תומכי תמימים ברינואה: הבדלים בין גרסאות בדף

בקיץ [[תש"ז]], זמן קצר לאחר יציאת עשרות משפחות של [[אנ"ש]] מ[[רוסיה]] הסובייטית, רוב החסידים היוצאים השתכנו במחנות הפליטים שב[[גרמניה]] ו[[אוסטריה]].  

מיד עם הגעתה של הקבוצה, התחילו בחיפוש אחר מקום מתאים לחינוך הילדים. הנערים נשלחו ללמוד בבית הכנסת של רוטשילד ב"בוא דבולון" (בצרפתית: יער של בולון). אלו התחלקו לשני כיתות: האחת לומדו עם הרב [[נחום טרבניק]], והשניה עם ר' מרדכי (מוטל) לוקשין. ובזה בעצם, נפתחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[צרפת]].

לא עבר זמן רב, וקבוצה נוספת ממחנות הפליטים ב[[אוסטריה]], באה ל[[צרפת]]. בסוף חודש [[מנחם אב]], קצת יותר משלושה חודשים מאז הגיעה הקבוצה הראשונה, באו כמה מאנ"ש בראשות החסידים: הרב [[שלמה חיים קסלמן]], הרב[[יוסף גולדברג]] והרב [[נחום לבקובסקי]], ושוכנו בסיוע הג'וינט בעיר ברינואה, בפרברי [[פריז]].

עד מהרה הוקם סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] גם במקום החדש. גם תלמידי הסניף ב[[פריז]] באו והתאחדו בסניף של ברינואה שהפך לגדול ולמרכזי שבישיבות חב"ד באירופה כולה.

היו סיבות טובות לתלות תקוות בסניף ברינואה. בסניף זה, טמונות אפשרויות מיוחדות בתחום הגשמי ובתחום הרוחני. עצם היותה של ברינואה עיירה קטנה הרחוקה משאונה של עיר בכלל ושל פריז בפרט, היותה מעלה עצומה לקיומה של ישיבה ברוחה של [[תומכי תמימים]] במקום זה, שם יוכלו התלמידים להיות מונחים בעבודת ה׳ באין מפריע.

ארמון גדול וישן בן שתי קומות, שהיה שייך לפני שנים לממשל הצרפתי, שמו היה "הארמון הקטן" (בצרפתית: "פטיט שאטו" - הרחוב בו שוכן הארמון נקרא על שמו). קומת הקרקע של הארמון מונה שני חדרים גדולים ועוד כשמונה קטנים יותר. בין שני החדרים הגדולים חיברו שתי זוגות של דלתות, את האחת סגרו ובגומחא שנוצרה עשו ארון ספרים. בין שני החדרים היה תנור לחימום עליו היו מניחים את ה[[תפילין]] בעת ה[[תפילה]]. באולם הקטן למדו התלמידים הקטנים יותר אלו שעדיין לא למדו [[חסידות]], ובגדול למדו התלמידים הגדולים. באחת הפינות הקימו את מטבח הישיבה, וחדר אחר שימש כחדר האוכל.

מעבר לכל המעלות המנויות לעיל הנהלת הישיבה היתה מעולה ביותר.

חברי ההנהלה היו גדולי החסידים, מהאריות שבחבורה, שעוד ב[[רוסיה]] היו מפורסמים כבעלי שיעור קומה מיוחדת: כ[[ראש הישיבה]] כיהן הרה"ג ר׳ [[יוסף גולדברג]], כמשפיע כיהן הרה"ח המפורסם ר׳ [[שלמה חיים קסלמן]], כמשגיח כיהן הגה"ח ר׳ [[נחום לבקובסקי]], וכרמי"ם כיהנו הגה"ח ר׳ [[נחום טרבניק]] והגה"ח [[משה רובינסון]] (קאראלעוויטשער). בנוסף לצוות הרוחני נתמנה החסיד המפורסם ר׳ [[ישראל נח בליניצקי]] כמנהל הגשמי.

עם בואה של קבוצה זו הגיעה הצפיפות בישיבה למצב בלתי נסבל. כדי לפתור בעיה זו שכרו מספר דירות במקום שנקרא ה"פירמיד" (ע"ש עמוד שניצב שם) במרחק של כקילומטר מן הישיבה. את התלמידים הותיקים יותר שלחו לישון שם ואילו החדשים נשארו ללון בישיבה עצמה. עד שהגיעו לפתרון זה סידרו מיטות בזאל עצמו ושם ישנו חלק מן הבחורים.

ישנם כמה ביטויים מיוחדים מהרבי על הישיבה פעם אמר הרבי: "ברינוא דאס איז א ווינקעל פון יראת שמים" (ברינוא זוהי פיה של יראת שמים).

בישיבה קטנה לומדים בעיקר תלמידים מצרפת, אך בישיבה גדולה לומדים בחורים מכל העולם מ[[ארה"ב]], מצרפת, מארץ ישראל ומ[[אוסטרליה]] וממקומות רבים נוספים.

הישיבה מוציאה לאור (החל מיו"ד שבט תשנ"ב) באופן קבוע מידי שבוע קובץ חידושי תורה פנימי בשם '''"צרפת - פרצת"''', ומידי פעם קבצים המופצים ברחבי העולם.

* הרב [[יצחק נמנוב]] - מנהל רוחני ומשגיח ראשי.