תומכי תמימים ברינואה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:


== ייסוד הישיבה ==
== ייסוד הישיבה ==
היה זה בקיץ [[תש"ז]] זמן לא רב מאז יצאו עשרות משפחות של [[אנ"ש]] את [[רוסיה]] הסובייטית, רוב החסידים השתכנו במחנות הפליטים שב[[גרמניה]] ו[[אוסטריה]].  
בקיץ [[תש"ז]], זמן קצר לאחר יציאת עשרות משפחות של [[אנ"ש]] מ[[רוסיה]] הסובייטית, רוב החסידים היוצאים השתכנו במחנות הפליטים שב[[גרמניה]] ו[[אוסטריה]].  
[[אדמו"ר הריי"צ]] השקיע מאמצים עילאיים, וע"י השתדלותו של בא-כוחו באירופה, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] הצליח וביום י"ב אייר העביר את קבוצת אנ"ש הראשונה מ[[אוסטריה]] ל[[פאריז]] שב[[צרפת]]. בין החסידים שהיו באותה קבוצה היו: הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]], הרב [[נחום שמריהו סוסונקין]] והרב [[איסר קלוגבגנט]].
[[אדמו"ר הריי"צ]] השקיע מאמצים עילאיים, וע"י השתדלותו של בא-כוחו באירופה, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] הצליח וביום י"ב אייר העביר את קבוצת אנ"ש הראשונה מ[[אוסטריה]] ל[[פאריז]] שב[[צרפת]]. בין החסידים שהיו באותה קבוצה היו: הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]], הרב [[נחום שמריהו סוסונקין]] והרב [[איסר קלוגבגנט]].


מיד עם הגעתה של הקבוצה, התחילו בחיפוש אחר מקום מתאים לחינוך הילדים. הנערים נשלחו ללמוד בבית הכנסת של רוטשילד ב"בוא דבולון" (בצרפתית: יער של בולון). אלו התחלקו לשני כיתות: האחת לומדו עם הרב [[נחום טרבניק]], והשניה עם ר' מוטל לוקשין. ובזה בעצם, נפתחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[צרפת]].
מיד עם הגעתה של הקבוצה, התחילו בחיפוש אחר מקום מתאים לחינוך הילדים. הנערים נשלחו ללמוד בבית הכנסת של רוטשילד ב"בוא דבולון" (בצרפתית: יער של בולון). אלו התחלקו לשני כיתות: האחת לומדו עם הרב [[נחום טרבניק]], והשניה עם ר' מרדכי (מוטל) לוקשין. ובזה בעצם, נפתחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[צרפת]].


עם הקמת הישיבה שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב לבבי ומיוחד, הנושא את התאריך א׳ תמוז תש"ז:
עם הקמת הישיבה שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב לבבי ומיוחד, הנושא את התאריך א׳ תמוז תש"ז:
שורה 18: שורה 18:
== המעבר לברינואה ==
== המעבר לברינואה ==
[[תמונה:ברינוא.jpg|left|thumb|325px|התלמידים הראשונים בישיבה]]
[[תמונה:ברינוא.jpg|left|thumb|325px|התלמידים הראשונים בישיבה]]
לא עבר זמן רב, וקבוצה נוספת ממחנות הפליטים ב[[אוסטריה]], באה ל[[צרפת]]. בסוף חודש [[מנחם אב]], קצת יותר משלושה חודשים מאז הגיעה הקבוצה הראשונה, באו כמה מאנ"ש בראשות החסידים: הרב [[שלמה חיים קסלמן]], הרב[[יוסף גולדברג]] והרב [[נחום לבקובסקי]], ושוכנו בסיוע הג'וינט בעיר הקיט ברינואה, בפרברי [[פריז]].
לא עבר זמן רב, וקבוצה נוספת ממחנות הפליטים ב[[אוסטריה]], באה ל[[צרפת]]. בסוף חודש [[מנחם אב]], קצת יותר משלושה חודשים מאז הגיעה הקבוצה הראשונה, באו כמה מאנ"ש בראשות החסידים: הרב [[שלמה חיים קסלמן]], הרב[[יוסף גולדברג]] והרב [[נחום לבקובסקי]], ושוכנו בסיוע הג'וינט בעיר ברינואה, בפרברי [[פריז]].


