אברהם מרדכי אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף

== ידידותו עם [[אדמו"ר הרש"ב]] ==

רבי אברהם מרדכי היה ידיד של [[אדמו"ר הרש"ב]]. אדמו"ר הרש"ב מכנה אותו בתואר "כבוד ידיד נפשי, הרה"ג המפורסם, תפארת ישראל מעוז ומשגב"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"ב, אגרת קפז. וראה שם אגרת קצז.}}. פעמים רבות התוועדו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=מבריסק&pgnum=365 אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ד' עמ' דש], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=מבריסק&pgnum=368 שז].}} יחד עם רבי [[ירחמיאל יצחק מאלכסנדר]], ורבי [[שמואל בורנשטיין מסוכטשוב]]. כמו כן השתתפו יחד באסיפות שונות לחיזוק היהדות. במכתב מ[[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו, הוא מספר כי רבי אברהם מרדכי שאלו בנוגע למצב היהדות בסביבתו. הרש"ב משיב לו כי במצב הכללי הוא "אידישע גיגנט" (סביבה יהודית), אך המצב ה[[רוחני]] ירד מאוד. הסיבה לכך היא - כותב הרש"ב -, היות ובעבר היו הבעלי בתים קובעים את לימודם בערב בבית המדרש, וממילא היו לומדים כראוי. מה שאין כן כיום, החלו הבעלי בתים ללמוד בביתם, ואז כמובן נמשכים יותר בטבע לבלות עם משפחתם מה שגורם להפסקת זמני קביעת העיתים לתורה.

אדמו"ר הריי"צ היה שותף בהצלתו של רבי אברהם מרדכי מ[[פולין]] הדוויה לארץ הקודש{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34333 ראה בהרחבה בחב"ד אינפו]. וראה גם באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חי"ז עמ' ריב.}}.

בשנת [[תש"ז]] כתב אדמו"ר הריי"צ אגרת ברכה לרבי אברהם מרדכי לרגל חתונת נכדתו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חי"ג עמ' תלז.}}.

== עם הרבי ==