11,687
עריכות
יעלה ויבוא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
[[קובץ:יעלה ויבוא.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|שמש [[בית הכנסת 770]] הרב [[נחום קפלינסקי]] תולה שלט המזכיר לומר יעלה ויבוא בזאל הגדול של 770. תשפ"ב]] | [[קובץ:יעלה ויבוא.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|שמש [[בית הכנסת 770]] הרב [[נחום קפלינסקי]] תולה שלט המזכיר לומר יעלה ויבוא בזאל הגדול של 770. תשפ"ב]] | ||
'''יַעֲלֶה וְיָבוֹא''' הוא קטע תפילה אותו מוסיפים | '''יַעֲלֶה וְיָבוֹא''' הוא קטע תפילה אותו מוסיפים ב[[ברכת המזון]] וב[[תפילת העמידה]] שנאמרת בחגים וב[[ראש חודש|ראשי חודשים]] (פרט ל[[חנוכה]] ו[[פורים]]). תפילה זו תוקנה על ידי [[חז"ל]] ועניינה הוא בקשה שה' יזכרנו לטובה, בניין [[בית המקדש]] והשבת עבודת הקרבנות. | ||
תוספת זו נאמרת בברכת "רצה" (ברכת "עבודה") שב[[תפילת העמידה]], ב[[ערבית]], [[שחרית]] ו[[תפילת מנחה|מנחה]] (אך לא ב[[תפילת מוסף|מוסף]] | תוספת זו נאמרת בברכת "רצה" (ברכת "עבודה") שב[[תפילת העמידה]], ב[[ערבית]], [[שחרית]] ו[[תפילת מנחה|מנחה]] (אך לא ב[[תפילת מוסף|מוסף]]) ובברכת בונה ירושלים שב[[ברכת המזון]]. ב[[ראש השנה]], ב[[יום הכיפורים]] וב[[יום טוב]] (אך לא ב[[חנוכה]] וב[[פורים]]), התפילה נאמרת בברכה האמצעית של [[תפילת העמידה]]. | ||
מיקום התוספת הוא בברכה העוסקת בבנייתו מחדש של [[בית המקדש]] וחידוש | מיקום התוספת הוא בברכה העוסקת בבנייתו מחדש של [[בית המקדש]] וחידוש העבודה בו, ובברכה המקבילה לה בברכת המזון - "רחם ה' אלוקינו על ישראל עמך... ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו...". משמעות בחירת המיקום הזה היא שבהזכרת החג בתפילה ובברכת המזון מתפלל היהודי לאלוקיו שיחדש את עבודת בית המקדש, וכך יתאפשר הביטוי המקורי של החג - הקרבת ה[[קרבן|קרבנות]] המיוחדים לו בבית המקדש. | ||
==הלכות ומנהגי חב"ד== | ==הלכות ומנהגי חב"ד== | ||
בראש חודש אומרים בתפילת ערבית "יעלה ויבוא" גם אם מתפללים ערבית מבעוד יום{{הערה|שו"ע אדמוה"ז סי' קח סי"ג. וראה בארוכה 'דיני ומנהגי ראש חודש-חב"ד' פ"ז הערה 2, וש"נ.}}. | בראש חודש אומרים בתפילת ערבית "יעלה ויבוא" גם אם מתפללים ערבית מבעוד יום{{הערה|שו"ע אדמוה"ז סי' קח סי"ג. וראה בארוכה 'דיני ומנהגי ראש חודש-חב"ד' פ"ז הערה 2, וש"נ.}}. | ||
בליל ראש | בליל ראש חודש אין מפסיקין להכריז "יעלה ויבוא" לפני שמונה עשרה{{הערה|סידור אדמוה"ז.}} בדיבור, אבל טופחים על השולחן וכדומה כדי להזכיר זאת{{הערה|דיני ומנהגי ר"ח – חב"ד' פ"ז הערה 4, שהרבי המתין לזה כדי לפסוע לאחוריו לפני תפילת שמונה עשרה. | ||
בליל ב' לא טפחו על השולחן, והרבי לא המתין לזה (עד שנת תשכ"ה עכ"פ - 'התקשרות' גיליון קיח עמ' 20, עיי"ש שבשנים האחרונות בבית חיינו היו טופחים בקביעות גם בליל ב', אבל לא ידוע אם הרבי המתין לזה). ועכ"פ מפני ירידת הדורות והתגברות השכחה, לכאורה יש מקום לטפוח גם ביום השני, ואף בשחרית ובמנחה רצוי שיאמר אחד הגבאים וכדומה את התיבות 'יעלה ויבוא' בקול רם, וכולי האי ואולי. וראה הגהות מהרש"ל לטור סי' רלז ומטה משה סי' תקיט שאצלם לא נהגו להכריז יעו"י, אלא הש"ץ או השמש היה מתחיל להתפלל בלחש מוקדם לפני הציבור, וכשהיה מגיע ליעו"י היה אומר זאת בקול רם. וראה מנהגי מהרי"ל הל' ר"ח (עמ' ה), שבליל שני דר"ח היו מכריזים "ראש חודש". ומציינים למנהגים דק"ק וורמיישא לר' יוזפא שמש סי' סב, ולספר 'דברי קהלת' עמ' 63, 78.}}. | בליל ב' לא טפחו על השולחן, והרבי לא המתין לזה (עד שנת תשכ"ה עכ"פ - 'התקשרות' גיליון קיח עמ' 20, עיי"ש שבשנים האחרונות בבית חיינו היו טופחים בקביעות גם בליל ב', אבל לא ידוע אם הרבי המתין לזה). ועכ"פ מפני ירידת הדורות והתגברות השכחה, לכאורה יש מקום לטפוח גם ביום השני, ואף בשחרית ובמנחה רצוי שיאמר אחד הגבאים וכדומה את התיבות 'יעלה ויבוא' בקול רם, וכולי האי ואולי. וראה הגהות מהרש"ל לטור סי' רלז ומטה משה סי' תקיט שאצלם לא נהגו להכריז יעו"י, אלא הש"ץ או השמש היה מתחיל להתפלל בלחש מוקדם לפני הציבור, וכשהיה מגיע ליעו"י היה אומר זאת בקול רם. וראה מנהגי מהרי"ל הל' ר"ח (עמ' ה), שבליל שני דר"ח היו מכריזים "ראש חודש". ומציינים למנהגים דק"ק וורמיישא לר' יוזפא שמש סי' סב, ולספר 'דברי קהלת' עמ' 63, 78.}}. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
{{תפילה}} | {{תפילה}} | ||
{{הלכה}} | {{הלכה}} | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||
[[קטגוריה:ברכת המזון]] | [[קטגוריה:ברכת המזון]] | ||