עד מהרה הוקם סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] גם במקום החדש. גם תלמידי הסניף ב[[פריז]] באו והתאחדו בסניף של ברינואה שהפך לגדול ולמרכזי, ופתח את הפתח להיותו לאחד מישיבת [[תומכי תמימים]] הגדולות והמפורסמות בעולם עד היום הזה.
עד מהרה הוקם סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] גם במקום החדש. גם תלמידי הסניף ב[[פריז]] באו והתאחדו בסניף של ברינואה שהפך לגדול ולמרכזי שבישיבות חב"ד באירופה כולה.


היו סיבות טובות לתלות תקוות בסניף ברינואה. בסניף זה, טמונות אפשריות מיוחדת בתחום הגשמי ובתחום הרוחני. עצם היותה של ברינואה עיירה קטנה הרחוקה משאונה של עיר בכלל ושל פריז בפרט, היותה מעלה עצומה לקיומה של ישיבה ברוחה של [[תומכי תמימים]] במקום זה, שם יוכלו התלמידים להיות מונחים בעבודת ה׳ באין מפריע.
היו סיבות טובות לתלות תקוות בסניף ברינואה. בסניף זה, טמונות אפשרויות מיוחדות בתחום הגשמי ובתחום הרוחני. עצם היותה של ברינואה עיירה קטנה הרחוקה משאונה של עיר בכלל ושל פריז בפרט, היותה מעלה עצומה לקיומה של ישיבה ברוחה של [[תומכי תמימים]] במקום זה, שם יוכלו התלמידים להיות מונחים בעבודת ה׳ באין מפריע.


גם המבנה שניתן לפליטים על ידי הג'וינט היה גדול ומתאים במיוחד לצרכי הישיבה שהתאקלמה בו היטב. מבנה זה ראוי לתיאור מיוחד:
גם המבנה שניתן לפליטים על ידי הג'וינט היה גדול ומתאים במיוחד לצרכי הישיבה שהתאקלמה בו היטב. מבנה זה ראוי לתיאור מיוחד:


ארמון גדול וישן בן שתי קומות, שהיה שייך לפני שנים לממשל הצרפתי, שמו היה "הארמון הקטן" (בצרפתית: "פטיט שאטו"). קומת הקרקע של הארמון מונה שני חדרים גדולים ועוד כשמונה קטנים יותר. בין שני החדרים הגדולים חיברו שתי זוגות של דלתות, את האחת סגרו ובגומחא שנוצרה עשו ארון ספרים. בין שני החדרים היה תנור לחימום עליו היו מניחים את ה[[תפילין]] בעת ה[[תפילה]]. באולם הקטן למדו התלמידים הקטנים יותר אלו שעדיין לא למדו [[חסידות]], ובגדול למדו התלמידים הגדולים. באחת הפינות הקימו את מטבח הישיבה, וחדר אחר שימש כחדר האוכל.
ארמון גדול וישן בן שתי קומות, שהיה שייך לפני שנים לממשל הצרפתי, שמו היה "הארמון הקטן" (בצרפתית: "פטיט שאטו" - הרחוב בו שוכן הארמון נקרא על שמו). קומת הקרקע של הארמון מונה שני חדרים גדולים ועוד כשמונה קטנים יותר. בין שני החדרים הגדולים חיברו שתי זוגות של דלתות, את האחת סגרו ובגומחא שנוצרה עשו ארון ספרים. בין שני החדרים היה תנור לחימום עליו היו מניחים את ה[[תפילין]] בעת ה[[תפילה]]. באולם הקטן למדו התלמידים הקטנים יותר אלו שעדיין לא למדו [[חסידות]], ובגדול למדו התלמידים הגדולים. באחת הפינות הקימו את מטבח הישיבה, וחדר אחר שימש כחדר האוכל.


