11,703
עריכות
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
בימי הביניים, עם עליית כוחם של | בימי הביניים, עם עליית כוחם של ה[[נצרות|נוצרים]] באירופה, קרא האפיפיור לשחרורה של [[ירושלים]] מידי ה[[איסלאם|מוסלמים]], וכוחות חמושים שהצטרפו למסע הצלב הראשון הצליחו בכיבוש ירושלים. | ||
בדרכם, עברו לגיונות הלוחמים בקהילות היהודיות שעמדו על תוואי הדרך, ובאופן שיטתי העמידו בפני היהודים את הברירה בין טבילה לבין מוות, כשרבים מהיהודים בחרו למות על קידוש השם | בדרכם, עברו לגיונות הלוחמים בקהילות היהודיות שעמדו על תוואי הדרך, ובאופן שיטתי העמידו בפני היהודים את הברירה בין טבילה לבין מוות, כשרבים מהיהודים בחרו למות על קידוש השם. במקרים רבים הקדימו היהודים והרגו זה את זה כדי שלא להגיע למצב בו יכריחו אותם להמיר את דתם. | ||
בזמן גזירות ד'תתנ"ו, נרצחו עשרות אלפי יהודים וחרבו קהילות מרכזיות באירופה, ובראשם קהילות שו"ם - שפירא, ורמייזא ומגנצא, ויהודים רבים עונו או נהרגו במיתות שונות ואכזריות. | בזמן גזירות ד'תתנ"ו, נרצחו עשרות אלפי יהודים וחרבו קהילות מרכזיות באירופה, ובראשם קהילות שו"ם - שפירא, ורמייזא ומגנצא, ויהודים רבים עונו או נהרגו במיתות שונות ואכזריות. | ||
לזכר המאורעות הנוראים, חוברו קינות שונות שנכללו במסורת אשכנז | לזכר המאורעות הנוראים, חוברו קינות שונות שנכללו במסורת אשכנז ב[[קינות לתשעה באב]], וכן נתקנה תפילת אב הרחמים לאמרה בשבת, בתוכה מזכירים את הקהילות שחרבו: {{ציטוטון|קְהִלּוֹת הַקֹּדֶשׁ שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לא נִפְרָדוּ}}, כשאנו מתפללים שהשם ינקום נקמת דם עבדיו השפוך. | ||
בקהילות אשכנז עצמם ישנם מנהגים חלוקים, כשיש האומרים אותה רק פעמיים בשנה בשבת שקודם חג השבועות ובשבת שלפני תשעה באב, ויש הנוהגים - וכן מנהג חב"ד - בכל שבתות השנה למעט בימים שאין אומרים תחנון, | בקהילות אשכנז עצמם ישנם מנהגים חלוקים, כשיש האומרים אותה רק פעמיים בשנה בשבת שקודם חג השבועות ובשבת שלפני תשעה באב, ויש הנוהגים - וכן מנהג [[חב"ד]] - בכל שבתות השנה למעט בימים שאין אומרים [[תחנון]], וב[[שבת מברכים]]. | ||
==הלכות ומנהגים== | ==הלכות ומנהגים== | ||
למנהג חב"ד אומרים 'אב הרחמים' בכל השבתות החלות בימים שאין אומרים בהם תחנון, וכן ב[[שבת מברכים]] - מדלגים על אמירת אב הרחמים שיש בו משום צער. | למנהג חב"ד אומרים 'אב הרחמים' בכל השבתות החלות בימים שאין אומרים בהם [[תחנון]], וכן ב[[שבת מברכים]] - מדלגים על אמירת אב הרחמים שיש בו משום צער. | ||
בנוגע לשבתות של [[ארבע הפרשיות]], מנהגנו שכן אומרים תפילה זו{{הערה|בקביעות רגילה. זאת בשונה מהקביעות שראש חודש ניסן חל בשבת ו[[שבת החודש]] נקראת בראש חודש עצמו, שאין אומרים אב הרחמים בשבת פרה בשל היותה [[שבת מברכים]]. ואף שנהגו בקהילות רבות שלא לאומרה | בנוגע לשבתות של [[ארבע הפרשיות]], מנהגנו שכן אומרים תפילה זו{{הערה|בקביעות רגילה. זאת בשונה מהקביעות שראש חודש ניסן חל בשבת ו[[שבת החודש]] נקראת בראש חודש עצמו, שאין אומרים אב הרחמים בשבת פרה בשל היותה [[שבת מברכים]].}}. ואף שנהגו בקהילות רבות שלא לאומרה{{הערה|ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: "לענין אב הרחמים בא"ר בשם הגמ"נ די"ל בהם אב הרחמים ובד"מ בשם מהרי"ל משמע דאין אומרים בהם אה"ר וכן העתיק בדה"ח"), וכך ציין גם הרבי ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]] (בתאריך כ' אדר שני תש"ג).}}, קבע הרבי ב[[לוח היום יום]]{{הערה|שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב"ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי.}} שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות{{הערה|[[:תבנית:היום יום/י"ג אדר ב'|פתגם לתאריך י"ג אדר שני]].}}. | ||
