11,694
עריכות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (קידוד קישורים) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==היסטוריית הסמל== | ==היסטוריית הסמל== | ||
האזכור הראשון של הסמל נמצא בספר [[קראים|קראי]] בשם 'אשכול הכפר', ואילו הפעם הראשונה בה הופיע בדפוס הוא בספר '[[רזיאל המלאך]]' שעל פי דעת חלק מגדולי ישראל נכתב עוד בזמנו של [[אדם הראשון]]. | |||
צורתו של הסמל המורכבת משני משולשים משולבים היוצרים יחד צורה של ששה קצוות, נתנו מקום לפרשנות נרחבת בספרות היהודית סביב המשמעות הסימלית שלו. | צורתו של הסמל המורכבת משני משולשים משולבים היוצרים יחד צורה של ששה קצוות, נתנו מקום לפרשנות נרחבת בספרות היהודית סביב המשמעות הסימלית שלו. | ||
שורה 9: | שורה 9: | ||
בזמן ה[[שואה]], הורו הנאצים ליהודים בגטאות לענוד על דש בגדם טלאי צהוב בצורת מגן דוד כדי לסמל את היותם יהודים ובכך להשפיל אותם ולהבדיל אותם משאר התושבים. | בזמן ה[[שואה]], הורו הנאצים ליהודים בגטאות לענוד על דש בגדם טלאי צהוב בצורת מגן דוד כדי לסמל את היותם יהודים ובכך להשפיל אותם ולהבדיל אותם משאר התושבים. | ||
עם הקמתה של [[מדינת ישראל]], אימצו ה[[ציונות|ציונים]] את הסמל ושילבו אותו בעיצובו של דגל המדינה, ובעקבות כך רבים מבני היהדות | עם הקמתה של [[מדינת ישראל]], אימצו ה[[ציונות|ציונים]] את הסמל ושילבו אותו בעיצובו של דגל המדינה, ובעקבות כך רבים מבני היהדות החרדית הפסיקו להשתמש בסמל כדי לשלול השתייכות רעיונית-אידיאולוגית ביניהם לתנועה הציונית. | ||
==יחס אדמו"ר הריי"צ== | ==יחס אדמו"ר הריי"צ== | ||
ב[[שמיני עצרת]] [[תרפ"ו]] הגיע פרופסור גדול (פרופסור בארצ'נקו) ודרש להיפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[יחידות]]. לאחר החג התקבלה בקשתו, והוא ביקש שאדמו"ר הריי"צ יסביר לו את משמעותו של הסמל על פי [[חסידות]]. הרבי השיב לו שבחסידות אין כל התייחסות לכך והפנה אותו לשוחח על כך עם חתנו, [[הרבי]] שהוא בקי גדול בתורת ה[[קבלה]]{{הערה|1=ב[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15983_286.pdf שיחת ש"פ תצא תשמ"ח הערה 54]: "להעיר, שעוד בהיותו במדינה ההיא הורה פעם כ"ק מו"ח אדמו"ר לבאר ענינים ב[[תורת החסידות]] לפרופסור אינו יהודי ששאל והתעניין בענינים עמוקים".}}, ובעקבות אותה פגישה התקיימה התכתבות עניפה בין הרבי והפרופסור בנוגע למשמעות הסמל על פי תורת הקבלה. | |||
ב[[שמיני עצרת]] [[תרפ"ו]] הגיע פרופסור גדול (פרופסור בארצ'נקו) ודרש להיפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[יחידות]] | |||
על פי דברי אמו של הרבי, התכתובת כללה שישה היבטים על הסמל לפי קבלה, חסידות, אסטרונומיה ועוד. היא גם הוסיפה, כי הקונטרס היה עבה... | על פי דברי אמו של הרבי, התכתובת כללה שישה היבטים על הסמל לפי קבלה, חסידות, אסטרונומיה ועוד. היא גם הוסיפה, כי הקונטרס היה עבה... | ||
הפרופסור שהיה שבע רצון מהביקור שלח ל[[אדמו"ר הריי"צ]] מעטפה עם כמה מאות רובלים, | הפרופסור שהיה שבע רצון מהביקור שלח ל[[אדמו"ר הריי"צ]] מעטפה עם כמה מאות רובלים, אך הרבי מיד שלח לו בחזרה את המעטפה בשלימותה. | ||
אך הרבי מיד שלח לו בחזרה את המעטפה בשלימותה. | |||
== יחס הרבי == | == יחס הרבי == | ||
בנוגע לשימוש בסמל, אירעו מספר מקרים בהם הורה [[הרבי]] במפורש להסיר את הסמל{{הערה|כאשר ביקר הרבי ב[[קעמפ גן ישראל]] וסייר בחדרי השינה הבחין | |||
במדבקה על הקיר שהופיע בה הסמל וביקש להסיר את המדבקה. כאשר ר' [[יצחק פלור]] הגיש לרבי כמתנה [[חנוכיה]] מכסף עם עיטור של מגן דוד, שבר הרבי את העיטור והחזיר לו אותו באומרו 'את זה אתה יכול לשמור לעצמך'. כאשר הסופר החסידי ר' [[חנוך גליצנשטיין]] הדפיס את ספר 'אור החסידות' ולא היה בטוח אם יוציא לאור חלק נוסף והדפיס צורה של מגן דוד על הכריכה, הורה הרבי לגנוז את כל הכריכות.}}. | |||
אך עם זאת אירע מקרה בודד בו הורה הרבי להשאיר את הסמל{{הערה|1=על מצבת אביו של הרבי ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] התנוסס מגן דוד, ובמהלך שיפוץ הציון על ידי ר' [[מרדכי מנשה גורליק]] הוסר הסמל ו[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9770&CategoryID=1763 הרבי הורה להחזירו]. כפי שידוע כמה הקפיד הרבי על דברי אביו, ובדברים של אבא לא נוגעים.}}. | |||
הרבי השתמש בגביע ל[[קידוש]] עליו היה חרוט סמל המגן דוד באופן שאינו כל-כך בולט. ה[[חנוכיה]] של הרבי מעוטרת בסמל מגן דוד ובשתי אריות שביניהם ניצבים [[לוחות הברית]] עם ראשים עגולים. | |||
כמו כן ב[[ארון קודש]] ב-[[770]] ישנו תזכיר למגן דוד בחלקו העליון, בצורה שאינה בולטת לעין כלל. | |||
כאשר נשאל הרבי האם להציב על | כאשר נשאל הרבי האם להציב על הפרוכת סמל מגן דוד הורה הרבי שלא להציב. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== |
עריכות