שאר ישוב כהן: הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץ:שאר ישוב הכהן אצל הרבי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שאר ישוב כהן עובר אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]

הרב '''אליהו יוסף שאר ישוב כהן''' ([[ט' חשוון]] ה'[[תרפ"ח]] - [[ג' אלול]] ה'[[תשע"ו]]) היה רבה האשכנזי של העיר [[חיפה]] ומרבניה הבולטים של [[הציונות הדתית]]. היה בידידות גדולה עם [[הרבי]] ועם [[שליח|שלוחיו]].

נולד לאביו הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] המכונה "הרב הנזיר" ב[[ירושלים]]. מלידתו אביו ייעד אותו להיות [[נזיר]] ואכן נהג בנזירות עד שהגיע לגיל 16 אז עמד מול הרכב רבני ב[[ירושלים]] שהתירו לו את נזירותו.

למד ב[[תלמוד תורה]] גאולה, ולאחר מכן בישיבות "תורת ירושלים", "מרכז הרב", ו"עץ חיים". את עיקר תורתו למד אצל אביו, אצל הרב [[צבי יהודה קוק]] - ראש ישיבת מרכז הרב, ואצל הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]].

במלחמת השחרור נלחם במסגרת ה[[אצ"ל]]. הוא ליווה שיירות לירושלים ולגוש עציון ונלחם על הגנת הגוש. בעת שהגן על העיר העתיקה נפצע קשה בקרב, ועם נפילת הרובע היהודי נפל בשבי הלגיון הערבי הירדני. יחד עם יתר מגני הרובע היהודי הועבר לעמאן ואחר כך למחנה השבויים במפרק. בשבי נותח ברגלו אך נותר נכה.

למד בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית וקיבל תואר מוסמך בהצטיינות. לאחר לימודיו התמחה בייעוץ משפטי לשיפוט רבני.

בשנות הכ"פים כיהן כסגן ראש עיריית ירושלים מטעם [[המפד"ל]], ושימש בתפקיד זה בעת שחרור העיר ב[[מלחמת ששת הימים]]. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] התנדב לשמש רב באוגדה שצלחה את תעלת סואץ.

משנת [[תשל"ה]] ועד [[תשע"א]] שימש כרבה האשכנזי של העיר חיפה, ובנוסף כיהן כראש אבות בתי הדין בעיר. כיהן כנשיא "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה". מכון זה נוסד בשנת [[תרצ"ב]] במימונו של הנדיב ישראל אהרון פישל הנודע בכינוי "הרי פישל". בהמשך הקים הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], את "מכון משפט התורה" וכך נוצר שמו המלא של המכון כפי שמופיע בספרים הרבים וכתבי יד של [[ראשונים]] שיצאו לאור והוהדרו על ידי המכון ורבניו ועל ידי מאות רבנים ודיינים שהוכשרו במסגרת המכון.  

[[קובץ:הרבי שזר שאר ישוב כהן.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שאר ישוב (מימין) בפמליית הפרזידנט זלמן שזר אצל הרבי]]

בתקופת מאסרו של [[אדמו"ר הריי"צ]], חתנו, [[הרבי]], נאלץ להסתתר ולעבור למחתרת עד יעבור זעם. באותה תקופה הסתתר הרבי בדירת הרב [[חנוך הענין אטקין]] שהיה הרב של [[לוגא]] שם שהה הרבי תקופה ארוכה. בתו של הרב אטקין נישאה עם הרב הנזיר והיא אמו של הרב שאר ישוב.

בצעירותו הגיע הרב שאר ישוב לשיעור יומי בבית הרב [[שלמה יוסף זוין]] שפתח לו צוהר והטעימו מ[[תורת חסידות חב"ד]].

גם לאחר שהתירו לו את נזירותו הרב שאר ישוב נמנע מאכילת [[בשר]] ונהג ב[[צמחונות]]. ב[[יחידות]] שהייתה לו אצל הרבי בשנת [[תשכ"ג]]{{הערה|פורסמה ב'ספר היחידות', גליצנשטיין עמ' 235}}, אמר לו הרבי:

צמחונות איננה לא על פי [[חסידות]] ולא על פי [[קבלה]], כי על ידי זה חסר ב[[עבודת הבירורים|בירורים]], שכן אינו מברר את הדברים שאינו אוכל. ומה שנאמר ב'[[שדי חמד]]' שלא להלעיג על הצמחונים (=שם, במערכת אכילה כותב בשדי חמד על אחד מתלמידי ה[[אריז"ל]] "שזה כמה שנים נהג בעצמו פרישות שלא לאכול בשר כלל וחלילה ללגלג עליו ואשרי חלקו") הרי זה (=פרישות זו) רק ליחידי סגולה!

במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשכ"ה]] ניגש אל הרבי ושאל מדוע לא השיב לו על מכתבו. הרבי השיב: מפני כיבוד אב – של אביו הרב דוד הכהן, שנוהג בצמחונות ואינו אוכל בשר: "רציתי להסביר במכתב מדוע יש עניין דווקא באכילת בשר – במענה לשאלתו – אך נמנעתי מלעשות כן כדי לא להתיר לו דבר בניגוד לדעת אביו שליט"א".

על היחידות הנ"ל, כותב הרב שאר ישוב עצמו את גרסתו, בזו הלשון: "ידידות מיוחדת נקשרה בין בית אבי מורי זצ"ל ובין רבם של ישראל כ"ק האדמו"ר מליובאביטש שליט"א שמצא מקלט בימי צעירותו בבית סבי הצדיק הרב ר' העניך אטקין זצ"ל רבה של לוגה שליד לנינגרד, שהתחבא בביתו מחמת המציק אחרי המהפכה הבולשביסטית. בזכות אבות זו זכיתי להתקבל כמה פעמים ע"י האדמו"ר שליט"א לשיחות יחידות שנתמשכו שעה ארוכה. באחת מן היחידות הללו עלה נושא הצמחונות לבירור, ואז אמר כ"ק האדמו"ר שליט"א בערך בדברים הבאים: "מילא אתכם אני מבין ואין עליכם קושיא, מעשה אבותיכם בידכם, אבל על אביכם הצדיק והקדוש תמיהני כיצד הוא פוטר עצמו מעבודת הקודש של העלאת הניצוצות?"

ברגע זה זכיתי להארה מיוחדת להגן על דרך הקודש של אבא מארי זצ"ל (שאז עוד היה בחיים חיותו), שעלה בדעתי מיד, ושאלתי עם כל הכבוד את כ"ק האדמו"ר האם יש כאן הספר "שדי חמד?" נעניתי מיד במאור פנים: "בוודאי, הרי אנחנו הוצאנו אותו לאור במהדורה מיוחדת".  

אחרי שכ"ק האדמו"ר שליט"א בירר לאיזה חלק אני מתכוון, קם בזריזות ממושבו, ניגש ממקומו אל ארון הספרים, והוציא את הכרך הכולל את הערך "אכילת בשר" ומסרו בידי. דפדפתי ומצאתי את הדברים הבאים ב"שדי חמד", מערכת אכילה, מה שכתב בעניין זה משם כמה גדולים שהתירו אכילת בשר בזמן הזה בדיעבד, ואחרי זה כתב: "אבל אשרי מי שיוכל למנוע עצמו, ובייחוד מ"ש הרב אות היא לעולם, עמוד ס"ו, והדברים הבאים מתלמידי האר"י הקדוש: מזה למדנו סעד וסמך לחד מינן מומחה ופקיע וכו', שזה כמה שנים נהג בעצמו פרישות שלא לאכול בשר כלל, וכבר כתבו בשם הרב האר"י: אשרי מי שאפשר לו לפרוש כל השבוע מבשר ויין, ובשבת וכו' הרי הוא רשות ולא חובה שהרי אמרו עשה שבתך חול וכו', וכ"כ הדרכי משה ביו"ד סי' אש"ם. ובראשית חכמה... האריך שלא לאכול שום בעל חי, ובשבילי מוסר ד' קצ"ב כתב שלא הותר בשר אלא לצדיק גמור וכו', ועם עם כל זה משנת חסידים היא, וחלילה לאסור לכל אדם אכילת בשר, מ"מ למדנו כי נכון הדבר למי שיוכל לסגף עצמו, חסין קדוש יאמר לו. וע"ע בכרם שלמה על יו"ד סימן א' שהאריך להביא שאין חוב לאדם לאכול בשר ויין אפילו בשבת ויו"ט".... [עיין במקור במכתב הרב שאר ישוב, שם מובאים הדברים משדי חמד בהרחבה]. כ"ק האדמו"ר שליט"א עיין בדברים הנ"ל וחיוך של נהרה נשתפך על פניו, ופנה אליי ואמר: "נצחוני בני".

