31,664
עריכות
שמעון אוחנה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
נולד ב[[א' טבת]] [[תרפ"ח]]{{הערה|בתעודת הזהות שלו הופיע שנולד בשנת תר"צ, ובכרטיס שלו בספר החסידים כתב שנולד בשנת תרצ"ב.}} ב[[מרוקו]] לאביו ר' חנניה ולאמו מרת דונה אוחנה. | נולד ב[[א' טבת]] [[תרפ"ח]]{{הערה|בתעודת הזהות שלו הופיע שנולד בשנת תר"צ, ובכרטיס שלו בספר החסידים כתב שנולד בשנת תרצ"ב.}} ב[[מרוקו]] לאביו ר' חנניה ולאמו מרת דונה אוחנה. | ||
בגיל צעיר התייתם מהוריו. | בגיל צעיר התייתם מהוריו{{הערה|בקרב המשפחה מסופר שבהיותו ילד לקה בטיפוס וכשההורים ביקשו מאחד מצדיקי מרוקו שיתפללו לרפואתו והוא אמר שהאפשרות היחידה שיש לו זה שההורים יקבלו על עצמם להיות תמורתו, ובזכות זה הבן יזכה לאריכות ימים, וכעבור זמן קצר הם נפטרו והוא יצא מכלל סכנה והחלים.}}. | ||
בשנת תשי"ב התחתן עם רעייתו מרת שמחה בת ר' אברהם וסוליקה עבדלחק-אמיתי, קבע את מגוריו בכפר זנגיה, והחל ללמד ילדים צעירים אל"ף בי"ת וחומש, משנה וגמרא, כשעם כל ילד הוא לומד לפי רמתו. | |||
בשנת [[תשט"ו]] הגיעו נציגי הסוכנות כדי לבדוק התאמה לקראת העליה לארץ הקודש ושלחו אותו לקזבלנקה על מנת שייבחן שם אם מתאים לשמש כמורה כשיעלה לארץ, שם פגש את הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלמה מטוסוב]], שעמדו מייד על כשרונותיו וביקשו ממנו לעבור לקזבלנקה עם בני משפחתו ולהתחיל ללמד במוסדות חב"ד שהקימו. | |||
כשלוש שנים לאחר החתונה עלו לארץ הקודש, ושהו במשך כשלושה שבועות במעברה סמוך לחיפה, ובכל פעם שהגיעו נציגים של היישובים השונים התעקשו לעבור למגורי הקבע כקבוצה מגובשת בלבד, ולבסוף כשהגיע הרב [[ישראל לייבוב]] עם קבוצת עסקנים והציעו להם לקבוע את מגוריהם בכפר חב"ד{{הערה|הרב לייבוב אמר להם: כסף אינני יכול להציע לכם, אך חינוך ויראת שמים - אני יכול להבטיח.}}, עברו כל עשר המשפחות שעלו יחד ממרוקו וקבעו את מגוריהם ב[[כפר חב"ד]] שם נמנה על וותיקי התושבים. | |||
שימש כמורה בבתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. תחילה ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/TL5.4/5698_001.jpg ראו תצלום של חלוקת התניא על ידי [[השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)|השלוחים לארץ הקודש]] בכיתתו].}}, ובהמשך במשך עשרות שנים בסניף בית הספר ביפו. | שימש כמורה בבתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. תחילה ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/TL5.4/5698_001.jpg ראו תצלום של חלוקת התניא על ידי [[השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)|השלוחים לארץ הקודש]] בכיתתו].}}, לאחר מכן ב[[נס ציונה]], ובהמשך במשך עשרות שנים בסניף בית הספר ביפו. | ||
עם הקמת בית הכנסת 'שערי אליהו' בכפר חב"ד עבור עולי מרוקו, | עם הקמת בית הכנסת 'שערי אליהו' בכפר חב"ד עבור עולי מרוקו, | ||