חסידות סלונים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←היסטוריה: תוכן חשוב
(←היסטוריה: תקון) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←היסטוריה: תוכן חשוב) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
"ככבוד הרב הקדוש המפורסם שלשלת היוחסין מגזע אראלים ותרשישים דורש טובת עמו בכל לב ובכל נפש בנן של קדושים כשבת תחכמוני מוהר"ר שמואל שליט"א". | "ככבוד הרב הקדוש המפורסם שלשלת היוחסין מגזע אראלים ותרשישים דורש טובת עמו בכל לב ובכל נפש בנן של קדושים כשבת תחכמוני מוהר"ר שמואל שליט"א". | ||
ואודותיו מתבטא (שם עמ' שמא; וראה גם 'נשיאי חב"ד ובני דורם' [אה"ק תשל"ב] עמ' 93-91): | ואודותיו מתבטא (שם עמ' שמא; וראה גם 'נשיאי חב"ד ובני דורם' [אה"ק תשל"ב] עמ' 93-91):"הרב מסלאנים... עוסק... בדבר החזקת הדת אשר נחיצות הדבר גדול מאד והרבה רבנים נתעוררו בזה בחוזק". | ||
הרב מסלאנים... עוסק... בדבר החזקת הדת אשר נחיצות הדבר גדול מאד והרבה רבנים נתעוררו בזה בחוזק. | |||
לאחר פטירתו המשיכו את דרכו שני בניו, רבי ישכר לייב (נפטר תרפ"ח), ממשיך דרכו היה רבי אברהם יהושע העשיל וינברג{{הערה|אשר עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרצ"ה (1935) והתיישב בתל אביב.}} והאח השני רבי אברהם וינברג (השני) בעל [[הבית אברהם]] (נפטר [[תרצ"ג]]), ממשיך דרכו היה בנו רבי שלמה דוד יהושע וינברג, שנרצח ב[[שואה]]. | לאחר פטירתו המשיכו את דרכו שני בניו, רבי ישכר לייב (נפטר תרפ"ח), ממשיך דרכו היה רבי אברהם יהושע העשיל וינברג{{הערה|אשר עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרצ"ה (1935) והתיישב בתל אביב.}} והאח השני רבי אברהם וינברג (השני) בעל [[הבית אברהם]] (נפטר [[תרצ"ג]]), ממשיך דרכו היה בנו רבי שלמה דוד יהושע וינברג, שנרצח ב[[שואה]]. | ||
| שורה 24: | שורה 23: | ||
לאחר פטירתו של האדמו"ר הזקן, רבי אברהם וינברג, פרשה קבוצה של חסידי סלונים{{הערה|שלא קיבלו את מרותו של רבי שלום נח ברזובסקי היות וראו בהכתרתו מעין פגיעה בכבודו של הרבי בעודו בחיים, אף שכבר היה חלוש במשך שנים רבות ובפועל לא שימש בהנהגת הקהילה.}} וקיבלה את מרותו של חתן נכדתו הרב אברהם וינברג האדמו"ר מסלאנים{{הערה|1=ששימש בעברו כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], וזמן קצר לאחר שהתמנה כאדמו"ר, ביקר אצל הרבי ב[[י' חשון]] [[תשמ"ג]], ראו [https://col.org.il/news/129294 תיאור הביקור] מפי הרב שמעון אייזנבאך.}}, המתגורר בבני ברק. חסידות זו מכנה את עצמה בשם '''סלאנים''', בשונה לקבוצה האחרת הגדולה יותר, המכנה את עצמה בשם '''סלונים'''. | לאחר פטירתו של האדמו"ר הזקן, רבי אברהם וינברג, פרשה קבוצה של חסידי סלונים{{הערה|שלא קיבלו את מרותו של רבי שלום נח ברזובסקי היות וראו בהכתרתו מעין פגיעה בכבודו של הרבי בעודו בחיים, אף שכבר היה חלוש במשך שנים רבות ובפועל לא שימש בהנהגת הקהילה.}} וקיבלה את מרותו של חתן נכדתו הרב אברהם וינברג האדמו"ר מסלאנים{{הערה|1=ששימש בעברו כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], וזמן קצר לאחר שהתמנה כאדמו"ר, ביקר אצל הרבי ב[[י' חשון]] [[תשמ"ג]], ראו [https://col.org.il/news/129294 תיאור הביקור] מפי הרב שמעון אייזנבאך.}}, המתגורר בבני ברק. חסידות זו מכנה את עצמה בשם '''סלאנים''', בשונה לקבוצה האחרת הגדולה יותר, המכנה את עצמה בשם '''סלונים'''. | ||
