יוסף מרדכי המשרת: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הרחבה)
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
נולד באזור השנים [[תק"ס]] - [[תק"ע]]. את תפקידו במשבקו"ת החל עוד אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"א]]{{הערה|שם=ספר התולדות|[[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [https://tablet.otzar.org/#/b/29304/p/80/t/10.30.45876873629786563/fs/jP2B2YkUQ3rbYCVkHTgcUdSXjdRhQ5NGVvk2DWXJ5QXV/start/63/end/78/c/1654246526917 '''ספר התולדות - אדמו"ר הריי"צ''', עמ' 80].}}. פעם אחת ציווה אותו הצמח צדק לישון בסוכה, והוא השיב שבחוץ שורר קור, הצמח צדק ענה לו: "עמלק הוא קר, ליהודי יש חמימות, לך לישון בסוכה ותזכה לאריכות ימים"{{הערה|שם=סיפורו של חג|[[מנחם זיגלבוים]], '''סיפורו של חג - חג הסוכות''', עמ' 29{{הבהרה|מקור ראשוני}}}}. לאחר מכן שימש בתפקיד אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]. פעם ביקש ממנו אדמו"ר המהר"ש להיכנס לסוכה, כשהוא היה שרוי בכעס, אדמו"ר המהר"ש אמר לו: "יוסף מרדכי אמנם הנך "מיוחס"{{הערה|הוא כינהו מיוחס על כך שזכה לשרת אצל הצמח צדק.}}, אבל צריכים להיות בדרך ארץ בפני הסכך, הסכך אינו אוהב כעס!"{{הערה|שם=סיפורו של חג}}.
נולד באזור השנים [[תק"ס]] - [[תק"ע]]. את תפקידו במשבקו"ת החל עוד אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"א]]{{הערה|שם=ספר התולדות|[[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [https://tablet.otzar.org/#/b/29304/p/80/t/10.30.45876873629786563/fs/jP2B2YkUQ3rbYCVkHTgcUdSXjdRhQ5NGVvk2DWXJ5QXV/start/63/end/78/c/1654246526917 '''ספר התולדות - אדמו"ר הריי"צ''', עמ' 80].}}. פעם אחת ציווה אותו הצמח צדק לישון בסוכה, והוא השיב שבחוץ שורר קור, הצמח צדק ענה לו: "עמלק הוא קר, ליהודי יש חמימות, לך לישון בסוכה ותזכה לאריכות ימים"{{הערה|שם=סיפורו של חג|[[מנחם זיגלבוים]], '''סיפורו של חג - חג הסוכות''', עמ' 29{{הבהרה|מקור ראשוני}}}}. לאחר מכן שימש בתפקיד אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]. פעם ביקש ממנו אדמו"ר המהר"ש להיכנס לסוכה, כשהוא היה שרוי בכעס, אדמו"ר המהר"ש אמר לו: "יוסף מרדכי אמנם הנך "מיוחס"{{הערה|הוא כינהו מיוחס על כך שזכה לשרת אצל הצמח צדק.}}, אבל צריכים להיות בדרך ארץ בפני הסכך, הסכך אינו אוהב כעס!"{{הערה|שם=סיפורו של חג}}.


לאחר פטירת אדמו"ר המהר"ש החל לשמש כמשב"ק אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]. פעם לאחר שאדמו"ר הריי"צ שאל את אביו כילד, מה הסיבה לכך שמניחים יד על יד ומרכינים את הראש ב[[מודה אני]], קרא אדמו"ר הרש"ב לר' יוסף מרדכי ושאלו איך הוא אמר "מודה אני", ר' יוסף מרדכי השיב כי הוא מניח יד על חברתה, מרכין את הראש ואומר את הנוסח, וכאשר שאל אדמו"ר הרש"ב את הסיבה שהוא עושה כך, השיב שהוא אינו יודע וכך חינכו אותו, אדמו"ר הרש"ב פנה לאדמו"ר הריי"צ ואמר לו: "הוא עושה כך מפני שאביו לימד אותו כך וכך קודם לכן, עד משה רבינו ואברהם אבינו, שאברהם אבינו היה היהודי הראשון, צריך לעשות מבלי לשאול מדוע..."{{הערה|ספר המאמרים [[תש"י]], עמ' 224.}}.
לאחר פטירת אדמו"ר המהר"ש החל לשמש כמשב"ק אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]. פעם לאחר שאדמו"ר הריי"צ שאל את אביו כילד, מה הסיבה לכך שמניחים יד על יד ומרכינים את הראש ב[[מודה אני]], קרא אדמו"ר הרש"ב לר' יוסף מרדכי ושאלו אותו איך הוא אומר "מודה אני", ר' יוסף מרדכי השיב כי הוא מניח יד על חברתה, מרכין את הראש ואומר את הנוסח, וכאשר שאל אדמו"ר הרש"ב את הסיבה שהוא עושה כך, השיב שהוא אינו יודע וכך חינכו אותו, אדמו"ר הרש"ב פנה לאדמו"ר הריי"צ ואמר לו: "הוא עושה כך מפני שאביו לימד אותו כך וכך קודם לכן, עד משה רבינו ואברהם אבינו, שאברהם אבינו היה היהודי הראשון, צריך לעשות מבלי לשאול מדוע..."{{הערה|ספר המאמרים [[תש"י]], עמ' 224.}}.


אדמו"ר הריי"צ סיפר על יוסף מרדכי, שהיה מפחד מברקים ורעמים, ותיאר כיצד ב[[שבועות תרנ"א]] הוא רעד כולו לשמוע הברקים{{הערה|ספר המאמרים [[תש"ט]], עמ' 173.}}.
אדמו"ר הריי"צ סיפר על יוסף מרדכי, שהיה מפחד מברקים ורעמים, ותיאר כיצד ב[[שבועות תרנ"א]] הוא רעד כולו לשמוע הברקים{{הערה|ספר המאמרים [[תש"ט]], עמ' 173.}}.

תפריט ניווט