אברהם ישעיהו קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
←‏יחס מהרבי: הרבה טוענים שרפאל כהן דיבר על הגר"א, ולא על חזו"א. ואולי אם רוצים להשאיר הסיפור לפחות לכתוב שיש מערערים...
אין תקציר עריכה
(←‏יחס מהרבי: הרבה טוענים שרפאל כהן דיבר על הגר"א, ולא על חזו"א. ואולי אם רוצים להשאיר הסיפור לפחות לכתוב שיש מערערים...)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 48: שורה 48:


הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ותוכנו תולדותיהם והליכותיהם של 47 מגדולי ישראל. בספר הופיעו לצד פרק על [[אדמו"ר הריי"צ]] גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. במכתב שכתב לו [[הרבי]] ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ו]] העיר: "ועוד הערה קטנה, וגדולה בזה הנחיצות בדורנו אשר רבו השמים חשך לאור ואור לחשך וגו', כי בספרו מעורבים יחד יחידים מסוגים שונים וגם הפכים. ועל פי מליצת הזהר אשר קבורת משה היא בתורה ושאין קוברים זה אצל זה אלא אוהבים זה לזה, הנה גם בקו זה לא תמיד נשמר בספרו. והרי יש מקום לחלקם בחלקים שונים, אם מאיזה טעם שהוא רוצים לכתוב אודות כולם - או על כל פנים שבמאמר אחד למאמר הסמוך לו, לא יהיו האישים מנגדים אחד לחבירו, שכל זה נוגע ביותר כנ"ל - שיש להישמר שלא לגרום לטעות הקורא התמים לומר שכל הבאים בספר אחד שכנים הם גם בגדלותם וביראתם, ודי למבין ברמיזה"{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י"א עמוד שמ"ז, אגרת ג'תשלב}}.
הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ותוכנו תולדותיהם והליכותיהם של 47 מגדולי ישראל. בספר הופיעו לצד פרק על [[אדמו"ר הריי"צ]] גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. במכתב שכתב לו [[הרבי]] ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ו]] העיר: "ועוד הערה קטנה, וגדולה בזה הנחיצות בדורנו אשר רבו השמים חשך לאור ואור לחשך וגו', כי בספרו מעורבים יחד יחידים מסוגים שונים וגם הפכים. ועל פי מליצת הזהר אשר קבורת משה היא בתורה ושאין קוברים זה אצל זה אלא אוהבים זה לזה, הנה גם בקו זה לא תמיד נשמר בספרו. והרי יש מקום לחלקם בחלקים שונים, אם מאיזה טעם שהוא רוצים לכתוב אודות כולם - או על כל פנים שבמאמר אחד למאמר הסמוך לו, לא יהיו האישים מנגדים אחד לחבירו, שכל זה נוגע ביותר כנ"ל - שיש להישמר שלא לגרום לטעות הקורא התמים לומר שכל הבאים בספר אחד שכנים הם גם בגדלותם וביראתם, ודי למבין ברמיזה"{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י"א עמוד שמ"ז, אגרת ג'תשלב}}.
התייחסות מעניינת של הרבי לחזון איש אירעה ב[[התוועדות]] [[חג הפורים]] [[תשט"ז]] בעקבות אמירה של ה[[חסיד]] ר' [[רפאל נחמן כהן]] שהתבטא ב[[התוועדות חסידית]], כי החזון איש מקנא בשמים בילד חסידי שלמד כמה שורות [[תניא]]. הדבר נודע למעריציו ועורר את זעמם, ורבים שיגרו לרבי על כך מכתבי תלונה. בהתוועדות פורים תשט"ז הזכיר הרבי את הסיפור בצטטו את הטענות שנשלחו כיצד ניתן לומר כך על "גדול שבגדולים ופוסק, יהודי שידע ללמוד וישב כל ימיו באוהלה של תורה"{{הערה|לשון הרבי - על פי סרט ההקלטה מההתוועדות.}} וביאר שיש צדק באימרה זו ויש לה מקור מפורש והוא ממאמר חז"ל{{הערה|בבא בתרא ע"ה, א.}}: "עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל [[צדיק]] וצדיק . . כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו", שהפירוש שכשהנשמה עולה למעלה מחד גיסא היא מכירה במעלת העבודה ולימוד התורה שישנה בחופת חבירו והיא משתוקקת להצטרף לזה, ומאידך היות ולא עסקה בה אין מניחים אותה להיכנס לחופה, לפי ש[[תשובה]] אינה מועלת רק בעולם הזה ומסיבה זו היא רק "נכווית מהחופה". ובעניינו שכעת מכיר החזון איש במעלתה של תורת החסידות וההליכה בדרכיה ומשתוקק להצטרף לזה אך בהיות שלא הכיר במעלתה בהיותו בעולם, ובפרט שהיה זה ברצון ואף התנגד לה, מסיבה זו אינו יכול להצטרף לזה{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/16/13/158.htm תורת מנחם חלק טז עמוד 158].}}.


במכתב לרב [[אהרן חיים צימרמן]], בנושא [[קו התאריך]]{{הערה|המכתב כולל הערות מהרבי על ספר "אגן הסהר", של הרב צימרמן.}} מזכיר הרבי את דעת החזון איש: "מה שכתב ליישב דברי החזון איש בפירוש דעת הרז"ה וכו', ובמסקנתו בשאלת קו התאריך, ונכנס בדיחוקים עצומים ואעפ"כ לא העלה תרופה, וכמו שכותב בכמה מקומות בספרו..."{{הערה|אגרות קודש חלק כ"א, עמוד שיא.}}.
במכתב לרב [[אהרן חיים צימרמן]], בנושא [[קו התאריך]]{{הערה|המכתב כולל הערות מהרבי על ספר "אגן הסהר", של הרב צימרמן.}} מזכיר הרבי את דעת החזון איש: "מה שכתב ליישב דברי החזון איש בפירוש דעת הרז"ה וכו', ובמסקנתו בשאלת קו התאריך, ונכנס בדיחוקים עצומים ואעפ"כ לא העלה תרופה, וכמו שכותב בכמה מקומות בספרו..."{{הערה|אגרות קודש חלק כ"א, עמוד שיא.}}.
משתמש אלמוני

תפריט ניווט