609
עריכות
ישראל מרדכי טברסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←קשריו עם חב"ד והרבי
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==קשריו עם חב"ד והרבי== | ==קשריו עם חב"ד והרבי== | ||
הקשר של האדמו"ר עם אדמו"רי חב"ד מתחיל למעשה חודשיים בלבד לאחר לידתו. בחודש [[מנחם אב]] [[תרפ"ט]], במהלך ביקורו של [[הרבי הריי"צ]] ב[[ירושלים]], נפגש [[הרבי הריי"צ]] שלוש פעמים הרב רבי מנחם נחום מרחמסטריבקה. באחד הביקורים ביקש רבי מנחם נחום מהרבנית, שתכניס את בנה הקטן, ישראל מרדכי. כאשר הוכנס אליו התינוק, העבירו לידיו של הרבי הריי"צ. כאשר [[הרבי הריי"צ]] החזיק את התינוק ישראל מרדכי בידיו, שאלו רבי מנחם נחום: מה אתם אומרים עליו? הביט [[הרבי הריי"צ]] על התינוק הקטן ואמר: זה הקטן - גדול יהיה! רבי מנחם נחום שמח מאוד על ברכתו של הרבי הריי"צ, ואמר: אתם גם אתם מסכימים איתי, זה כבר משהו אחר לגמרי... | הקשר של האדמו"ר עם אדמו"רי חב"ד מתחיל למעשה חודשיים בלבד לאחר לידתו. בחודש [[מנחם אב]] [[תרפ"ט]], במהלך ביקורו של [[הרבי הריי"צ]] ב[[ירושלים]], נפגש [[הרבי הריי"צ]] שלוש פעמים עם אביו הרב רבי מנחם נחום מרחמסטריבקה. באחד הביקורים ביקש רבי מנחם נחום מהרבנית, שתכניס את בנה הקטן, ישראל מרדכי. כאשר הוכנס אליו התינוק, העבירו לידיו של הרבי הריי"צ. כאשר [[הרבי הריי"צ]] החזיק את התינוק ישראל מרדכי בידיו, שאלו רבי מנחם נחום: מה אתם אומרים עליו? הביט [[הרבי הריי"צ]] על התינוק הקטן ואמר: זה הקטן - גדול יהיה! רבי מנחם נחום שמח מאוד על ברכתו של הרבי הריי"צ, ואמר: אתם{{הערה|לכאורה אם, או טעות ומיותר}} גם אתם מסכימים איתי, זה כבר משהו אחר לגמרי... | ||
לקראת חתונתו ב[[חודש אלול]] [[תשי"א]], שיגר אביו לרבי מכתב בו הודיע על החתונה. הרבי הגיב במכתב ארוך במיוחד, בו מבאר את עניין שלושת המקיפים הנמשכים בשעת החופה. במשך השנים קיבל עוד כמה מכתבים מהרבי, לקראת [[ראש השנה]] או לקראת שמחות במשפחה. | לקראת חתונתו ב[[חודש אלול]] [[תשי"א]], שיגר אביו לרבי מכתב בו הודיע על החתונה. הרבי הגיב במכתב ארוך במיוחד, בו מבאר את עניין שלושת המקיפים הנמשכים בשעת החופה. במשך השנים קיבל עוד כמה מכתבים מהרבי, לקראת [[ראש השנה]] או לקראת שמחות במשפחה. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
האדמו"ר השתתף בכינוס האדיר לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] בשנת [[תשמ"ג]], וחתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבקו של הרבי בעד תיקון החוק שיאמר בו "גיור כהלכה" דווקא. כן השתתף בחגיגת סיום ספרי התורה הכלליים. ושלח ברכותיו בכל שנה לשמחת [[סיום הרמב"ם]]. | האדמו"ר השתתף בכינוס האדיר לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] בשנת [[תשמ"ג]], וחתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבקו של הרבי בעד תיקון החוק שיאמר בו "גיור כהלכה" דווקא. כן השתתף בחגיגת סיום ספרי התורה הכלליים. ושלח ברכותיו בכל שנה לשמחת [[סיום הרמב"ם]]. | ||
אהדתו ל{{ה|רבי}} הייתה מתוך הערצה עצומה. בתקופת [[בחירות תשמ"ט]] אמר למקורביו כי הוא עומד נפעם מול גדלות נפשו של [[הרבי]] כמובא בגמרא{{הערה|1=[[מסכת שבת]] דף פ"ח עמוד ב'.}}: {{ציטוטון|הנעלבים ואינן עולבין, שומעין חרפתן ואינן משיבין, עושין | אהדתו ל{{ה|רבי}} הייתה מתוך הערצה עצומה. בתקופת [[בחירות תשמ"ט]] אמר למקורביו כי הוא עומד נפעם מול גדלות נפשו של [[הרבי]] כמובא בגמרא{{הערה|1=[[מסכת שבת]] דף פ"ח עמוד ב'.}}: {{ציטוטון|הנעלבים ואינן עולבין, שומעין חרפתן ואינן משיבין, עושין מאהבה ושמחין ביסורין עליהן הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו}}. | ||
בשנת [[תשנ"ג]] ניסו כמה | בשנת [[תשנ"ג]] ניסו כמה מחסידיו להחתים אותו על כרוז כי "בני בליעל" טוענים כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] ויש להתרחק מהם. ה[[אדמו"ר]] התבטא: "מחותני ר' [[משה אשכנזי]] חושב כי הרבי הוא [[מלך המשיח]], ואינו בן בליעל". לפי גרסאות מסוימות התבטא גם: "ומה בכך? גם אני סובר כך...". | ||
נפטר ב[[כ"ב סיון]] [[תשס"ד]], לאחר שבשנת [[תנש"א]] שבר את רגלו, ומאז מצבו הבריאותי הלך והדרדר. | נפטר ב[[כ"ב סיון]] [[תשס"ד]], לאחר שבשנת [[תנש"א]] שבר את רגלו, ומאז מצבו הבריאותי הלך והדרדר. | ||