בקומתו השניה של הארמון היו כשלשה עשר חדרים קטנים, בהם שוכנו בחורי הישיבה ומשפחות אנ"ש שגרו במקום. בפרוזדור בין החדרים עמד לרשות המשפחות גז על שני כסאות, וזה שימש כמטבח.
בקומתו השניה של הארמון היו כשלשה עשר חדרים קטנים, בהם שוכנו בחורי הישיבה ומשפחות אנ"ש שגרו במקום. בפרוזדור בין החדרים עמד לרשות המשפחות גז על שני כסאות, וזה שימש כמטבח.
שורה 32: שורה 32:
את הארמון סבבה חצר ענקית עם עצי פרי לרוב ובריכות, באחת מהן - הגדולה - השתמשו בחודשי הקיץ כבריכת שחיה. היתה שם גם בריכה קטנה ומרובעת שנבעה ממעין ומימיה היו צלולים וזכים. באחת התקופות - כשהמקווה היתה סגורה - השתמשובבריכה זו לטבילה בבוקר.
את הארמון סבבה חצר ענקית עם עצי פרי לרוב ובריכות, באחת מהן - הגדולה - השתמשו בחודשי הקיץ כבריכת שחיה. היתה שם גם בריכה קטנה ומרובעת שנבעה ממעין ומימיה היו צלולים וזכים. באחת התקופות - כשהמקווה היתה סגורה - השתמשובבריכה זו לטבילה בבוקר.


מעבר לכל המעלות המנויות לעיל היתה בישיבה מעלה רוחנית נדירה, הנהלת הישיבה.
מעבר לכל המעלות המנויות לעיל הנהלת הישיבה היתה מעולה ביותר.
חברי ההנהלה היו גדולי החסידים, מהאריות שבחבורה, שעוד ב[[רוסיה]] היו מפורסמים כבעלי שיעור קומה מיוחדת: כ[[ראש הישיבה]] כיהן הרה"ג ר׳ [[יוסף גולדברג]], כמשפיע כיהן הרה"ח המפורסם ר׳ [[שלמה חיים קסלמן]], כמשגיח כיהן הגה"ח ר׳ [[נחום לבקובסקי]], וכרמי"ם כיהנו הגה"ח ר׳ [[נחום טרבניק]] והגה"ח [[משה רובינסון]] (קאראלעוויטשער). בנסוף לצוות הרוחני נתמנה החסיד המפורסם ר׳ [[ישראל נח בליניצקי]] כמנהל הגשמי.
חברי ההנהלה היו גדולי החסידים, מהאריות שבחבורה, שעוד ב[[רוסיה]] היו מפורסמים כבעלי שיעור קומה מיוחדת: כ[[ראש הישיבה]] כיהן הרה"ג ר׳ [[יוסף גולדברג]], כמשפיע כיהן הרה"ח המפורסם ר׳ [[שלמה חיים קסלמן]], כמשגיח כיהן הגה"ח ר׳ [[נחום לבקובסקי]], וכרמי"ם כיהנו הגה"ח ר׳ [[נחום טרבניק]] והגה"ח [[משה רובינסון]] (קאראלעוויטשער). בנוסף לצוות הרוחני נתמנה החסיד המפורסם ר׳ [[ישראל נח בליניצקי]] כמנהל הגשמי.


מעל צוות ההנהלה בפועל, הקים הרבי הריי"צ ועדה רוחנית וגשמית לישיבה, שהוא עצמו בחר את חבריה, וכפי שמפרט במכתבו הנ"ל להנהלת הישיבה:
מעל צוות ההנהלה בפועל, הקים הרבי הריי"צ ועדה רוחנית וגשמית לישיבה, שהוא עצמו בחר את חבריה, וכפי שמפרט במכתבו הנ"ל להנהלת הישיבה:
שורה 48: שורה 48:
בין [[ראש השנה]] ל[[יום כיפור]] שנת [[תש״ח]], הגיעה לישיבה הקבוצה הראשונה ממחנה [[פוקינג]]. היתה זו קבוצה שכללה רק בחורים, שלא כמו שאר הקבוצות שהגיעו בהן בעיקר משפחות.
בין [[ראש השנה]] ל[[יום כיפור]] שנת [[תש״ח]], הגיעה לישיבה הקבוצה הראשונה ממחנה [[פוקינג]]. היתה זו קבוצה שכללה רק בחורים, שלא כמו שאר הקבוצות שהגיעו בהן בעיקר משפחות.