(הרב שאר ישוב במאמר "ההימנעות מאכילת בע"ח - משנת חסידים", שפורסם בספר חייתו ארץ, מאת מנחם סליי, ירושלים תשמ"ח).  

הרב שאר ישוב היה איש הקשר בין הרבי לבין הרב הנזיר. והרבי מסר דרכו פרישת שלום לאביו כמה וכמה פעמים.

לפני פטירת [[הרב הנזיר]], הוא ציווה לבני ביתו שאם יהיה להם התלבטות רוחנית וכדומה, שיפנו לרבי מליובאוויטש. הרב שאר ישוב הזכיר את הדבר לפני הרבי ב[[יחידות]], בתקופה שלאחר פטירת אביו.

למכון שבראשותו של הרב שאר ישוב, קמו בשלב מסוים מתנגדים בין [[ראש ישיבה|ראשי הישיבות]] באותה תקופה, הרבי שעודד ותמך במכון ובפעולותיו דן בעניין הילדות ארוכה עם הרב שאר ישוב שאת רשימה העלה על הכתב: "ד' אדר תשל"ב.. אצל האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א הייתי לשיחה ממושכת ולבבית מאז רק ביום ראשון זה – הוא בכל ליבו ודעתו הרחבה תומך בנו.

בהמשך מוסיף הרב שאר ישוב ומספר: "אמש חלה התפתחות. [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חדקוב]] נאמנו של הרבי טלפן לביתי ומסר שהיות והרבי קיבל ידיעות שהמתנגדים החליטו להמשיך במלחמה עמנו (וזאת בניגוד לרושם שהיה לו, שגם הם מבקשים מוצא של כבוד) וזאת .. שיחתנו בליל יום שני, הרי שכל ההצעה שהציע בדבר שינוי השם נופלת ואין לה מקום.

הפגישה עם הרבי הותירה בו רושם בל יימחה, ומאז קבע לעצמו חוק להשתדל להיכנס אל הרבי בכל פעם בה הגיע ל[[ניו יורק]]. בין אותם פעמים זכה גם לשליחויות שונות שעברו דרכו, כמו המסר לחג ה[[חנוכה]] שפורסם על ידי [[צא"ח]] ב[[כ"ג כסלו]] [[תשל"א]] תחת הכותרת "דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א שביקש מהרב שאר ישוב כהן למוסרם לחסידי חב"ד באה"ק".

את ביקורו אצל הרבי יחד עם מר [[שז"ר]], היה הרב שאר ישוב מרבה לתאר בראיונות עמו כאשר נתבקש לספר על קשריו עם הרבי. היה זה בעת הביקור המפורסם ב[[פורים]] [[תשל"א]], כאשר הרב שאר ישוב הצטרף לפמלייתו של שז"ר. בהגיעם ל–[[770]], שאל שז"ר את הרבי "איר קענט דעם יונגערמאן?" (המכירים אתם את האברך הזה?) כשהוא מצביע לכיוונו של הרב שאר ישוב. הרבי הסתכל עליו והשיב "וואס הייסט? מיר זיינען אלטע גוטע פריינד" (מה זאת אומרת? הרי אנחנו ידידים וותיקים וטובים).

הרב [[שניאור זלמן ליברוב]] שהיה אחראי על מערכת [[הערות התמימים]], מספר שבאחד הקבצים העיר מאן דהו על נושא מסויים. באותו שבוע ביקר הרב שאר ישוב אצל הרבי. כשהגיע אותו קובץ לרבי, כתב הרבי ליד הערה זו "בארוכה בשיחת הרב שאר ישוב הכהן".

[[קובץ:שאר ישוב הכהן.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שאר ישוב הכהן נואם בהתוועדות [[י"ט כסלו]] בבית חב"ד בחיפה]]

ביום [[ג' אלול]] [[תשע"ו]], בהיותו בן 89 שנים, נפטר. בהלוויתו נראתה נציגות נכבדה של [[שלוחי הרבי]] ואנ"ש שנעזרו בו במשך השנים. נטמן סמוך לאביו ב'חלקת הנביאים' שבהר הזיתים.

*[https://chabad.info/video/rebbe/%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99/182456/ הרב שאר ישוב אצל הרבי] {{אינפו}} {{וידאו}}