האדמו"ר רבי שלום-נח ברזובסקי (תרע"ג–תשס"א) שימש יותר משנה ר"מ בישיבת אחי-תמימים בתל-אביב (מניסן ת"ש עד אלול תש"א), וכמה מסמכים הקשורים בעבודתו בקודש זו צולמו בספר 'ממלכת התורה' עמ' 118. בנו, ממשיך דרכו, האדמו"ר רבי שמואל שליט"א, ביקר ב'יחידות' אצל הרבי בחודש שבט תשמ"ג, ולימים גילה טפח מאותה 'יחידות': | |||
א. במהלך השיחה התבטא הרבי כמה פעמים: "אביכם היה אצלי" [והדבר פלא, כי אאמו"ר בפועל מעולם לא יצא מארץ-הקודש. ולדעתי ההסבר בזה על-פי מה שכתב המגיד מקוזניץ (בפירושו להגדה של פסח, גבורות ישראל, ד"ה ובאותות זה המטה בסופו): "ויש אדם שיוכל להביא אליו נשמת אדם ולדבר עמה הגם שהאדם בחיים חיותו", ומכאן שצדיקים יכולים להיפגש בנפשותיהם גם בלי נוכחות הגוף הגשמי. (הערת מגיש הרשימה מרדכי מנשה לאופר: הרבי עצמו התבטא כגון דא (ראה לדוגמה ברשימת הרה"ג רבי קלמן כהנא – ב'ספר היובל קרנות צדיק' עמ' תכד): "אף פעם לא היה מר אצלי... אבל לאמיתו של דבר מצוי הוא אצלי... מספריו נמצאים אצלי" (וכדרשת חז"ל "אנכי" – אנא נפשי כתבית יהבית)]. | |||
ב. נתבקשתי עניין על-טבעי, שאסע למונטריאול וכו', לא ירדתי לסוף דעתו הקדושה – פלא. דברים נסתרים. | |||
ג. נשאלתי מדוע לומדי התורה ועוסקים בעיון וכו' אינם כותבים על ד' הפרקים הראשונים בהלכות יסודי-התורה להרמב"ם, וסיפרתי לרבי כי אאמו"ר (נתיבות שלום חלק א' נתיבי יסודי התורה) כן כתב בזה. | |||
עד כאן מתוכן ה'יחידות'. | |||
עוד סיפר כ"ק האדמו"ר כי אביו היה שולח לרבי כל ספר שהוציא לאור וכן נהג לשגר הזמנות לנישואי צאצאיו. | |||
הנה אחד המכתבים ששלח כ"ק האדמו"ר בעל 'נתיבות שלום', טרם התמנותו לאדמו"ר, לרבי (באדיבות הספרן של ספריית ליובאוויטש – ר' שלום דובער לוין): | |||
"י"ד סיון תשכ"א | |||
"לכ"ק עטרת תפארת ישראל המנהיג הגדול והקדוש אדמו"ר מלובביץ שליט"א | |||
"בכל הדרת הכבוד הננו מגישים לכ"ק מתנתנו ספר הק' תורת אבותי שהשקענו הרבה כוחות עד שבעזה"י זכינו להוציא לאור מכתבי-יד ישנים, מאמרי רבות[ינו] הק[דושים] אבות שושלת חסידות סלונים. ותקותנו כי כ"ק ימצא בו דברים קרובים ללבו הטהור, ויעל על שלחן מלאכים מאן מלכי רבנן, והי[ה] זה שכרי. | |||
"בכבוד הראוי | |||
"שלום נח ברזובסקי". | |||
(התקשרות, גליון 954. קשרי ליובאוויטש-סלונים). | |||
לאחר פטירתו של רבי שלום נח ברזובסקי בז' לחודש אב תש"ס, ממלא את מקומו בנו בכורו האדמו"ר רבי שמואל ברזובסקי מסלונים. | לאחר פטירתו של רבי שלום נח ברזובסקי בז' לחודש אב תש"ס, ממלא את מקומו בנו בכורו האדמו"ר רבי שמואל ברזובסקי מסלונים. | ||