עם בואה של קבוצה זו הגיעה הצפיפות בישיבה למצב בלתי נסבל. כדי לפתור בעיה זו שכרו מספר דירות במקום שנקרא "פירמיד" (ע"ש עמוד שניצב שם) במרחק של קילומטר מן הישיבה. את התלמידים הותיקים יותר שלחו לישון שם ואילו החדשים נשארו ללון בישיבה עצמה. עד שהגיעו לפתרון זה סידרו מיטות בזאל עצמו ושם ישנו חלק מן הבחורים.
עם בואה של קבוצה זו הגיעה הצפיפות בישיבה למצב בלתי נסבל. כדי לפתור בעיה זו שכרו מספר דירות במקום שנקרא ה"פירמיד" (ע"ש עמוד שניצב שם) במרחק של כקילומטר מן הישיבה. את התלמידים הותיקים יותר שלחו לישון שם ואילו החדשים נשארו ללון בישיבה עצמה. עד שהגיעו לפתרון זה סידרו מיטות בזאל עצמו ושם ישנו חלק מן הבחורים.


בהגירתם של הקבוצות מפוקינג השתדל [[אדמו"ר הריי"צ]] רבות והשקיע מאמצים גדולים. מאמציו של הרבי נשאו פרי ובתחילת שנת תש״ח החלו להגיע קבוצות מפוקינג וממחנות נוספים ב[[גרמניה]].
בהגירתם של הקבוצות מפוקינג השתדל [[אדמו"ר הריי"צ]] רבות והשקיע מאמצים גדולים. מאמציו של הרבי נשאו פרי ובתחילת שנת תש״ח החלו להגיע קבוצות מפוקינג וממחנות נוספים ב[[גרמניה]].
שורה 62: שורה 62:
במהלך השנים קיבלה הישיבה והעומד בראשה הרב ניסן נמנוב עשרות ומאות הוראות שונות מ[[הרבי]]. בין השאר הייתה הישיבה מקבלת לקראת כל חג מברק מהרבי כמו כל אחד מריכוזי אנ"ש הגדולים.
במהלך השנים קיבלה הישיבה והעומד בראשה הרב ניסן נמנוב עשרות ומאות הוראות שונות מ[[הרבי]]. בין השאר הייתה הישיבה מקבלת לקראת כל חג מברק מהרבי כמו כל אחד מריכוזי אנ"ש הגדולים.


ישנם כמה ביטויים מיוחדים מהרבי על הישיבה פעם אמר הרבי: "ברינוא זו פינה של יראת שמים".
ישנם כמה ביטויים מיוחדים מהרבי על הישיבה פעם אמר הרבי: "ברינוא דאס איז א ווינקעל פון יראת שמים" (ברינוא זוהי פיה של יראת שמים).


== הישיבה כיום ==
== הישיבה כיום ==
שורה 68: שורה 68:


בשנת [[תשנ"ז]] נחנך בישיבה בניין חדש ובו זאל גדול ומרווח, חדר אוכל מפואר, [[מקווה]] וחדרי פנימיה. כשעברה הנהלת הישיבה עם דגם המבנה המתוכנן ב[[חלוקת דולרים]] הורה הרבי שלפחות 201 בחורים ישנו בחדרי הפנימיה, הוראה שכמובן קוימה.
בשנת [[תשנ"ז]] נחנך בישיבה בניין חדש ובו זאל גדול ומרווח, חדר אוכל מפואר, [[מקווה]] וחדרי פנימיה. כשעברה הנהלת הישיבה עם דגם המבנה המתוכנן ב[[חלוקת דולרים]] הורה הרבי שלפחות 201 בחורים ישנו בחדרי הפנימיה, הוראה שכמובן קוימה.
בחודש אדר תש"ע, התחיל שיפוץ מקיף בבנין הארמון הישן, שבסופו יוקם בנין מפואר בן שלוש קומות שיכיל זאל גדול ומרווח, חדרי שינה נוספים ומשרדים שונים. דבר שיאפשר להגדיל את מספר תלמידי הישיבה.


