יחזקאל סופר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏חיבוריו: הוספתי תוכן)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 9: שורה 9:
החל להרצות כבר בשנת [[תש"ל]] בתיכונים בארץ, עד שנתבקש ב[[תשל"ו]] על ידי פרופסור [[ירמיהו ברנובר]] שהיה חבר בסנט של האוניברסיטה בבאר שבע, לכהן כרב בקמפוס, תפקיד אותו נשא 16 שנה, כמו כן, עמד בראש [[מכון בר מצווה]] שנועד להכין ילדים לבר-המצווה.
החל להרצות כבר בשנת [[תש"ל]] בתיכונים בארץ, עד שנתבקש ב[[תשל"ו]] על ידי פרופסור [[ירמיהו ברנובר]] שהיה חבר בסנט של האוניברסיטה בבאר שבע, לכהן כרב בקמפוס, תפקיד אותו נשא 16 שנה, כמו כן, עמד בראש [[מכון בר מצווה]] שנועד להכין ילדים לבר-המצווה.


בשנת [[תשמ"ב]] בעת שהרבי יצא במבצע ספר תורה הוצע לו על ידי נשי חב"ד לחבר ספר שיפרוס בפני הציבור הרחב את את מטרותיו של הרבי במבצעיו. הוא הכין ראשי פרקים שהתוו את שיטתו של הרבי החותר באופן עקבי להבאת הגאולה וביאת המשיח ובהם הגדיר את מושגי הגלות והגאולה על פי משנת חב"ד ואת מרכזיותו של הרבי - [[ראש בני ישראל]] שהוא ה[[משיח שבדור]], ה"מושה" את העם היהודי מ"ביצת גלותו", ומכשירו לקראת הגאולה. ראשי הפרקים הוגשו באמצעות המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לעיונו של הרבי. תשובתו של הרבי הייתה: {{ציטוטון|בכלל כדאי. פשוט – 1) שאין הזמן גרמא כלל שאעבור ואבקר החומר, וגם אין זה מעניני 2) שהענין בעל אחריות גדולה 3) להו"ל בספר בפני עצמו העתקת קטעים מספרי רבותינו (בשולי הגליון – מראי מקומות וכיו"ב) המדברים באותם הענינים (בלשון הרב). באם יחליטו מחנכים ומשפיעים באה"ק שיש . . בהנ"ל. בכלל – מובן שצ"ל 1) מודגש שזהו על אחריות הכותב שי' '''לחוד''', 2) מוגה הכל ע"י משפיעי [[דא"ח]] וכיוצא בזה, וכדבעי. להחזיר כל המצורף בזה}}{{הערה| ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 31}}. כמו כן הורה הרבי במענה נוסף שהדבר צריך להיעשות {{ציטוטון|כפשוט על ידי וועד וכיוצא בזה}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ב מענה רמח}}. תשובה חיובית ומעודדת זו להוציא לאור ספר בנושאים אלו היוותה חידוש מדרבן עבורו לשקוד על חיבור הספר במשך שנתיים שאף עבר ביקורת של מחנכים ומשפיעים. אלא שבשלב הסופי כשהכל כבר היה מוכן להוצאה לאור באה [[שיחת שבת בראשית תשמ"ה]] והרתיעה את העסקני שיזמו את הוצאת הספר והוא נגנז מחשש שיגרום עגמת נפש לרבי{{הערה|הקדמת הספר 'במאי קמפליגי'}}.  
בשנת [[תשמ"ב]] בעת שהרבי יצא במבצע ספר תורה הוצע לו על ידי נשי חב"ד לחבר ספר שיפרוס בפני הציבור הרחב את את מטרותיו של הרבי במבצעיו. הוא הכין ראשי פרקים שהתוו את שיטתו של הרבי החותר באופן עקבי להבאת הגאולה וביאת המשיח ובהם הגדיר את מושגי הגלות והגאולה על פי משנת חב"ד ואת מרכזיותו של הרבי - [[ראש בני ישראל]] שהוא ה[[משיח שבדור]], ה"מושה" את העם היהודי מ"ביצת גלותו", ומכשירו לקראת הגאולה. ראשי הפרקים הוגשו באמצעות המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לעיונו של הרבי. תשובתו של הרבי הייתה: {{ציטוטון|בכלל כדאי. פשוט – 1) שאין הזמן גרמא כלל שאעבור ואבקר החומר, וגם אין זה מעניני 2) שהענין בעל אחריות גדולה 3) להו"ל בספר בפני עצמו העתקת קטעים מספרי רבותינו (בשולי הגליון – מראי מקומות וכיו"ב) המדברים באותם הענינים (בלשון הרב). באם יחליטו מחנכים ומשפיעים באה"ק שיש . . בהנ"ל. בכלל – מובן שצ"ל 1) מודגש שזהו על אחריות הכותב שי' '''לחוד''', 2) מוגה הכל ע"י משפיעי [[דא"ח]] וכיוצא בזה, וכדבעי. להחזיר כל המצורף בזה}}{{הערה| ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 31}}. כמו כן הורה הרבי במענה נוסף שהדבר צריך להיעשות {{ציטוטון|כפשוט על ידי וועד וכיוצא בזה}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ב מענה רמח}}. תשובה חיובית ומעודדת זו להוציא לאור ספר בנושאים אלו היוותה חידוש מדרבן עבורו לשקוד על חיבור הספר במשך שנתיים שאף עבר ביקורת של מחנכים ומשפיעים. אלא שבשלב הסופי כשהכל כבר היה מוכן להוצאה לאור באה [[שיחת שבת בראשית תשמ"ה]] והרתיעה את העסקנים שיזמו את הוצאת הספר לאור והוא נגנז מחשש שיגרום עגמת נפש לרבי{{הערה|הקדמת הספר 'במאי קמפליגי'}}.  


