשפולה 11,933 תושבים, מתוכם 5388 יהודים. | ||
לפי מפקד האוכלוסין של [[תרנ"ז]] היו אז בשפולה 11,933 תושבים, מתוכם 5388 יהודים. | |||
ב[[תרס"ה]] היו בשפולה חברת צדקה לעזרת עניים, בית תבשיל, 4 שוּלים, ובית כנסת גדול; על אחזקת מוסדות ציבור אלה, מוציאים 6,600 רובל מאוסף קופות הצדקה; כמו כן מושקע ממון רב | ב[[תרס"ה]] היו בשפולה חברת צדקה לעזרת עניים, בית תבשיל, 4 שוּלים, ובית כנסת גדול; על אחזקת מוסדות ציבור אלה, מוציאים 6,600 רובל מאוסף קופות הצדקה; כמו כן מושקע ממון רב בעניינים כלליים: תחזוקת דואר, תאורת העיר ולשאר מטרות סניטריות. | ||
בשנת [[תר"ע]] היו בשפולה מספר בתי ספר ליהודים: בית ספר לבנים, בית ספר לבנות, בית ספר ערב לבנות בוגרות ו[[תלמוד תורה]]. | בשנת [[תר"ע]] היו בשפולה מספר בתי ספר ליהודים: בית ספר לבנים, בית ספר לבנות, בית ספר ערב לבנות בוגרות ו[[תלמוד תורה]]. | ||
במהלך מלחמת האזרחים סבלה האוכלוסייה היהודית בשפולה מכמה פוגרומים, אך הם לא היו קשים כמו באזורים אחרים. | במהלך מלחמת האזרחים סבלה האוכלוסייה היהודית בשפולה מכמה פוגרומים, אך הם לא היו קשים כמו באזורים אחרים. כתוצאה מכך התרכזו בשפולה המוני פליטים יהודים משמונת השטעטלים ההרוסים של האזור (יותר מ-4,000 איש). | ||
יהודים החלו לעזוב את שפולה בהמוניהם, בניסיון להגיע לגבול [[רומניה]] ומשם להגר ל[[ארצות הברית]]. בשנת [[תרפ"א]] התגוררו ב[[אודסה]] 61 משפחות (247 נפשות) של פליטים יהודים משפולה. | יהודים החלו לעזוב את שפולה בהמוניהם, בניסיון להגיע לגבול [[רומניה]] ומשם להגר ל[[ארצות הברית]]. בשנת [[תרפ"א]] התגוררו ב[[אודסה]] 61 משפחות (247 נפשות) של פליטים יהודים משפולה. | ||
בשנות ה-20 של המאה הקודמת למניינם התארגנה בשפולה חווה קיבוצית יהודית (קולחוז); זה נמשך עד תחילת שנות ה-30. | בשנות ה-20 של המאה הקודמת למניינם התארגנה בשפולה חווה קיבוצית יהודית (קולחוז); זה נמשך עד תחילת שנות ה-30. בערב [[מלחמת העולם השנייה]] חיו בשפולה 2,400 יהודים (16 אחוז מאוכלוסיית העיר). | ||
בערב [[מלחמת העולם השנייה]] חיו בשפולה 2,400 יהודים (16 אחוז מאוכלוסיית העיר). | |||
שפולה נכבשה על ידי הנאצים יימח שמם וזכרם, ב[[ו' אב]] [[תש"א]]. ב[[כ"ו אב]] תש"א הורו הנאצים לכל היהודים לענוד סרטים עם מגן דוד ושני פסים. | שפולה נכבשה על ידי הנאצים יימח שמם וזכרם, ב[[ו' אב]] [[תש"א]]. ב[[כ"ו אב]] תש"א הורו הנאצים לכל היהודים לענוד סרטים עם מגן דוד ושני פסים. למחרת נצטוו כל היהודים לעבור לגטו ברחובות קוציובינסקי ושדרין. | ||
למחרת נצטוו כל היהודים לעבור לגטו ברחובות קוציובינסקי ושדרין. | |||
ב[[כ"ט אב]] תש"א נורו על ידי הנאצים גברים יהודים ביער דריִיב (אזור ניז'נייה דרייבקה). מספר הנרצחים אינו ידוע. | ב[[כ"ט אב]] תש"א נורו על ידי הנאצים גברים יהודים ביער דריִיב (אזור ניז'נייה דרייבקה). מספר הנרצחים אינו ידוע. ב[[י"א אלול]] וב[[י"ז אלול]] באותה שנה, התרחש בשפולה הירי ההמוני השני, בו רצחו הנאצים את 160 נציגי האינטליגנציה המקומית. | ||
ב[[י"א אלול]] | |||
בליל [[כ' אייר]] [[תש"ב]] הקיפו שוטרים נאצים את הגטו, גירשו את היהודים ולקחו אותם לתחנת המשטרה. | בליל [[כ' אייר]] [[תש"ב]] הקיפו שוטרים נאצים את הגטו, גירשו את היהודים ולקחו אותם לתחנת המשטרה. ב[[כ"ח אייר]] תש"ב נשלחו כל הזקנים והילדים הנכים מגטו שפולה לבניין בית היתומים לשעבר. הוא היה ביער דריִיב, שם הוחזקו כחודש. לאחר מכן נבחרו חמש משפחות של בעלי מלאכה: שני נפחים, חייט אחד, אוכף אחד ואחת תופרת נשים. הם הועברו חזרה לשפולה. כל שאר 760 היהודים נרצחו ליד המקלט. | ||
ב[[כ"ח אייר]] תש"ב נשלחו כל הזקנים והילדים הנכים מגטו שפולה לבניין בית היתומים לשעבר. הוא היה ביער דריִיב, שם הוחזקו כחודש. לאחר מכן נבחרו חמש משפחות של בעלי מלאכה: שני נפחים, חייט אחד, אוכף אחד ואחת תופרת נשים. הם הועברו חזרה לשפולה. כל שאר 760 היהודים נרצחו ליד המקלט. | |||
בקיץ של שנת תש"ב נרצחו כ-80 יהודים ליד הכפר איסקרנואה. | בקיץ של שנת תש"ב נרצחו כ-80 יהודים ליד הכפר איסקרנואה. | ||
255 יהודים שעבדו מספר חודשים גורשו למחנה הריכוז ברדצקי, וב[[ז' טבת]] [[תש"ג]] נורו. לאחר מכן הובאו לשם 250 יהודי רומניה ונורו. | 255 יהודים שעבדו מספר חודשים גורשו למחנה הריכוז ברדצקי, וב[[ז' טבת]] [[תש"ג]] נורו. לאחר מכן הובאו לשם 250 יהודי רומניה ונורו. אחרוני יהודי שפולה נרצחו בתש"ג. | ||
אחרוני יהודי שפולה נרצחו בתש"ג. | |||
==שפולה כיום== | ==שפולה כיום== | ||
כיום מתגוררים בשפולה יהודים בודדים המקבלים סיוע מהקהילה היהודית ב[[צ'רקאסי]] בראשות שליח הרבי הרב [[דב אקסלרוד]]. | כיום מתגוררים בשפולה יהודים בודדים המקבלים סיוע מהקהילה היהודית ב[[צ'רקאסי]] בראשות שליח הרבי הרב [[דב אקסלרוד]]. | ||
{{ערים באוקראינה}} | {{ערים באוקראינה}} | ||
[[קטגוריה:אוקראינה]] | [[קטגוריה:אוקראינה]] | ||