במתחם הישיבה קיימים שתי מקוואות, אחד מהם ישן (בו טבל הבאבא סאלי בעת שהותו בישיבה בברינוא) ואחד במבנים החדשים. במתחם הישיבה קיים גם בית כנסת בו מתפללים קהילת אנ"ש המקומית.
במתחם הישיבה קיימים שתי מקוואות, אחד מהם ישן (בו טבל הבאבא סאלי בעת שהותו בישיבה בברינוא) ואחד במבנים החדשים. במתחם הישיבה קיים גם בית כנסת בו מתפללים קהילת אנ"ש המקומית.
שורה 73: שורה 75:
כיום (נכון לשנת [[תש"ע]]) לומדים בישיבה כ300 תלמידים.
כיום (נכון לשנת [[תש"ע]]) לומדים בישיבה כ300 תלמידים.


בישיבה קטנה לומדים בעיקר תלמידים מצרפת, אך בישיבה גדולה לומדים בחורים מכל העולם מ[[ארה"ב]], מצרפת, [[אוסטרליה]] וממקומות נוספים.
בישיבה קטנה לומדים בעיקר תלמידים מצרפת, אך בישיבה גדולה לומדים בחורים מכל העולם מ[[ארה"ב]], מצרפת, מארץ ישראל ומ[[אוסטרליה]] וממקומות רבים נוספים.


בישיבה קיים ע"פ הוראת הרבי מסלול מיוחד ללימוד סת"ם.
בישיבה קיים ע"פ הוראת הרבי מסלול מיוחד ללימוד סת"ם.
לקראת שנת הלימודים תשע"א, יפתח בישיבה שיעור ד' לתלמידי הישיבה, בראשות ראש הישיבה, הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]].


== הוצאה לאור ==
== הוצאה לאור ==
הישיבה מוציאה לאור באופן קבוע מידי שבוע קובץ חידושי תורה פנימי בשם '''"צרפת פרצת"''', ומידי פעם קבצים המופצים ברחבי העולם.
הישיבה מוציאה לאור (החל מיו"ד שבט תשנ"ב) באופן קבוע מידי שבוע קובץ חידושי תורה פנימי בשם '''"צרפת - פרצת"''', ומידי פעם קבצים המופצים ברחבי העולם.
כמו"כ הוציאה לאור הישיבה את הספר [[נר למאה]], ובו מאה פלפולים מרבני אירופה לכבודו של [[הרבי]].
כמו"כ הוציאה לאור הישיבה את הספר [[נר למאה]], ובו מאה פלפולים מרבני אירופה לכבודו של [[הרבי]].
בנוסף יוצא כמידי שנה (החל משנת תשס"ד) ספר פלפולים מתלמידי הישיבה ורבניה.
את כל הנ"ל עורכים התלמידים השלוחים בישיבה ומערכת ההערות.




== צוות הישיבה ==
== צוות הישיבה ==
===הנהלה כללית===
===הנהלה כללית===
* הרב [[יצחק נמנוב]] - מנהל רוחני ומשגיח ראשי
* הרב [[יצחק נמנוב]] - מנהל רוחני ומשגיח ראשי.
* הרב [[יחיאל מנחם מנדל קלמנסון]] - ראש הישיבה ור"מ שיעור ג'.
* הרב [[יחיאל מנחם מנדל קלמנסון]] - ראש הישיבה ור"מ שיעור ג'.
* הרב [[מנחם מענדל גורביץ]] - מנהל גשמי.
* הרב [[מנחם מענדל גורביץ]] - מנהל גשמי.
1,221

עריכות

תפריט ניווט