ניצוץ: הבדלים בין גרסאות בדף

אבל הכלים הם בבחינת התנוצצות. כמו שהניצוץ הוא מהות האש ממש (ואך זו בלבד שהוא נבדל), כך הכלים לגבי מקורם באוא"ס הבל"ג (והרשימו לפני הצמצום): מצד אחד הם באין ערוך (ניצוץ בלבד) מכל מקום הרי זה רק ריחוק והבדלה – אבל היא אותה המהות ממש.{{הערה|בשעה שהקדימו, יום ב' דחה"ש תער"ב אות י'.}}.

==ניצוץ בורא – ניצוץ נברא==

===בעולמות===

כותב האר"י ז"ל{{הערה|ע"ח שער דרושי אבי"ע פ"א, הובא בלקו"ת פ' ראה כ"ז סע"א ובכ"מ.}}, כי מאחר ומרחק המאציל מן הנאצל כרחוק השמים מן הארץ, שהם ב' קצוות  - איך יאיר זה בזה ואיך יברא זה את זה אם לא היה דבר ממוצע ביניהן ומחברם, ויהיה בחי' קרובה אל המאציל וקרוב אל הנאצל? כי בהכרח שתהיה מדרגה אמצעית בין המאציל לנאצל, ובחינה זו נקראת "כתר", וכלולה משתי בחינות: מדרגה האחרונה שבאין סוף (מלכות דאין סוף), ומדרגה הראשונה שבנאצלים{{הערה|והן פנימיות וחיצוניות הכתר, עתיק ואריך.}}. בחינת מלכות דאין סוף היא "ניצוץ" בלבד מהבורא{{הערה|ובלשון הע"ח שם: "שהיא הבחינה היותר תחתונה ושפלה מכל בחינות אין סוף, וכאלו נאמר דרך משל שהוא בחינת מלכות שבמלכות. ואע"פ שאינו כך, כי אין שם דמות וספירה ח"ו כלל, רק לשכך האוזן".}}, והיא מתלבשת בבחינה השניה – '''ניצוץ נברא''', שהיא המדרגה העליונה מכל מה שבכל הנאצלים, ויש בה שרש כל הנאצלים{{הערה|ובחינה זו היא חיצוניות הכתר, ונקראת "אריך אנפין".}}.

===בנשמות===

לידת הנשמות{{הערה|לכל זה ראה ד"ה ויהי אומן את הדסה תשיג, ובביאורי ר' שמואל גרונם אסתרמן על התניא פרק ב'.}} היא ממלכות דאצילות{{הערה|תניא, אגה"ק כ'.}}. נמצא שהיא פנימיות ושורש הנשמה ולכן נקראת "פנים"{{הערה|ולהעיר, שארבעת הבחינות פנים, ימין, שמאל ואחור הם כנגד ארבעת העולמות אבי"ע. ומלכות דאצילות היא הדרגה האחרונה שב"פנים".}}.