כללי התלמוד: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ציטוטון|בהיות ששלימות הפעולה תלוי בהקדמת ידיעות אופני הפעולה ככל הצורך, ועל ידי כך יעשה הפועל פעולתו לבלי חסרון וכשלון, ובהעדר זה יעדר כשרון המעשה ההיא, הנה כי כן יארע לתלמידים אשר לא ידעו דרך הקודש מכללי התלמוד וילאו למצוא דרך הנכון ולבוא עד תכליתו, וזהו לשון מהר"י קנפטון: ולעולם בכל ספרי מפרש או מחבר אשר תעיין בו, הוי משתדל לדעת תחילה דרכי המפרש ההוא שמוליך בדבריו, ואחר כך הוי מעיין בו. עד כאן לשונו. על כן אמרנו כי טוב להציג בפתח הש"ס כללי התלמוד בקיור נמרץ לזכות הרבים, וכל העוסקים בה לשמה אין קץ לפעולתם בעלמא הדין בפירי פירות והקרן קיימת לעולם שכולו טוב}}.

בשנת [[תר"מ]] כאשר החלו בהדפסת ש"ס וילנא, ב[[דפוס האלמנה והאחים ראם]], הוחלט לצרף את חיבורו של רבי שמואל הנגיד כהוספה למסכת הראשונה בש"ס, מסכת ברכות, אליה צירפו מעין פירוש שקיבל את השם 'קיצור כללי התלמוד', אותו ליקט הדיין בפרנקפורט רבי יהודה אריה לייב, שליקט כללים מספרי הכללים השונים שיצאו לאור על ידי גדולי ישראל לאורך השנים מאז פרסום חיבורו של רבי שמואל הנגיד, אותם סידר על פי הסדר של רבי שמואל הנגיד.

מלבד חיבורו של רבי שמואל הנגיד שזכה לפרסום בשל העובדה שנכלל כהוספה להדפסה הנפוצה של ש"ס וילנא, רבים מגדולי ישראל עסקו בגיבוש רשימה של כללי התלמוד, דוגמת המהרש"ק רבי שמשון מקינון מבעלי התוספות שכתב את 'ספר הכריתות'{{הערה|ספר שזכה בעצמו לפירושים, דוגמת חיבורו של רבי יעקב ישראל מחגיז, 'תחילת חכמה' - פירוש על ספר כריתות.}}, רבי יצחק קנפנטון שחיבר את 'דרכי התלמוד', רבי ישועה בן יוסף הלוי מתלמסאן כתב את החיבור היסודי 'הליכות עולם', רבי יוסף קארו כתב את 'כללי הגמרא'{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/44835 תצלום הספר בהיברו בוקס].}}, רבי שלמה אלגזי כתב את הספר 'יבין שמועה'{{הערה|1={{HebrewBooks||יבין שמועה|44314|מהדורת ויניציאה, שצ"ט}}}}, הרב ישראל יעקב אלגאזי חיבר את 'מענה לשון', רבי יוסף תאומים בעל ה'פרי מגדים' על השולחן ערוך שכתב את החיבורים 'גינת ורדים' ו'שושנת העמקים', בעל ה'חוות יאיר' רבי יאיר חיים בכרך שחיבר את 'מר קשישא', כשאחד הספרים העיקריים והידועים בתחום המהווים כעין מאסף לכל הספרים האמורים הוא הספר 'יד מלאכי' שחובר על ידי הרב מלאכי הכהן.