30,904
עריכות
שרי פרעה (בחסידות): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שמואל חיים (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה:תורת החסידות באמצעות HotCat) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
לגבי מהותם הפרטית של השרים ישנם ביאורים שונים: | לגבי מהותם הפרטית של השרים ישנם ביאורים שונים: | ||
בכמה מקומות מבואר{{הערה|לדוגמא, תו"א בראשית ד"ה הן האדם היה כאחד ממנו, וספר המאמרים תש"ד עמ' 92.}} ששר המשקים הוא המשיכה | בכמה מקומות מבואר{{הערה|לדוגמא, תו"א בראשית ד"ה הן האדם היה כאחד ממנו, וספר המאמרים תש"ד עמ' 92.}} ששר המשקים הוא המשיכה ל[[תענוג|תענוגי]] העולם, הוורידים הם הרתיחה ב[[תאוות]] העולם, והושט הם [[דיבור|דיבורי הסרק]]{{הערה|כי הדיבור כלול מאש ומים.}} והמחשבות הבטלות המטמאים את האדם יותר מכל. | ||
במקומות אחרים מוסבר{{הערה|כדוגמת ספר המאמרים תרמ"ג ד"ה קול דודי אות ט'.}} באופן קצת שונה, שקנה וושט הם | במקומות אחרים מוסבר{{הערה|כדוגמת ספר המאמרים תרמ"ג ד"ה קול דודי אות ט'.}} באופן קצת שונה, שקנה וושט הם [[תאוות האכילה|תאוות האכילה והשתיה]] והורידים הם [[כעס]] ורתיחת הדמים. בנוסף, ישנו ביאור שרתיחת הדמים היא במשא ומתן{{הערה|כדוגמת אוה"ת בראשית ו' 2114.}}, וישנם עוד ביאורים על דרך זו. | ||
==נמצאים גם בקדושה== | ==נמצאים גם בקדושה== | ||
[[הרבי האמצעי]] מסביר{{הערה| | [[הרבי האמצעי]] מסביר{{הערה|תורת חיים פרשת לך-לך צא, 'ויהללו אותה שרי פרעה'.}} שהקנה והושט ממשיכים את החיות מהראש באיברים הפנימיים והורידים באיברים החיצוניים: '''הקנה''' הוא שר המשקים, וממשיך בלב את מח החכמה (מצד החסדים, שהוא קר ולח - ביטול). '''הושט''' הוא שר האופים, וממשיך בלב את מח הבינה (מצד הגבורות, שהוא חם ויבש - התפעלות). '''הורידים''' הם שר הטבחים. הדמים העוברים בהם מחברים את העורף עם המפרקת בחיצוניות חיות הגוף, שיהיה קשר וחיבור לראש עם הגוף. | ||
באופן מפורט יותר מבאר זאת [[הרבי מהר"ש]]{{הערה|תורת שמואל תרל"ב א ד"ה לא יצא איש לא בסיף וכו' בסופו.}}: שר המשקים ממשיך מהמוח ללב את התענוג בעיון תורה שבכתב (מים) ותורה שבעל פה (יין), שר הטבחים הם הורידים המעלים למוח את הדם הרותח מאהבה כרשפי אש לאלוקות, ושר האופים הוא לימוד התורה ואפייתה בתנור ד"אחד" (דהיינו, לא לימוד בעיון, אלא הרגשת האלוקות שבתורה). | באופן מפורט יותר מבאר זאת [[הרבי מהר"ש]]{{הערה|תורת שמואל תרל"ב א ד"ה לא יצא איש לא בסיף וכו' בסופו.}}: שר המשקים ממשיך מהמוח ללב את התענוג בעיון תורה שבכתב (מים) ותורה שבעל פה (יין), שר הטבחים הם הורידים המעלים למוח את הדם הרותח מאהבה כרשפי אש לאלוקות, ושר האופים הוא לימוד התורה ואפייתה בתנור ד"אחד" (דהיינו, לא לימוד בעיון, אלא הרגשת האלוקות שבתורה). | ||