11,693
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
הגביר '''חיים ישעיה ברלין''' (? - [[י"ב בתמוז]] [[תרס"ח]]) היה עסקן חב"די תושב [[ריגא]] קרוב משפחה של בית הרב, שעמד לימינו של [[אדמו"ר הרש"ב]] בפעולותיו הציבוריות והיה תומך מרכזי של אדמו"ר הרש"ב ברוב הענינים הכלליים בהם עסק, כשאדמו"ר הרש"ב דואג לדווח לו על פעילותו | הגביר '''חיים ישעיה ברלין''' (? - [[י"ב בתמוז]] [[תרס"ח]]) היה עסקן חב"די תושב [[ריגא]] קרוב משפחה של בית הרב, שעמד לימינו של [[אדמו"ר הרש"ב]] בפעולותיו הציבוריות והיה תומך מרכזי של אדמו"ר הרש"ב ברוב הענינים הכלליים בהם עסק, כשאדמו"ר הרש"ב דואג לדווח לו על פעילותו ולבקש את עצתו ועזרתו. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
שורה 21: | שורה 21: | ||
מלבד עזרתו בעניני עסקנות הכלל, הוא נמנה כאחד מתומכיו הכספיים העיקריים של אדמו"ר הרש"ב, ומימן רבות מפעולותיו ויוזמותיו. | מלבד עזרתו בעניני עסקנות הכלל, הוא נמנה כאחד מתומכיו הכספיים העיקריים של אדמו"ר הרש"ב, ומימן רבות מפעולותיו ויוזמותיו. | ||
בין השאר, תרם את ה[[זאל]] של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ואת חדר האוכל של הישיבה, וכן את הפעולות השונות נגד ה[[רב מטעם|רבנים מטעם]] שמונו על ידי הממשלה הרוסית. | בין השאר, תרם את בניית ה[[זאל]] של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ואת חדר האוכל של הישיבה, וכן את הפעולות השונות נגד ה[[רב מטעם|רבנים מטעם]] שמונו על ידי הממשלה הרוסית. | ||
כאשר [[אדמו"ר הרש"ב]] יצא חוצץ נגד ה[[ציונות]] ופרסם את מכתבו החריף והמנומק, יצאו ראשי הציונים בהתקפה כללית נגדו ונגד פעולותיו, ובראשם עמד עיתון 'המליץ'. ר' ישעיה רצה לפעול נגד העיתון ולדאוג להחזיר את כבודו של אדמו"ר הרש"ב, אך אדמו"ר הרש"ב הרגיע אותו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב אגרת תרמו.}}, וענה לו על יסוד דברי הגמרא ש"יש להניח לשיכור, שהרי בסופו של דבר הוא יפול מעצמו"{{הערה|[[מסכת שבת]] דף לב עמוד א, "שבקיה לרויא דמנפשיה נפיל".}}. | כאשר [[אדמו"ר הרש"ב]] יצא חוצץ נגד ה[[ציונות]] ופרסם את מכתבו החריף והמנומק, יצאו ראשי הציונים בהתקפה כללית נגדו ונגד פעולותיו, ובראשם עמד עיתון 'המליץ'. ר' ישעיה רצה לפעול נגד העיתון ולדאוג להחזיר את כבודו של אדמו"ר הרש"ב, אך אדמו"ר הרש"ב הרגיע אותו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב אגרת תרמו.}}, וענה לו על יסוד דברי הגמרא ש"יש להניח לשיכור, שהרי בסופו של דבר הוא יפול מעצמו"{{הערה|[[מסכת שבת]] דף לב עמוד א, "שבקיה לרויא דמנפשיה נפיל".}}. |
עריכות