עם זאת, יש שבת אחת יוצאת דופן שאומרים בה תפילה זו אף שהיא שבת מברכים, בשבת מברכים החודש סיון, היות שבחודש זה אירעו עיקר הפרעות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/22.htm פסקי הסידור]. במקור המנהג היו שנהגו לומר אב הרחמים גם בשבת מברכים החודש אייר, אך לפועל מנהג חב"ד שלא לומר זאת בשבת מברכים אייר, היות שהיא חלה בימי חודש ניסן שבכל ימי החודש אין אומרים תחנון ([https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/9/1/1.htm ראו בהרחבה - אוצר מנהגי חב"ד (מונדשיין), בין פסח לעצרת]).}}. | עם זאת, יש שבת אחת יוצאת דופן שאומרים בה תפילה זו אף שהיא שבת מברכים, בשבת מברכים החודש סיון, היות שבחודש זה אירעו עיקר הפרעות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/22.htm פסקי הסידור]. במקור המנהג היו שנהגו לומר אב הרחמים גם בשבת מברכים החודש אייר, אך לפועל מנהג חב"ד שלא לומר זאת בשבת מברכים אייר, היות שהיא חלה בימי חודש ניסן שבכל ימי החודש אין אומרים תחנון ([https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/9/1/1.htm ראו בהרחבה - אוצר מנהגי חב"ד (מונדשיין), בין פסח לעצרת]).}}. | ||
שורה 26: | שורה 26: | ||
בחסידות מבואר על שינוי הלשונות בימים הנוראים עצמם בין הביטוי 'אב הרחמן' שנהוגים לומר בכל הימים הנוראים והביטוי 'אב הרחמים' שנוהגים לומר בתוך ימים אלו במוסף ובנעילה, כיון שברחמים העליונים יש ב' סוגי רחמים. 'אב הרחמן' רומז למידת הרחמים על האדם במה שהשכל מחייב לרחם עליו, כמו למשל אדם שחברו פגע בו ופייס אותו - שהשכל מחייב למחול לו ולרחם עליו, אך רק עד גבול מסויים ולא אם יחזור ויפגע בו שוב ושוב, וכך גם כלפי מעלה, מידת רחמים זו היא מידת הרחמים הבאה בהגבלה. | בחסידות מבואר על שינוי הלשונות בימים הנוראים עצמם בין הביטוי 'אב הרחמן' שנהוגים לומר בכל הימים הנוראים והביטוי 'אב הרחמים' שנוהגים לומר בתוך ימים אלו במוסף ובנעילה, כיון שברחמים העליונים יש ב' סוגי רחמים. 'אב הרחמן' רומז למידת הרחמים על האדם במה שהשכל מחייב לרחם עליו, כמו למשל אדם שחברו פגע בו ופייס אותו - שהשכל מחייב למחול לו ולרחם עליו, אך רק עד גבול מסויים ולא אם יחזור ויפגע בו שוב ושוב, וכך גם כלפי מעלה, מידת רחמים זו היא מידת הרחמים הבאה בהגבלה. | ||
לעומת זאת 'אב הרחמים' רומז למידת הרחמים גדולים בלי שיעור, גם במקום שהשכל אינו מחייב למחול ולרחם, והוא מקור הרחמים, המגיעים מבחינת ה[[כתר]] שלמעלה מ[[סדר השתלשלות]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/33/62d.htm ליקוטי תורה דרושים לראש השנה סב, ד]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/16/23a.htm נשא כג, א]. [[המשך וככה]] פרק נב, ע' עז. [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/biurei-tanya/gronem/47.htm ביאורי התניא אסתרמן, פרק מה]. ועוד. וראה בשער הכוונות הטעם שבנוסח ההוספה בימים נוראים יש דווקא 8 תיבות, והטעם שקבעו את ההוספה דווקא בברכת גבורות כדי למתק אותם.}}, וההגעה לבחינת אב הרחמים הוא על ידי הקדמת בחינת אב הרחמן{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640b/1/27/671.htm תורת שמואל תר"ם חלק ב' עמוד תרעא].}}. | לעומת זאת 'אב הרחמים' רומז למידת הרחמים גדולים בלי שיעור, גם במקום שהשכל אינו מחייב למחול ולרחם, והוא מקור הרחמים, המגיעים מבחינת ה[[כתר]] שלמעלה מ[[סדר השתלשלות]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/33/62d.htm ליקוטי תורה דרושים לראש השנה סב, ד]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/16/23a.htm נשא כג, א]. [[המשך וככה תרל"ז]] פרק נב, ע' עז. [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/biurei-tanya/gronem/47.htm ביאורי התניא אסתרמן, פרק מה]. ועוד. וראה בשער הכוונות הטעם שבנוסח ההוספה בימים נוראים יש דווקא 8 תיבות, והטעם שקבעו את ההוספה דווקא בברכת גבורות כדי למתק אותם.}}, וההגעה לבחינת אב הרחמים הוא על ידי הקדמת בחינת אב הרחמן{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640b/1/27/671.htm תורת שמואל תר"ם חלק ב' עמוד תרעא].}}. | ||
על פי זה מבואר בחסידות לשון המזמור אותו נוהגים לומר בימי חודש אלול, שבחינת 'אב הרחמן' מקבילה לפסוק "כי אבי ואמי עזבוני", ורק מבחינת 'אב הרחמים' מגיעים הרחמים הגדולים יותר, שלמרות זאת "וה' יאספני". | על פי זה מבואר בחסידות לשון המזמור אותו נוהגים לומר בימי חודש אלול, שבחינת 'אב הרחמן' מקבילה לפסוק "כי אבי ואמי עזבוני", ורק מבחינת 'אב הרחמים' מגיעים הרחמים הגדולים יותר, שלמרות זאת "וה' יאספני". |
עריכות