51
עריכות
שמיטת כספים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
==פרוזבול== | ==פרוזבול== | ||
בתקופת [[הלל הזקן]]הוא נוכח לראות שרבים לא מלווים לפני השמיטה ועוברים על האיסור, ולכן התקין את תקנת "[[פרוזבול]]" (מלשון פרוז- תקנה, בולי-עשירים, בוטי-עניים, כלומר, תקנה לעשירים ולעניים) - בה מוסר כל אחד את חובותיו לבית דין וכך אינם נשמטים. | |||
[[הרבי]] הורה לעשות פרוזבול הן בתחילת ה[[שנה]] והן בסופה: מכיון שיש הסוברים{{הערה|1=[[הרמב"ם]].}} אין שביעית משמטת כספים אלא בסופה, לכן הלוה את חבירו בשביעית עצמה גובה חובו כל השנה. מסיבה זו עורר הרבי בשנת [[תשמ"ז]] לערוך פרוזבול אף בסיום שנת השביעית. אך גם בשנת [[תשמ"ו]] עורר הרבי לפרסם בכל מקום אודות שנת השמיטה, ולערוך פרוזבול לפני [[ראש השנה]] של שביעית, והציע שיהיה זה מיד אחרי התרת נדרים{{הערה|ראה הערת הרבי הנדפסת ב[[ספר המנהגים]], עמ' 86. [[לקוטי שיחות]], כד, עמ' 316.}}. | [[הרבי]] הורה לעשות פרוזבול הן בתחילת ה[[שנה]] והן בסופה: מכיון שיש הסוברים{{הערה|1=[[הרמב"ם]].}} אין שביעית משמטת כספים אלא בסופה, לכן הלוה את חבירו בשביעית עצמה גובה חובו כל השנה. מסיבה זו עורר הרבי בשנת [[תשמ"ז]] לערוך פרוזבול אף בסיום שנת השביעית. אך גם בשנת [[תשמ"ו]] עורר הרבי לפרסם בכל מקום אודות שנת השמיטה, ולערוך פרוזבול לפני [[ראש השנה]] של שביעית, והציע שיהיה זה מיד אחרי התרת נדרים{{הערה|ראה הערת הרבי הנדפסת ב[[ספר המנהגים]], עמ' 86. [[לקוטי שיחות]], כד, עמ' 316.}}. | ||