בשנת [[תשנ"ג]] היה ממובילי הפרסום של [[הרבי כמלך המשיח|הרבי כמשיח]], במהלך השנה כתב מכתב חריף על חשיבות הפרסום. בעקבות [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], שינה הרב סופר את דעותיו וכתב את החוברת "יתבררו ויתלבנו" בה הוא טוען כי התברר שהרבי אינו המשיח. כעבור שנים חיבר את הספר "במאי קמיפלגי" בה הוא מרחיב את שיטתו האומרת אשר זמננו אינו עוד "[[דור השביעי]]". שיטה זו נחשבת חריגה מאוד בחב"ד וכל חסידי חב"ד מתנערים ממנה, ואף הרבנים שנתנו את הסכמתם לספר פרסמו הבהרה שאינם מסכימים עם דיעה זו ואין לה מקום בחב"ד{{הערה|שם=אין מקום|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73200 הרבנים ירוסלבסקי וגופין: אין מקום כלל בליובאוויטש לדעות של "במאי קמיפלגי"!] (כא כסלו התשע"ג 05.12.2012) {{אינפו}}}}. בחודש מר-חשוון תשע"ג, הוציא הרה"ח ר' שולם-בער הלוי וולפא שליט"א, ספר תגובה לספרו של הרב סופר: "תומת ישרים תנחם".
בשנת [[תשנ"ג]] היה מהמרצים הבולטים ומנותני הטון של מסע הפרסום של [[הרבי כמלך המשיח|הרבי כמשיח]]. בתקופה זו פרסם מכתב חריף לר' [[יהושע מונדשיין]] שפקפק וזלזל בפרסום זה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 אגרת לידיד שהחמיץ]}}.  
 
בעקבות [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], שינה הרב סופר את דעותיו וכתב את החוברת "יתבררו ויתלבנו" בה הוא טוען כי התברר שהרבי אינו המשיח. כעבור שנים חיבר את הספר "במאי קמיפלגי" בה הוא מרחיב את שיטתו האומרת אשר זמננו אינו עוד "[[דור השביעי]]". שיטה זו נחשבת חריגה מאוד בחב"ד וכל חסידי חב"ד מתנערים ממנה, ואף הרבנים שנתנו את הסכמתם לספר פרסמו הבהרה שאינם מסכימים עם דיעה זו ואין לה מקום בחב"ד{{הערה|שם=אין מקום|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73200 הרבנים ירוסלבסקי וגופין: אין מקום כלל בליובאוויטש לדעות של "במאי קמיפלגי"!] (כא כסלו התשע"ג 05.12.2012) {{אינפו}}}}. בחודש מר-חשוון תשע"ג, הוציא הרה"ח ר' שולם-בער הלוי וולפא שליט"א, ספר תגובה לספרו של הרב סופר: "תומת ישרים תנחם".


לאורך השנים מסר אלפי שיעורי עומק במחשבה וביהדות שהתפרסמו באיכותם הלוגית ובצורת הגשתם. רבות מהם הוקלטו והופצו בקלטות שזכו להצלחה מסחרית רבה. חלק נרחב משיעורים אלו עוסק בהגשת שיחותיו של הרבי על פרשיות התורה בדרכו של רש"י בשפה בהירה וקולחת תוך הדגשת נקודת העומק שלהם על פני פירושיהם של שאר מפרשי התורה. שיעורים אלו נערכו על ידו ונדפסו בשנת [[תשע"ה]] בסדרת הספרים 'מעייני רש"י'.
לאורך השנים מסר אלפי שיעורי עומק במחשבה וביהדות שהתפרסמו באיכותם הלוגית ובצורת הגשתם. רבות מהם הוקלטו והופצו בקלטות שזכו להצלחה מסחרית רבה. חלק נרחב משיעורים אלו עוסק בהגשת שיחותיו של הרבי על פרשיות התורה בדרכו של רש"י בשפה בהירה וקולחת תוך הדגשת נקודת העומק שלהם על פני פירושיהם של שאר מפרשי התורה. שיעורים אלו נערכו על ידו ונדפסו בשנת [[תשע"ה]] בסדרת הספרים 'מעייני רש"י'.
3,770

עריכות

תפריט ניווט